ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אין זה פלא כי בפרשת הנשיאים, נשיא שבט יששכר הוא המקריב שני, מיד אחרי נשיא שבט יהודה המוביל . מסביר זאת גם המדרש: "שהקריב שני למלך מפני שהוא בן תורה" (ספרי זוטא פרק ז).
גדלותו של שבט יששכר בתורה רמוזה בכתובים, גם במקומות נוספים כמו:
"וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים" (דברי הימים א י"ב לג).
ובמדרשים: "אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיו משבטו של יששכר" (בראשית רבה פרשת ויחי פרשה צט)
התורה רומזת:
"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים ל"ג יח)
וחז"ל מפרשים: "זבולון שהיה עוסק בפרגמטיא שלו ומאכיל את יששכר" (שם).
לכאורה יששכר עוסק בעיקר - ב"צורה", בצד הרוחני, בדברים החשובים = בתכלית ואילו זבולון עוסק בטפל - ב"חומר", בצד הגשמי = באמצעי.
עיון בברכותיהם של יעקב אבינו ומשה רבינו, מספק לנו חומר למחשבה ולתובנה מעמיקה יותר. יעקב וגם משה מקדימים את זבולון ליששכר, אע"פ שיששכר הוא המבוגר יותר.
וז"ל הכתוב:
"זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן: יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם" (בראשית מ"ט יג-יד),
וכמובא לעיל:
"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים ל"ג יח).
מדוע?
גדלותו של יששכר בתורה עלולה לגרום לשתי תוצאות גרועות.
הראשונה - יששכר עלול לחטא בגבהות לב "מנא לך דרבנן איקרו מלכים?" (גיטין דף סב ע"א). השניה - יששכר עלול לחשוב שזבולון זקוק לו והוא איננו זקוק לזבולון. תפקידו שלו הוא להסתגר, לבודד את עצמו מכלל הציבור ולנתק עצמו כדי שיוכל לגדול בתורה.
באים יעקב אבינו ומשה רבינו וקובעים לדורות: יששכר זקוק לזבולון לא פחות ממה שזבולון זקוק ליששכר. אל לו ליששכר להתנשא ואל לו לנתק עצמו מן הציבור. זכוֹר יששכר, אף על פי שכתר תורה בראשך, יש בחינות ששני אתה לזבולון!
ש"י עגנון, בסיפורו הקצר "יששכר וזבולון" היטיב לבטא את הרעיון. נביא את דבריו בקיצור: "כשבא יששכר ליטול חלקו בגן עדן בדקו בספרו ומצאו כתוב 'יששכר עסק בתורה שני ימים' עמד יששכר ותמה אפשר אני שכל ימי לא משתי מאהלה של תורה והטתי שכמי לסבול עולה של תורה לא יצאו לי אלא שני ימים בתורה? ... נתאנח יששכר אנחה גדולה ונשמע קולו בגן עדן. אמר זבולון דומה עלי קול זה כקולו של יששכר אחי, אלך ואראה. מצאו ליששכר מצר... באותה שעה נתרחב מקומו של זבולון בגן עדן ונתפנה מקום אף ליששכר"... מפני שתמך זבולון בידיו של יששכר, ויששכר תמך גורלו של זבולון - תמך עליהם הקדוש ברוך הוא כבודו (מתוך "אלו ואלו").
בימים אלה, כשעם ישראל נאבק באויביו השפלים, המנסים לפגוע דווקא באזרחים שלווים בבתיהם, זקנים נשים וטף, נאחל לחיילי צה"ל ולכל אנשי כוחות הביטחון ובתוכם גיבורי התורה חיילי ישיבות ההסדר, המכינות ובוגריהן
"כה לחי" "אתם שלום וביתכם שלום"!
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ללמוד אמונה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
בריאת העולם בפרשת לך לך
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
