ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
מלבד בפרשתנו - עוד פעם אחת נזכרה.
ואולי, נמצא משותף לבקשות,
שבאלו שני המקומות.
ב- ירך זו שבפרשה נזכרה,
סופר עליה כבר בתורה.
גם שם דובר בנגיעה,
התדע מה הייתה התוצאה?
ג- "התחת אלקים אני" - גם זו אמירה,
שבעוד מקום אחד נזכרה.
בראשונה - באות המילים לדחות,
ואילו בפרשתנו להיענות.
ובטון הדיבור, האמירות הללו מאד שונות.
האם קיימים קשרים
בין בעלי אלו הדברים?
ב. החולה היחידי בתורה
נזכר אצלנו בסדרה.
ואף בני-אנוש בתפקיד רופאים,
נעדרים בתורה, ורק אצלנו נמצאים.
אלא שמאז נשתנו הזמנים
ותפקידי הרופאים, כיום, שונים.
ג. ושאלה נקדיש לשומרים על הצפון,
מי היא הגדולה שבערי דרום-לבנון?
והיכן בפרשתנו שם העיר נזכר,
ופעם נוספת בבראשית עליה סופר?
ד. בדרך כלל, מידה מגונה היא לרמות
אך מפני השלום מותר לשנות.
לזאת ההלכה,
בפרשתנו - הוכחה.
*
והנה גם יוסף כדי לא להסתכסך,
בדבריו אל פרעה שנויים עורך.
ה. לראשונה במקרא,
המיטה - נזכרה.
שלוש פעמים מופיעה בסדרה,
וכל פעם בעניין ובזמן אחר - נזכרה.
*
כנראה, המיטה הינה רהיט,
במקורו, מתוצרת מצרית…
כיוון שבפעם הנוספת היחידה בתורה,
במכת צפרדע מיטה מצרית נזכרה.
ו. שלושה פסוקים מפרשתנו,
מצויים בסידור תפילותינו.
שניים - בתפילות לפני השכיבה,
והשלישי - בליל שבת בברכה.
ז. שתי ראיות מצויות בסדרה,
שהקטן - בן האהובה - זכה בבכורה:
בראשונה - יישום דיני הבכור מוכיחה,
ובשניה - מוכח הדבר מעיון בלשון הברכה.
ח. בעלי חיים בפרשה:
אריה ושור,
סוס וחמור.
זאב נחש ושפיפון,
אילה, לביא ואתון.
בעלי חיים – אלו העשרה,
כולם נזכרו בפרוש הסדרה.
ולדעת רש"י, אף העייר בפרשה נזכר,
ומקום הדגים, לדעתו, אף הוא לא נעדר.
וכמעט שכחנו שעדר צאן ובקר,
גם כן בפרשתנו נזכר.
ומי שברש"י על תחילת הפרשה יעיין,
ימצא שאת הכינים מזכיר הוא ומציין.
ומי שאף בארמית קצת מתמצא,
הרי שגם השועל ברש"י מצוא ימצֵא.
ט. היכן בפרשה נזכרים,
אלו הדברים:
מיים, חלב ואף יין,
עקב, קודקוד ועיין.
שכם - פעמיים,
וכן הברכיים.
חרב, חיצים, קשתו וקשתי,
כנעני, אמורי וגם חיתי.
תשובות
א. א- אברהם מצווה את אליעזר לקחת אשה ליצחק ומשביעו (כ"ד,ב')
ב- בהאבקות יעקב עם המלאך, המלאך נגע בכף ירך יעקב "ותקע כף ירך יעקב" (ל"ב,כ"ו)
ג- רחל עקרה ואומרת לעקב "הבה לי בנים" ויעקב משיב לה "התחת אלוקים אני אשר מנע ממך פרי בטן" (ל',ב'). יעקב הוא אביו של יוסף.
ב. "ויאמר ליוסף הנה אביך חולה" (מ"ח,א')
"ויחנטו הרופאים את ישראל" (נ',ב'). תפקיד הרופאים אז היה לחנוט את המתים, והיום תפקידם לרפא את החיים.
ג. בברכת זבולון נאמר "וירכתו על צידון" (מ"ט,י"ג). "ויהי גבול הכנעני מצידון בואכה גררה עד עזה" (י',י"ט).
ד. לאחר מיתת יעקב, האחים אמרו ליוסף שיעקב ציווה שיסלח להם למרות שיעקב לא ציווה זאת. וברש"י שם- "שינו מפני השלום" (נ', ט"ז ד"ה 'אביך ציוה').
יעקב מבקש מיוסף שלא יקברו אותו במצרים אלא בקברי אבותיו, ויוסף אומר לפרעה שביקש להיקבר בקברו ולא אומר שיעקב ביקש לא להיקבר במצרים.
ה. "וישתחו ישראל על ראש המיטה" (מ"ז,ל"א)
"ויתחזק ישראל וישב על המיטה" (מ"ח,כ')
"ויכל יעקב לצוות את בניו ויאסף רגליו אל המיטה" (מ"ט,ל"ג)
"ושרץ היאור צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך" (שמות ז',כ"ח)
ו. "המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים..." (מ"ח,ט"ז)
"לישועתך קויתי ה'" (מ"ט,י"ח)
"ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה" (מ"ח,כ')
ז. הבכור מקבל חלק כפול בירושה וכן יוסף זכה לשני שבטים- מנשה ואפריים.
ח. "גור אריה יהודה... וכלביא מי יקימנו" (מ"ט,ט')
"וברצונם עקרו שור" (שם, ו')
"יששכר חמור גרם" (שם, י"ד)
"בנימין זאב יטרף" (שם, כ"ז)
"יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח הנושך עקבי סוס" (שם, י"ז)
"נפתלי אילה שלוחה" (שם, כ"א)
"אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתונו" (שם,י"א) וברש"י שם- 'יאסור לגפן עייר אחד ויטעננו מגפן אחת ומשורק אחד בן אתון אחד'.
"וידגו לרוב" (מ"ח,ט"ז) וברש"י- 'כדגים הללו'.
"רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גושן" (נ',ח')
בפירוש רש"י 'אל נא תקברני במצרים - סופה להיות עפרה כינים' (מ"ז,כ"ט).
בפירוש רש"י 'וישתחו ישראל – תעלא בעידניה סגיד ליה' (מ"ז,ל"א). תרגום- השתחווה אפילו לשועל בזמן שהוא השולט.
ט. "פחז כמים" (מ"ט,ד')
"חכלילי עיניים מיין ולבן שיניים מחלב" (שם,י"ב)
"והוא יגד עקב" (שם,י"ט)
"ולקדקד נזיר אחיו" (שם,כ"ו)
"בן פורת עלי עין" (שם,כ"ב)
"ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" (מ"ח,כ"ב)
"ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו" (שם,י"ב) "גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף" (נ',כ"ג).
"וישטמוהו בעלי חיצים" (מ"ט,כ"ג)
"ותשב באיתן קשתו" (שם,כ"ד)
"וירא יושב הארץ הכנעני" (נ',י"א)
"המערה אשר בשדה עפרון החתי" (מ"ט,כ"ט)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
