ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קלא. 11+ עד קלב. 6+)
מקורות לשיטת ר' אליעזר שמכשירי מצווה דוחין שבת
פתיחת ר' יוחנן – שני חידושים:
- 1.מצד אחד - שיטת ר"א אינה רק במילה אלא גם במצוות נוספות שנוהגות בשבת (שמכשירי מצווה דוחין את השבת).
חשוב: מדובר לא רק במצוות שבמצווה עצמה יש מלאכה אסורה ושהיא דוחה שבת, אלא גם במצוות שאין במצווה עצמה שום חילול שבת, בכל זאת מכשירי המצווה דוחין שבת. - 2.מצד שני – זה לא לכל המצוות, כלומר לא למדים בניין אב ממלה לשאר, אלא צריך מקור נפרד לכל מצווה.
הראיה – שבשתי הלחם צריך מקור מיוחד.
א. מצוות שבהן מכשירי מצווה אינם דוחים – מזוזה וציצית
המלאכות –
ציצית – קושר, מזוזה – כותב, בונה (כששם בבית).
המקור -
אין צורך במקור שלא דוחה, אלא להפך – יש צורך במקור שכן דוחה.
הסברא –
(למה כאן התורה לא קבעה שדוחה?)
- 1.רב יוסף – כי אין להם זמן.
אז למה לעשות דווקא בשבת?
דחיית אביי – אדרבה – כל שעה ושעה שלא קובע מזוזה או שם ציצית עובר על מצוות עשה.
(בזמן שגר בבית, ובזמן שלובש את הבגד (למסקנה שציצית חובת גברא)).
- 2.רב נחמן בי"צ – הואיל ויכול להפקירן ויפטר, כך שהחיוב אינו גמור.
- 3.ראשונים – פשוט: הואיל ויכול לצאת מהבית או להוריד את הבגד.
הגמרא לא הביאה את זה כי יש דעה במנחות שציצית חובת הבגד (מנא) גם אינו לבוש בו.
(תחילת הסוגיה ואז קלא: 3+)
ב. מצוות שבהן מכשירי המצווה דוחין
הערה:
במילה, עומר ושתי הלחם – במצווה עצמה יש מלאכה אסורה בשבת, והיא דוחה שבת לפי כולם, והחידוש של ר"א הוא שגם המכשירין דוחין.
בלולב, סוכה, מצה ושופר – במצווה עצמה אין שום מלאכה אסורה, ובכז" גם כאן מחדש ר"א שמכשירי המצווה דוחין!
| המצווה | למה אי אפשר ללמוד ממנה לשאר בבניין אב | המקור במצווה זו | הערות / דעת רבנן שחולקים |
| העומר | בעומר חייב לקצור לשמה (ואם מצא קצור – קוצר). צורך גבוה | "בחריש ובקציר תשבות" (שמות לד,כא) – כמו שהחריש הוא של רשות, גם הקציר של רשות, לאפוקי קצירת העומר שהיא של מצווה (וממילא מתירים גם את שאר הפעולות כמו ההרקדה והטחינה). |
|
| שתי הלחם | צורך גבוה | גזירה שווה מהעומר: בשתי הלחם: "תביאו לחם תנופה שתיים". | חייבים לומר שהגז"ש מופנה (כי אפשר לפרוך כנ"ל): בעומר כתוב לפנ"כ – "והבאתם את עומר ראשית קצירכם". בשתי הלחם בתחילת אותו פסוק "והקרבתם מנחה חדשה לה'".
|
| לולב | מה ללולב שכן טעון ארבעה מינים (לעיכובא) | ולקחתם לכם ביום הראשון – אפילו בשבת. וכיון שבעצם הנטילה אין איסור ממילא (מוקצה זה דרבנן), כנראה בא להתיר את הקציצה. | רבנן – ביום ולא בלילה. ור"א – "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", אך רבנן – שם היה אפשר לחשוב שזה גם בלילה (כמו ישיבת סוכה). |
| סוכה | נוהגת לילות כימים | גזירה שווה מלולב: לולב – "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", סוכה – "בסוכות תשבו שבעת ימים". | כאן לא צריך גזירה שווה מופנה, כי אינו מלמד דין חדש אלא גילוי מילתא שגם כאן דוחה שבת (רש"י ועוד). |
| מצה | גם נשים חייבות | גזירה שווה מסוכה: פסח – "ובחמישה עשר לחודש הזה חג המצות". סוכות – "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי...". | (ראשונים – כאן הגז"ש כן מופנה (למרות שלכאורה גם כאן אין צורך)). |
| שופר | לתקיעות יש חשיבות גדולה – מכניסות זכרונינו לפני ה', משחרר את העבדים/קרקעות וכו'. | "ובחודש השביעי באחד לחודש... יום תרועה יהיה לכם", וכיון שהתקיעה עצמה ממילא אינה מלאכה (אלא חכמה), בא להתיר את המכשירין. ומשם בהיקש נלמד גם לשופר של יובל. | רבנן – ביום ולא בלילה. ור"א - בשופר של יובל כתוב "והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים". יום הכיפורים מיותר – מלמד דווקא יום. בעשור לחודש מיותר – מלמד להקיש את כל השופרות של תשרי זה לזה. (ורבנן – אמנם יש היקש לעניין כמה הלכות בתקיעה, אך לא לגבי הזמן שהרי זמנם שונה (זה בא' תשרי וזה בי'). |
| מילה | (עוד דבר שיש בשאר ואין במילה – אי אפשר להשלים אחר כך (מזכיר את סברת רב יוסף לעיל)
על המילה נכרתו 13 בריתות (הוזכר בפרשייה 13 פעמים). | "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" |
|
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
שופר
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו בצד של החזקים!
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
