ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אין זה פלא כי בפרשת הנשיאים, נשיא שבט יששכר הוא המקריב שני, מיד אחרי נשיא שבט יהודה המוביל . מסביר זאת גם המדרש: "שהקריב שני למלך מפני שהוא בן תורה" (ספרי זוטא פרק ז).
גדלותו של שבט יששכר בתורה רמוזה בכתובים, גם במקומות נוספים כמו:
"וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים" (דברי הימים א י"ב לג).
ובמדרשים: "אלו מאתים ראשי סנהדראות שהיו משבטו של יששכר" (בראשית רבה פרשת ויחי פרשה צט)
התורה רומזת:
"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים ל"ג יח)
וחז"ל מפרשים: "זבולון שהיה עוסק בפרגמטיא שלו ומאכיל את יששכר" (שם).
לכאורה יששכר עוסק בעיקר - ב"צורה", בצד הרוחני, בדברים החשובים = בתכלית ואילו זבולון עוסק בטפל - ב"חומר", בצד הגשמי = באמצעי.
עיון בברכותיהם של יעקב אבינו ומשה רבינו, מספק לנו חומר למחשבה ולתובנה מעמיקה יותר. יעקב וגם משה מקדימים את זבולון ליששכר, אע"פ שיששכר הוא המבוגר יותר.
וז"ל הכתוב:
"זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן: יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם" (בראשית מ"ט יג-יד),
וכמובא לעיל:
"וְלִזְבוּלֻן אָמַר שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ" (דברים ל"ג יח).
מדוע?
גדלותו של יששכר בתורה עלולה לגרום לשתי תוצאות גרועות.
הראשונה - יששכר עלול לחטא בגבהות לב "מנא לך דרבנן איקרו מלכים?" (גיטין דף סב ע"א). השניה - יששכר עלול לחשוב שזבולון זקוק לו והוא איננו זקוק לזבולון. תפקידו שלו הוא להסתגר, לבודד את עצמו מכלל הציבור ולנתק עצמו כדי שיוכל לגדול בתורה.
באים יעקב אבינו ומשה רבינו וקובעים לדורות: יששכר זקוק לזבולון לא פחות ממה שזבולון זקוק ליששכר. אל לו ליששכר להתנשא ואל לו לנתק עצמו מן הציבור. זכוֹר יששכר, אף על פי שכתר תורה בראשך, יש בחינות ששני אתה לזבולון!
ש"י עגנון, בסיפורו הקצר "יששכר וזבולון" היטיב לבטא את הרעיון. נביא את דבריו בקיצור: "כשבא יששכר ליטול חלקו בגן עדן בדקו בספרו ומצאו כתוב 'יששכר עסק בתורה שני ימים' עמד יששכר ותמה אפשר אני שכל ימי לא משתי מאהלה של תורה והטתי שכמי לסבול עולה של תורה לא יצאו לי אלא שני ימים בתורה? ... נתאנח יששכר אנחה גדולה ונשמע קולו בגן עדן. אמר זבולון דומה עלי קול זה כקולו של יששכר אחי, אלך ואראה. מצאו ליששכר מצר... באותה שעה נתרחב מקומו של זבולון בגן עדן ונתפנה מקום אף ליששכר"... מפני שתמך זבולון בידיו של יששכר, ויששכר תמך גורלו של זבולון - תמך עליהם הקדוש ברוך הוא כבודו (מתוך "אלו ואלו").
בימים אלה, כשעם ישראל נאבק באויביו השפלים, המנסים לפגוע דווקא באזרחים שלווים בבתיהם, זקנים נשים וטף, נאחל לחיילי צה"ל ולכל אנשי כוחות הביטחון ובתוכם גיבורי התורה חיילי ישיבות ההסדר, המכינות ובוגריהן
"כה לחי" "אתם שלום וביתכם שלום"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
