ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
הרב עקיבא כהנא
מובא בגמרא בשבת (פא ע"ב) שאדם שלקח פרפיסא (עציץ נקוב – רש"י) שהיה מונח על האדמה ישירות, והניח אותו על יתידות חייב משום תולש.
רש"י מוסיף (ד"ה חייב) שאין הכוונה שהוא חייב מדאורייתא משום תולש, שהרי הגמרא עצמה כותבת שחכמים התירו בשבת לקנח עם חול שיש בו עשבים (צרור שעלו בו עשבים), ואם זה נחשב כתולש מהתורה, לא היו מתירים לעשות זאת בשבת גם מפני כבוד הבריות.
אמנם הרמב"ם (שבת ח, ד) כותב שאדם שתולש רגב עפר שיש בו עשבים ממקומו, חייב משום תולש. ומבאר המגיד משנה שהרמב"ם באמת לא מביא את ההיתר שכתוב בגמרא לקנח בשבת בצרור שעלו בו עשבים, כי סובר שזהו איסור דאורייתא (או שסובר שמותר לקנח בעשבים, אם הם מונחים על יתידות, כי אז לא ביצע פעולת תלישה) מרכבת המשנה מבאר שלרמב"ם מה שאסור לשים את העשבים על יתידות, זה רק אם מניח אותם שם זמן רב, ואז העשבים מתייבשים ומתים, אבל אם רק מקנח איתם, ומחזיר אותם מיד לקרקע, אינו עובר על איסור תולש. האור שמח (שם) מבאר שיש הבדל בין אם לוקח עשבים שגדלים על הלחות של החול שאיתם, אז אם לוקח את החול יחד איתם אינו תולש, אמנם אם לוקח עציץ שיונק מהקרקע נחשב כתולש מהתורה.
שולחן ערוך פסק (שלו, ח) שיש להזהר מלהרים גם עציץ שאינו נקוב, מהרצפה על יתידות. והגר"א מבאר (ח) שמכיוון שיש מחלוקת בין רש"י לתוס' בגיטין (ז ע"ב) לרש"י עציץ מעץ גם אם אינו נקוב נחשב כמו נקוב כי הלחלוחית עוברת דרך העץ, ולדעת תוס' עציץ של חרס גם אם אינו נקוב נחשב כנקוב, לכן יש להזהר גם בעציץ של חרס וגם בעציץ של עץ מלהרים אותם מהקרקע. וכן כתב בביאור הלכה (ד"ה אפילו) שאין לומר ששו"ע חשש לדעת הרמב"ם, כיון שבסימן שיב סעיף ג כתב שניתן לקנח בצרור שעלו בו עשבים, שלא כדברי הרמב"ם (אמנם לשיטת האו"ש ומרכבת המשנה שהזכרנו אין ראייה).
ניתן ללמוד מכאן שלדעת הרמב"ם גם אם רק מחליש יניקה של עציץ מהקרקע ולא תלש ממש, נחשב לתולש. אמנם, האור שמח (מאכלות אסורות יד, יד) מחלק בין מלאכות שבת שיש בהם שיעור ובהן אם החליש את הכח, לא ניתן לומר שחייב, ולכן אינו חייב לדעת רש"י אם העביר עציץ נקוב מקרקע ליתידות, אמנם בכיבוי שאין בה שיעור וגם כלשהו חייב, לכן גם אם מחליש את כח הנר קצת, בזה גם כן יעבור על כיבוי. לעומתו האגלי טל (זורע כב) כותב שיש להבדיל בין מלאכות שבת שהיו במשכן כמו השקיה שבהם גם אם מוסיף זריעה, ולמרות שהדבר כבר היה זרוע חייב, אמנם במלאכות שלא היו במשכן כמו עציץ שמעלה אותו מקרקע ליתידות, בזה אינו חייב כיון שהוא כבר זרוע.
ומכח זה הר צבי (או"ח א, ריא) דן אם מותר לפתוח בשבת גג זכוכית שנמצא מעל גינה שנמצאת בתוך הבית (פטיו) על מנת להוסיף אור לגינה, האם יהיה בזה תולדה של זורע, כיון שהוא מוסיף עוד אור וצמיחה? ההר צבי מקל כי סובר שבכל מקרה זה זורע רק באופן של גרמא ולא בידיים. אמנם לעומתו היחוה דעת (ה, כט) והשש"כ (כו, ט) מחמירים כי חוששים משום זורע, ומקילים רק באופן שפתיחת החלון נועדה בשביל אוויר, ורק מועילה לצמחים כפסיק רישא במלאכה דרבנן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
