ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
בספר שמות בשניהם נקרא.
נוסף למשפטים גם בכי תשא - קריאה,
מבשרת על שנה חדשה הקרבה ובאה.
ב. "ארבעה וחמישה" מופיעים בסדרה.
סיבת ההבחנה בין התשלומים לא ברורה.
ברש"י שתי דעות, שאותנו מלמדות,
על חשיבות המלאכה וכבוד הבריות.
ג. אל האלהים - פעמיים במשפטים
ניגשים או מוקרבים לפני השופטים.
בראשונה – לרציעה,
ובשניה - לשבועה.
*
ובתחילת רביעי גם כן א-להים.
האם גם כאן לדיינים מתכוונים?
מה דעתו של רש"י בכיר הפרשנים,
וכיצד אונקלוס, רמב"ן ואב"ע זאת מבינים?
ד. נשיכת נחש ברש"י מופיעה,
בסוף "שלישי" בדיני הלוואה.
משל הוא על חומרת הריבית,
והתאור מזכיר לדורנו מציאות כלכלית.
ה. השנה השביעית - פעמיים בפרשה.
פעם – יציאה, ופעם - נטישה.
הראשונה – ממועד המכירה מנויה.
קבועה ועומדת לכל - חברתה השניה.
ו. פגיעה באוזן ע"י אדון ברציעה,
עול עבדות עולם מטביעה.
לעומתה, פגיעה ע"י אדון בעין שהוצאה,
מעבדות עולם פודה ומושיעה.
ז. "קרי וכתיב" בפרשה:
לו – הקריאה, אך לא הכתיבה -
הבדל משמעותי הוא בפרוש התיבה.
אולם עיון בדבריהם של גדולי הפרשנים
מלמד שלמעשה, הבדלי הנוסחים - קטנים.
*
עוד פעמיים השייכות לו – מופיעה,
הכתיבה ב"הא" בסופה, אך ב"וו" – הקריאה.
פעם אחת בהיזק שדה אחר,
ופעם שניה בהשבת משכון החבר.
ח. "ספר הברית" מופיע בסדרה,
אלא שהגדרתו כלל לא ברורה.
ברש"י דעה אחת על זמנו ותוכנו,
ודעה נוספת בראב"ע וברמב"ן במקומו.
*
לאור זאת, מחלוקת מעניינת בין הפרשנים
מתי מצוות הפרשה - למשה ולעם ניתנים.
ט. "הבא להרגך השכם להורגו" זו הלכה,
שבפרשתנו מקורה, ובה - לה הוכחה.
עיין היטב ברש"י המביא דוגמאות,
מתוכן תלמד, מי נחשב למתכוון להרוג.
(הדברים מופיעים ברש"י
קצת לפני העולה השלישי).
י. "יצא בשן ועין" - ביטוי בשימוש יומיומי.
האם זהה פרושו כיום, למובנו המקורי?
זאת, תוכל לבדוק ולברר במהרה,
אם תגלה את מקור הניב בסדרה.
*
ועוד ניב - נזכיר את פרושו -
להתרושש ולהפסיד את כל רכושו.
גם הוא מקורו סמוך לשם,
ברש"י בפרשה בענין שור תם.
(רמז לאלו המעונינים -
שני הניבים במילה זהה - מתחילים).
תשובות
א. פרשת שקלים. בכל שנה מר"ח ניסן היו מקריבים בבית המקדש את קרבנות הציבור מהשקלים החדשים ולא מהשקלים מהשנה שעברה. מר"ח אדר היו משמיעים לעם להביא את השקלים החדשים.
ב. 'כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה' (כ"א, ל"ז)
ג. 'והגישו אדוניו אל האלוקים' (כ"א, ו'), 'אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלוקים' (כ"ב, ז').
'אלוקים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור' - לרש"י יש איסור קללת אלוקים וגם איסור קללת דיינים, אונקלוס ואב"ע מפרשים רק לדיינים, הרמב"ן מביא את הגמ' שהכוונה לאלוקים.
ד. כ"ב, כ"ד ד"ה 'נשך'
ה. 'כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשביעית יצא לחפשי חנם' (כ"א, ב'), 'והשביעית תשמטנה ונטשתה' (כ"ג, י"א).
ו. 'ורצע אדוניו את אזנו במרצע' (כ"א, ו'), 'וכי יכה איש את עין עבדו' (שם, כ"ו).
ז. 'אם רעה בעיני אדוניה אשר לו (כתיב לא) יעדה והפדה' (כ"א, כ"ח).
'כי יבער איש שדה או כרם ושילח את בעירה' (כ"ב, ד'), 'כי הוא כסותה לבדה' (כ"ב, כ"ו).
ח. 'ויקח את ספר הברית ויקרא באוזני העם' (כ"ד, ז') ועיין שם בפרשנים, וכן בפסוקים א', ד'.
ט. כ"ב א'-ב'.
י. עבד שאדונו הכה את עינו או שינו יוצא לחפשי (עיין רש"י כ"א, ז' ד"ה לא תצא).
'יצא נקי מנכסיו' (כ"א, כ"א ד"ה 'ולא יאכל').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
