ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קלא. 11+ עד קלב. 6+)
מקורות לשיטת ר' אליעזר שמכשירי מצווה דוחין שבת
פתיחת ר' יוחנן – שני חידושים:
- 1.מצד אחד - שיטת ר"א אינה רק במילה אלא גם במצוות נוספות שנוהגות בשבת (שמכשירי מצווה דוחין את השבת).
חשוב: מדובר לא רק במצוות שבמצווה עצמה יש מלאכה אסורה ושהיא דוחה שבת, אלא גם במצוות שאין במצווה עצמה שום חילול שבת, בכל זאת מכשירי המצווה דוחין שבת. - 2.מצד שני – זה לא לכל המצוות, כלומר לא למדים בניין אב ממלה לשאר, אלא צריך מקור נפרד לכל מצווה.
הראיה – שבשתי הלחם צריך מקור מיוחד.
א. מצוות שבהן מכשירי מצווה אינם דוחים – מזוזה וציצית
המלאכות –
ציצית – קושר, מזוזה – כותב, בונה (כששם בבית).
המקור -
אין צורך במקור שלא דוחה, אלא להפך – יש צורך במקור שכן דוחה.
הסברא –
(למה כאן התורה לא קבעה שדוחה?)
- 1.רב יוסף – כי אין להם זמן.
אז למה לעשות דווקא בשבת?
דחיית אביי – אדרבה – כל שעה ושעה שלא קובע מזוזה או שם ציצית עובר על מצוות עשה.
(בזמן שגר בבית, ובזמן שלובש את הבגד (למסקנה שציצית חובת גברא)).
- 2.רב נחמן בי"צ – הואיל ויכול להפקירן ויפטר, כך שהחיוב אינו גמור.
- 3.ראשונים – פשוט: הואיל ויכול לצאת מהבית או להוריד את הבגד.
הגמרא לא הביאה את זה כי יש דעה במנחות שציצית חובת הבגד (מנא) גם אינו לבוש בו.
(תחילת הסוגיה ואז קלא: 3+)
ב. מצוות שבהן מכשירי המצווה דוחין
הערה:
במילה, עומר ושתי הלחם – במצווה עצמה יש מלאכה אסורה בשבת, והיא דוחה שבת לפי כולם, והחידוש של ר"א הוא שגם המכשירין דוחין.
בלולב, סוכה, מצה ושופר – במצווה עצמה אין שום מלאכה אסורה, ובכז" גם כאן מחדש ר"א שמכשירי המצווה דוחין!
| המצווה | למה אי אפשר ללמוד ממנה לשאר בבניין אב | המקור במצווה זו | הערות / דעת רבנן שחולקים |
| העומר | בעומר חייב לקצור לשמה (ואם מצא קצור – קוצר). צורך גבוה | "בחריש ובקציר תשבות" (שמות לד,כא) – כמו שהחריש הוא של רשות, גם הקציר של רשות, לאפוקי קצירת העומר שהיא של מצווה (וממילא מתירים גם את שאר הפעולות כמו ההרקדה והטחינה). |
|
| שתי הלחם | צורך גבוה | גזירה שווה מהעומר: בשתי הלחם: "תביאו לחם תנופה שתיים". | חייבים לומר שהגז"ש מופנה (כי אפשר לפרוך כנ"ל): בעומר כתוב לפנ"כ – "והבאתם את עומר ראשית קצירכם". בשתי הלחם בתחילת אותו פסוק "והקרבתם מנחה חדשה לה'".
|
| לולב | מה ללולב שכן טעון ארבעה מינים (לעיכובא) | ולקחתם לכם ביום הראשון – אפילו בשבת. וכיון שבעצם הנטילה אין איסור ממילא (מוקצה זה דרבנן), כנראה בא להתיר את הקציצה. | רבנן – ביום ולא בלילה. ור"א – "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", אך רבנן – שם היה אפשר לחשוב שזה גם בלילה (כמו ישיבת סוכה). |
| סוכה | נוהגת לילות כימים | גזירה שווה מלולב: לולב – "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", סוכה – "בסוכות תשבו שבעת ימים". | כאן לא צריך גזירה שווה מופנה, כי אינו מלמד דין חדש אלא גילוי מילתא שגם כאן דוחה שבת (רש"י ועוד). |
| מצה | גם נשים חייבות | גזירה שווה מסוכה: פסח – "ובחמישה עשר לחודש הזה חג המצות". סוכות – "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי...". | (ראשונים – כאן הגז"ש כן מופנה (למרות שלכאורה גם כאן אין צורך)). |
| שופר | לתקיעות יש חשיבות גדולה – מכניסות זכרונינו לפני ה', משחרר את העבדים/קרקעות וכו'. | "ובחודש השביעי באחד לחודש... יום תרועה יהיה לכם", וכיון שהתקיעה עצמה ממילא אינה מלאכה (אלא חכמה), בא להתיר את המכשירין. ומשם בהיקש נלמד גם לשופר של יובל. | רבנן – ביום ולא בלילה. ור"א - בשופר של יובל כתוב "והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים". יום הכיפורים מיותר – מלמד דווקא יום. בעשור לחודש מיותר – מלמד להקיש את כל השופרות של תשרי זה לזה. (ורבנן – אמנם יש היקש לעניין כמה הלכות בתקיעה, אך לא לגבי הזמן שהרי זמנם שונה (זה בא' תשרי וזה בי'). |
| מילה | (עוד דבר שיש בשאר ואין במילה – אי אפשר להשלים אחר כך (מזכיר את סברת רב יוסף לעיל)
על המילה נכרתו 13 בריתות (הוזכר בפרשייה 13 פעמים). | "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" |
|
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
