ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ע: 7- עד עא: 1-)
שלב א – חלוקה לחטאת ולהצטרפות
(עא: שליש תחתון "וכל היכא" – עא: 5+)
כשאכל פעמיים את אותו איסור בהעלם אחד, האם תמחוי מחלק:
לגבי חטאת – מחלק (ר' יהושוע) – חומרא.
לגבי צירוף:
משנה בכריתות – אכל שני חצאים: ממין אחד חייב, משני מינים (חלב ודם) פטור.
קושיא (פשיטא) ותשובת ר"ל (שתי אפשרויות) –
- 1.הרישא"ממין אחד חייב" פשיטא!
ר"ל - מדובר בשני תמחויים,
והחידוש שלגבי חטאת מחלק (לחומרא. ר' יהושע), אך לגבי צירוף לא מחלק ומחמירים.
כלומר ר' יהושוע רק לחומרא.
- 2.הסיפא "משני מינים פטור" פשיטא!
ר"ל – באמת מדובר במין אחד,
ברישא זה בתמחוי אחד – ומצטרף, בסיפא – בשני תמחויים – ולא מצטרף.
ויוצא ששני תמחויים מחלקים גם לחטאת וגם לצירוף,
כלומר - ר' יהושע לחומרא ולקולא שמחלק.
(והחידוש ברישא – היתה לו ידיעה בינתיים, ואין ידיעה לחצי שיעור (ר"ג)).
שלב ב – האם חלוקה אחרי החטאים מחלקת?
(עא: 5+ עד עא: 1-)
אם נודע בין ובין – ודאי שמחלק.
אם לא נודע בין ובין (העלם אחד), אך אחרי שחטא היה משהו שחילק:
רי"ח – מחלק ("על חטאתו"). [ו"מחטאתו" – לגבי צירוף אחד וחצי וחצי, ראה להלן].
ר"ל – לא מחלק ("מחטאתו") [ו"על חטאתו" שמחלק – לאחר כפרה].
רבינא מעלה שלוש אפשרויות במה נחלקו:
|
| א. נודע לו אחר כך אחד אחד | ב. נודע לו אחר כך | ג. נודע לו אחר כך |
רב אשי דוחה: |
| 1 | מחלוקת | מחלק | מחלק | למה ר"ל העמיד את הפסוק "על חטאתו" שמחלק לאחר כפרה. שיעמיד לאחר הפרשה (ב). |
| 2 | לא מחלק | מחלוקת | מחלק | למה לא העמיד רי"ח את "מחטאתו" שלא מחלק בלפני הפרשה (א). |
| 3 | מחלוקת | מחלוקת | מחלק |
|
רבינא לרב אשי - אולי גם מי שהביא את המחלוקת הסתפק בכך, ולכן הביא את האפשרויות הקיצוניות.
נספח: הדין של "אחד וחצי" שרי"ח לומד מ"מחטאתו" (עא: 13+ לשלוש שורות)
אכל 1.5,
נודע לו על 1,
אכל עוד 0.5 (בהעלם אחד עם החצי ששנשאר),
רי"ח – שני החצאים לא מצטרפים (רש"י – כי החצי הראשון כבר התכפר. וזה מה שלומד רי"ח מ"מחטאתו", שמכפר רק על חלק, ועל השאר אין צורך).
(ע: 7- עא. שליש תחתון)
שלב ג – גרירת חטאת באכל זיתי חלב
הקדמה:
הגמרא כאן שמניחה שאם חטא פעמיים בהעלם אחד, אפילו שנודע לו בנפרד, מביא אחד, סוברת שהידיעות שאחרי לא מחלקות, שזה או כר"ל או גם כרי"ח לעיל בשלב א.
אכל שני זיתי חלב,
נודע לו על הראשון
אכל עוד זית,
נודע לו על השני והשלישי.
הדין:
הביא על 2, גם 1 + 3 כלולים.
הביא על 1 או 3 – 2 כלול, האם גם 3 או 1 נגררים?
רבא – לא, אביי – כן (גרירה). ורבא הודה לאביי.
שלב ד – קצר וטחן ושוב קצר וטחן
בהעלם אחד, אך עם שינוי מסוים:
פעם ראשונה בשגגת שבת (חייב 1),
פעם שנייה בשגגת מלאכות (חייב 2).
דיון א – האם נחשב העלם אחד?
רבא ואביי – כן,
(ואמנם באמצע נודע לו ששבת, עדיין לא נודע לו שחטא כי באותו רגע כבר שכח את איסור המלאכות, וממילא לא ידע שחטא)
ר' זירא מתלבט,
רב אסי – לא (והדגיש שלא לגבי חטאת ולא לגבי צירוף),
שהרי הידיעה שלו השתנתה בין החטאים.
[והקשו עליו האם תמיד חטאות וצירוף הולכים יחד, וענה שכן (שלב ב לעיל)].
דיון ב - גרירה לגרירה (בדעת רבא ואביי)
כאמור, רבא ואביי – החטאות של זוג אחד כוללות את השני.
לכן:
- אם נודע לו קודם על הזוג הראשון, הם כוללים את הזוג השני.
- אם נודע לו קודם על אחד מהשני (קצירה), הוא כולל את הדומה לו בראשון, והוא גורר את הטחינה.
לגבי הטחינה בשני:
רבא – לא (זו גרירה לגרירה),
אביי – כן.

ללמוד להתייחס

איך ללמוד אמונה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מי אתה עם ישראל?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך עושים קידוש?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מהפרי ועד הגאולה

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















