(מד. במשנה – מה. רבע עליון)

סוגי מוקצה והאם אסור

הקדמה
במוקצה יש שתי רמות:

1. דבר שהסחתי ממנו את דעתו – אסור בטלטול.
   יש סיבות שונות להסחת דעת – כמו מחמת מיאוס, איסור וכו', אך משמע בתוס' שהסיווג פחות משנה.
2. בנוסף – לר"י צריך שיהיה מוכן לפני שבת (אחרת – מיגו דאתקצאי לביה"ש, אתקצאי לכוליה יומא). לר"ש – בפשטות (ר"ן) משמע הוא חולק על זה (ריטב"א – רק במוקצה מחמת איסור אין לו אך באחרים אולי כן), אך לרע"א הוא סובר שיש מגו דאתקצי במקרים שבהם יש לו מוקצה).

א. ת"ר, נר חרס:

1. נר ישן (מוקצה מחמת מיאוס)
   ר"י – אסור, ר"מ ור"ש מתירים (עדיין יש לו שימוש על ידי הדחק)

(נר חרס חדש – מותר לפי כולם, אפילו שמיוחד להדלקה.
אחרי שהשתמשו בו, למה אינו כלי שמלאכתו לאיסור לר"ש? אולי הוא כן... ומותר לגופו ומקומו).

1. נר דולק –

לר"י ודאי אסור (והנר והשמן בסיס לשלהבת (מז.), והשמן מוקצה מחמת איסור/הוקצה למצווה).
גם לר"ש אסור (בפשטות מסכים שזה מוקצה לאותו זמן).
ר"א בר"ש – מותר אפילו כשדולק (אם נטף).

1. נר שדלק בביה"ש וכבה – האם יש מיגו דאתקצאי?

ר"מ (ובברייתא נוספת – גם ר"י) – אסור,
ר"ש – מותר,

אבל כוס לא:
עולא – זה לר"י.
מר זוטרא – גם לר"ש [אם מדובר בנר קטן, דעתו אליו שיכבה ומותר,
אך בגדול שאין דעתו עליו – מיגו דאתקצאי (ומה שהתיר "מותר השמן" זה בגודל נר). (והשווה מו: שמותר כי "יושב ומצפה")].

1. 4. ר' זירא – פמוט (נר מתכת) 

• אם לא דלק בערב שבת (אפילו ישן) – מותר.
  (אינו מאוס, ויש לו עוד שימושים (תוס') (לכן גם אינו כלי שמלאכתו לאיסור?)).
• אם דלק בכניסת שבת – תלוי במיגו דאתקצאי

a. הו"א: ר"מ אוסר, ר"י מתיר,

אך דוחים – גם לר"י יש מוקצה מחמת איסור, אלא:

b. למסקנה - גם לר"מ וגם לר"י אסור (מוקצה מחמת איסור + מיגו דאתקצאי).

(מד. 2-)

ב. ר"י-רב - מיטה עם מעות

A. ייחוד למוקצה

1. הייחוד מספיק לאסור.

דחייה – נר חרס חדש מותר
(אפילו שמיועד לאיסור, אינו נאסר עד שמשתמשים בו, אז כש"כ שמיטה מותרת! נשים לב שההשוואה כאן היא לסוג מוקצה אחר (מאוס), אך העיקרון אותו עיקרון – אתה רק מסיח דעתך ממנו אחרי שהשתמשת פעם אחת).

1. צריך ייחוד + שימוש פעם אחת (ואז אסור גם ללא המעות).

B. בסיס ומיגו דאתקצאי
אם לא ייחדה למעות:
אין עליה מעות – מותר,
יש עליה מעות – אסור (תוס' – אפילו ששם באמצע שבת),
היו עליה מעות בביה"ש – אסור.

קשה (כלים): מוכני שלה, אם יש עליה מעות לא מטלטלין,
משמע שאם היה ועכשיו אין – מותר.

תשובה: זה ר"ש, ואילו רב כר"י שיש מיגו דאתקצאי.

1. ראיה: רב מתיר לשים נר על עץ בשבת אך לא ביו"ט,
   כי בשבת אתקצאי לכל היום אז לא יטפס על העץ להורידו.
2. קושיא: הרי התיר לטלטל נרות חנוכה אחרי שכבו שלא יראום הגוים.
   תשובה – כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק.