ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(סג. במשנה – סד. 1+)
א. כלי נשק לאיש
הקדמה - האם בימות המשיח יהיו מלחמות:
| לא יהיו | יהיו |
| רבנן במשנתנו – "וכתתו חרבותם לאיתים" | שמואל – אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכותיות. "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". |
| ר"א 1 – (באותו פסוק) "לא ישא גוי אל גוי חרב" |
|
| ר' חייא – כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח". |
|
האם יוצא בכלי נשק:
ת"ק – לא יצא, חכמים – גנאי (וכתתו חרבותם לאיתים).
ר"א – יוצאים (תכשיטים).
דיונים בדעת ר"א:
- A.והרי יהיו בטלים לעתיד לבוא?
- 1.נכון, אבל עכשיו הם נצרכים, ובעתיד יהיו בטלים (שרגא בטיהרא).
- 2.לא יהיו בטלים – כשמואל.
- B.המקור – "חגור חרבך על ירך, גיבור הודך והדרך".
רב כהנא - והרי זה נדרש על דברי תורה?
מר בריה דרב הונא – אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
והגיב רב כהנא – כבר סיימתי את כל הש"ס ולא ידעתי זאת, מכאן ש"ליגמר איניש והדר ליסבר".
(סג. באמצע).
אגב תהילים מה, דרשה על הפסוק הבא שם:
ב. שני תלמידי חכמים:
A. שני תלמידי חכמים
- 1.ר' ירמיה – ר"א: המחדדים זה את זה בהלכה – הקב"ה מצליח להם.
"והדרך צלח", וכן – עולים לגדולה, וזוכים לתורה/דברים שנאמרו בימינה של תורה (אורך ימים עושר וכבוד).
- 2.ר' ירמיה – ר"ל: הנוחין זה לזה בהלכה – הקב"ה מקשיב להם.
"אז נדברו יראי ה'", ודיבור לשון השפלה (ידבר עמים תחתינו).
(אגב, "ולחושבי שמו" – אפילו חשב לעשות מצווה,
ואגב, העושה מצווה כמאמרה אין מבשרים אותו רע ואפילו מבטלים גזירות עליו).
- 3.ר' אבא-ר"ל: המקשיבין זה לזה בהלכה – הקב"ה מקשיב להם.
היושבת בגנים חברים מקשיבים. ואם לא – שכינה מסתלקת.
- 4.ר' אבא-ר"ל: המדגילים זה לזה בהלכה – הקב"ה אוהבם.
בתנאי שיודעים את הביסי, ושאין שם רב ללמוד ממנו.
B. עוד דרשות של ר"ל –
- 1.מעלות בצדקה: מטיל בכיס > מלווה > צדקה.
- 2.ת"ח שנוקם ונוטר > עם הארץ חסיד.
- 3.המגדל כלב רע מונע חסד ("למס מרעהו חסד").
ר"נ – גם פורק יראת שמיים.
סיפור על האישה שהפילה.
- 4."שמח בחור בילדותך... ודע כי על כל אלה יביאך האלוקים במשפט".
רב הונא – ההתחלה דברי היצר הרע, ההמשך יצר טוב.
ר"ל – ההתחלה בדברי תורה, ההמשך אם לא עושה חסד.
(סג: שליש)
ג. בירית וכובלת
A. בירית – טהורה ויוצאים בה.
1. מה זה:
ר"י 1 – אצעדה (צמיד).
רב יוסף – והרי טמאה!
ר"י 2 – אצעדה ברגיל להחזיק הגרביים.
2. הדין:
טהורה – כלי שמשמש כלי.
יוצאים – לבוש, ולא תוריד כי יפלו לה הגרביים.
B. כובלת – טמאה ואין יוצאים בה.
1. מה זה:
רבין – 2 אצעדות.
למה טמאה?
רב הונא – 2 עם שרשרת.
2. הדין:
טמאה – 1. כי עושה קול. דחייה – אין תועלת בקול. 2. כי מונעת פיסוק גדול מדי ומצילה את בתלויה.
לא יוצאים – רש"י – שמא תוציא השרשרת להראות לחברתה.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












