ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ע: 7- עד עא: 1-)
שלב א – חלוקה לחטאת ולהצטרפות
(עא: שליש תחתון "וכל היכא" – עא: 5+)
כשאכל פעמיים את אותו איסור בהעלם אחד, האם תמחוי מחלק:
לגבי חטאת – מחלק (ר' יהושוע) – חומרא.
לגבי צירוף:
משנה בכריתות – אכל שני חצאים: ממין אחד חייב, משני מינים (חלב ודם) פטור.
קושיא (פשיטא) ותשובת ר"ל (שתי אפשרויות) –
- 1.הרישא"ממין אחד חייב" פשיטא!
ר"ל - מדובר בשני תמחויים,
והחידוש שלגבי חטאת מחלק (לחומרא. ר' יהושע), אך לגבי צירוף לא מחלק ומחמירים.
כלומר ר' יהושוע רק לחומרא.
- 2.הסיפא "משני מינים פטור" פשיטא!
ר"ל – באמת מדובר במין אחד,
ברישא זה בתמחוי אחד – ומצטרף, בסיפא – בשני תמחויים – ולא מצטרף.
ויוצא ששני תמחויים מחלקים גם לחטאת וגם לצירוף,
כלומר - ר' יהושע לחומרא ולקולא שמחלק.
(והחידוש ברישא – היתה לו ידיעה בינתיים, ואין ידיעה לחצי שיעור (ר"ג)).
שלב ב – האם חלוקה אחרי החטאים מחלקת?
(עא: 5+ עד עא: 1-)
אם נודע בין ובין – ודאי שמחלק.
אם לא נודע בין ובין (העלם אחד), אך אחרי שחטא היה משהו שחילק:
רי"ח – מחלק ("על חטאתו"). [ו"מחטאתו" – לגבי צירוף אחד וחצי וחצי, ראה להלן].
ר"ל – לא מחלק ("מחטאתו") [ו"על חטאתו" שמחלק – לאחר כפרה].
רבינא מעלה שלוש אפשרויות במה נחלקו:
|
| א. נודע לו אחר כך אחד אחד | ב. נודע לו אחר כך | ג. נודע לו אחר כך |
רב אשי דוחה: |
| 1 | מחלוקת | מחלק | מחלק | למה ר"ל העמיד את הפסוק "על חטאתו" שמחלק לאחר כפרה. שיעמיד לאחר הפרשה (ב). |
| 2 | לא מחלק | מחלוקת | מחלק | למה לא העמיד רי"ח את "מחטאתו" שלא מחלק בלפני הפרשה (א). |
| 3 | מחלוקת | מחלוקת | מחלק |
|
רבינא לרב אשי - אולי גם מי שהביא את המחלוקת הסתפק בכך, ולכן הביא את האפשרויות הקיצוניות.
נספח: הדין של "אחד וחצי" שרי"ח לומד מ"מחטאתו" (עא: 13+ לשלוש שורות)
אכל 1.5,
נודע לו על 1,
אכל עוד 0.5 (בהעלם אחד עם החצי ששנשאר),
רי"ח – שני החצאים לא מצטרפים (רש"י – כי החצי הראשון כבר התכפר. וזה מה שלומד רי"ח מ"מחטאתו", שמכפר רק על חלק, ועל השאר אין צורך).
(ע: 7- עא. שליש תחתון)
שלב ג – גרירת חטאת באכל זיתי חלב
הקדמה:
הגמרא כאן שמניחה שאם חטא פעמיים בהעלם אחד, אפילו שנודע לו בנפרד, מביא אחד, סוברת שהידיעות שאחרי לא מחלקות, שזה או כר"ל או גם כרי"ח לעיל בשלב א.
אכל שני זיתי חלב,
נודע לו על הראשון
אכל עוד זית,
נודע לו על השני והשלישי.
הדין:
הביא על 2, גם 1 + 3 כלולים.
הביא על 1 או 3 – 2 כלול, האם גם 3 או 1 נגררים?
רבא – לא, אביי – כן (גרירה). ורבא הודה לאביי.
שלב ד – קצר וטחן ושוב קצר וטחן
בהעלם אחד, אך עם שינוי מסוים:
פעם ראשונה בשגגת שבת (חייב 1),
פעם שנייה בשגגת מלאכות (חייב 2).
דיון א – האם נחשב העלם אחד?
רבא ואביי – כן,
(ואמנם באמצע נודע לו ששבת, עדיין לא נודע לו שחטא כי באותו רגע כבר שכח את איסור המלאכות, וממילא לא ידע שחטא)
ר' זירא מתלבט,
רב אסי – לא (והדגיש שלא לגבי חטאת ולא לגבי צירוף),
שהרי הידיעה שלו השתנתה בין החטאים.
[והקשו עליו האם תמיד חטאות וצירוף הולכים יחד, וענה שכן (שלב ב לעיל)].
דיון ב - גרירה לגרירה (בדעת רבא ואביי)
כאמור, רבא ואביי – החטאות של זוג אחד כוללות את השני.
לכן:
- אם נודע לו קודם על הזוג הראשון, הם כוללים את הזוג השני.
- אם נודע לו קודם על אחד מהשני (קצירה), הוא כולל את הדומה לו בראשון, והוא גורר את הטחינה.
לגבי הטחינה בשני:
רבא – לא (זו גרירה לגרירה),
אביי – כן.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












