ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
מלבד בפרשתנו - עוד פעם אחת נזכרה.
ואולי, נמצא משותף לבקשות,
שבאלו שני המקומות.
ב- ירך זו שבפרשה נזכרה,
סופר עליה כבר בתורה.
גם שם דובר בנגיעה,
התדע מה הייתה התוצאה?
ג- "התחת אלקים אני" - גם זו אמירה,
שבעוד מקום אחד נזכרה.
בראשונה - באות המילים לדחות,
ואילו בפרשתנו להיענות.
ובטון הדיבור, האמירות הללו מאד שונות.
האם קיימים קשרים
בין בעלי אלו הדברים?
ב. החולה היחידי בתורה
נזכר אצלנו בסדרה.
ואף בני-אנוש בתפקיד רופאים,
נעדרים בתורה, ורק אצלנו נמצאים.
אלא שמאז נשתנו הזמנים
ותפקידי הרופאים, כיום, שונים.
ג. ושאלה נקדיש לשומרים על הצפון,
מי היא הגדולה שבערי דרום-לבנון?
והיכן בפרשתנו שם העיר נזכר,
ופעם נוספת בבראשית עליה סופר?
ד. בדרך כלל, מידה מגונה היא לרמות
אך מפני השלום מותר לשנות.
לזאת ההלכה,
בפרשתנו - הוכחה.
*
והנה גם יוסף כדי לא להסתכסך,
בדבריו אל פרעה שנויים עורך.
ה. לראשונה במקרא,
המיטה - נזכרה.
שלוש פעמים מופיעה בסדרה,
וכל פעם בעניין ובזמן אחר - נזכרה.
*
כנראה, המיטה הינה רהיט,
במקורו, מתוצרת מצרית…
כיוון שבפעם הנוספת היחידה בתורה,
במכת צפרדע מיטה מצרית נזכרה.
ו. שלושה פסוקים מפרשתנו,
מצויים בסידור תפילותינו.
שניים - בתפילות לפני השכיבה,
והשלישי - בליל שבת בברכה.
ז. שתי ראיות מצויות בסדרה,
שהקטן - בן האהובה - זכה בבכורה:
בראשונה - יישום דיני הבכור מוכיחה,
ובשניה - מוכח הדבר מעיון בלשון הברכה.
ח. בעלי חיים בפרשה:
אריה ושור,
סוס וחמור.
זאב נחש ושפיפון,
אילה, לביא ואתון.
בעלי חיים – אלו העשרה,
כולם נזכרו בפרוש הסדרה.
ולדעת רש"י, אף העייר בפרשה נזכר,
ומקום הדגים, לדעתו, אף הוא לא נעדר.
וכמעט שכחנו שעדר צאן ובקר,
גם כן בפרשתנו נזכר.
ומי שברש"י על תחילת הפרשה יעיין,
ימצא שאת הכינים מזכיר הוא ומציין.
ומי שאף בארמית קצת מתמצא,
הרי שגם השועל ברש"י מצוא ימצֵא.
ט. היכן בפרשה נזכרים,
אלו הדברים:
מיים, חלב ואף יין,
עקב, קודקוד ועיין.
שכם - פעמיים,
וכן הברכיים.
חרב, חיצים, קשתו וקשתי,
כנעני, אמורי וגם חיתי.
תשובות
א. א- אברהם מצווה את אליעזר לקחת אשה ליצחק ומשביעו (כ"ד,ב')
ב- בהאבקות יעקב עם המלאך, המלאך נגע בכף ירך יעקב "ותקע כף ירך יעקב" (ל"ב,כ"ו)
ג- רחל עקרה ואומרת לעקב "הבה לי בנים" ויעקב משיב לה "התחת אלוקים אני אשר מנע ממך פרי בטן" (ל',ב'). יעקב הוא אביו של יוסף.
ב. "ויאמר ליוסף הנה אביך חולה" (מ"ח,א')
"ויחנטו הרופאים את ישראל" (נ',ב'). תפקיד הרופאים אז היה לחנוט את המתים, והיום תפקידם לרפא את החיים.
ג. בברכת זבולון נאמר "וירכתו על צידון" (מ"ט,י"ג). "ויהי גבול הכנעני מצידון בואכה גררה עד עזה" (י',י"ט).
ד. לאחר מיתת יעקב, האחים אמרו ליוסף שיעקב ציווה שיסלח להם למרות שיעקב לא ציווה זאת. וברש"י שם- "שינו מפני השלום" (נ', ט"ז ד"ה 'אביך ציוה').
יעקב מבקש מיוסף שלא יקברו אותו במצרים אלא בקברי אבותיו, ויוסף אומר לפרעה שביקש להיקבר בקברו ולא אומר שיעקב ביקש לא להיקבר במצרים.
ה. "וישתחו ישראל על ראש המיטה" (מ"ז,ל"א)
"ויתחזק ישראל וישב על המיטה" (מ"ח,כ')
"ויכל יעקב לצוות את בניו ויאסף רגליו אל המיטה" (מ"ט,ל"ג)
"ושרץ היאור צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך" (שמות ז',כ"ח)
ו. "המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים..." (מ"ח,ט"ז)
"לישועתך קויתי ה'" (מ"ט,י"ח)
"ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה" (מ"ח,כ')
ז. הבכור מקבל חלק כפול בירושה וכן יוסף זכה לשני שבטים- מנשה ואפריים.
ח. "גור אריה יהודה... וכלביא מי יקימנו" (מ"ט,ט')
"וברצונם עקרו שור" (שם, ו')
"יששכר חמור גרם" (שם, י"ד)
"בנימין זאב יטרף" (שם, כ"ז)
"יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח הנושך עקבי סוס" (שם, י"ז)
"נפתלי אילה שלוחה" (שם, כ"א)
"אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתונו" (שם,י"א) וברש"י שם- 'יאסור לגפן עייר אחד ויטעננו מגפן אחת ומשורק אחד בן אתון אחד'.
"וידגו לרוב" (מ"ח,ט"ז) וברש"י- 'כדגים הללו'.
"רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גושן" (נ',ח')
בפירוש רש"י 'אל נא תקברני במצרים - סופה להיות עפרה כינים' (מ"ז,כ"ט).
בפירוש רש"י 'וישתחו ישראל – תעלא בעידניה סגיד ליה' (מ"ז,ל"א). תרגום- השתחווה אפילו לשועל בזמן שהוא השולט.
ט. "פחז כמים" (מ"ט,ד')
"חכלילי עיניים מיין ולבן שיניים מחלב" (שם,י"ב)
"והוא יגד עקב" (שם,י"ט)
"ולקדקד נזיר אחיו" (שם,כ"ו)
"בן פורת עלי עין" (שם,כ"ב)
"ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" (מ"ח,כ"ב)
"ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו" (שם,י"ב) "גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף" (נ',כ"ג).
"וישטמוהו בעלי חיצים" (מ"ט,כ"ג)
"ותשב באיתן קשתו" (שם,כ"ד)
"וירא יושב הארץ הכנעני" (נ',י"א)
"המערה אשר בשדה עפרון החתי" (מ"ט,כ"ט)
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
