ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(קלא. 11+ עד קלב. 6+)
מקורות לשיטת ר' אליעזר שמכשירי מצווה דוחין שבת
פתיחת ר' יוחנן – שני חידושים:
- 1.מצד אחד - שיטת ר"א אינה רק במילה אלא גם במצוות נוספות שנוהגות בשבת (שמכשירי מצווה דוחין את השבת).
חשוב: מדובר לא רק במצוות שבמצווה עצמה יש מלאכה אסורה ושהיא דוחה שבת, אלא גם במצוות שאין במצווה עצמה שום חילול שבת, בכל זאת מכשירי המצווה דוחין שבת. - 2.מצד שני – זה לא לכל המצוות, כלומר לא למדים בניין אב ממלה לשאר, אלא צריך מקור נפרד לכל מצווה.
הראיה – שבשתי הלחם צריך מקור מיוחד.
א. מצוות שבהן מכשירי מצווה אינם דוחים – מזוזה וציצית
המלאכות –
ציצית – קושר, מזוזה – כותב, בונה (כששם בבית).
המקור -
אין צורך במקור שלא דוחה, אלא להפך – יש צורך במקור שכן דוחה.
הסברא –
(למה כאן התורה לא קבעה שדוחה?)
- 1.רב יוסף – כי אין להם זמן.
אז למה לעשות דווקא בשבת?
דחיית אביי – אדרבה – כל שעה ושעה שלא קובע מזוזה או שם ציצית עובר על מצוות עשה.
(בזמן שגר בבית, ובזמן שלובש את הבגד (למסקנה שציצית חובת גברא)).
- 2.רב נחמן בי"צ – הואיל ויכול להפקירן ויפטר, כך שהחיוב אינו גמור.
- 3.ראשונים – פשוט: הואיל ויכול לצאת מהבית או להוריד את הבגד.
הגמרא לא הביאה את זה כי יש דעה במנחות שציצית חובת הבגד (מנא) גם אינו לבוש בו.
(תחילת הסוגיה ואז קלא: 3+)
ב. מצוות שבהן מכשירי המצווה דוחין
הערה:
במילה, עומר ושתי הלחם – במצווה עצמה יש מלאכה אסורה בשבת, והיא דוחה שבת לפי כולם, והחידוש של ר"א הוא שגם המכשירין דוחין.
בלולב, סוכה, מצה ושופר – במצווה עצמה אין שום מלאכה אסורה, ובכז" גם כאן מחדש ר"א שמכשירי המצווה דוחין!
| המצווה | למה אי אפשר ללמוד ממנה לשאר בבניין אב | המקור במצווה זו | הערות / דעת רבנן שחולקים |
| העומר | בעומר חייב לקצור לשמה (ואם מצא קצור – קוצר). צורך גבוה | "בחריש ובקציר תשבות" (שמות לד,כא) – כמו שהחריש הוא של רשות, גם הקציר של רשות, לאפוקי קצירת העומר שהיא של מצווה (וממילא מתירים גם את שאר הפעולות כמו ההרקדה והטחינה). |
|
| שתי הלחם | צורך גבוה | גזירה שווה מהעומר: בשתי הלחם: "תביאו לחם תנופה שתיים". | חייבים לומר שהגז"ש מופנה (כי אפשר לפרוך כנ"ל): בעומר כתוב לפנ"כ – "והבאתם את עומר ראשית קצירכם". בשתי הלחם בתחילת אותו פסוק "והקרבתם מנחה חדשה לה'".
|
| לולב | מה ללולב שכן טעון ארבעה מינים (לעיכובא) | ולקחתם לכם ביום הראשון – אפילו בשבת. וכיון שבעצם הנטילה אין איסור ממילא (מוקצה זה דרבנן), כנראה בא להתיר את הקציצה. | רבנן – ביום ולא בלילה. ור"א – "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", אך רבנן – שם היה אפשר לחשוב שזה גם בלילה (כמו ישיבת סוכה). |
| סוכה | נוהגת לילות כימים | גזירה שווה מלולב: לולב – "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", סוכה – "בסוכות תשבו שבעת ימים". | כאן לא צריך גזירה שווה מופנה, כי אינו מלמד דין חדש אלא גילוי מילתא שגם כאן דוחה שבת (רש"י ועוד). |
| מצה | גם נשים חייבות | גזירה שווה מסוכה: פסח – "ובחמישה עשר לחודש הזה חג המצות". סוכות – "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי...". | (ראשונים – כאן הגז"ש כן מופנה (למרות שלכאורה גם כאן אין צורך)). |
| שופר | לתקיעות יש חשיבות גדולה – מכניסות זכרונינו לפני ה', משחרר את העבדים/קרקעות וכו'. | "ובחודש השביעי באחד לחודש... יום תרועה יהיה לכם", וכיון שהתקיעה עצמה ממילא אינה מלאכה (אלא חכמה), בא להתיר את המכשירין. ומשם בהיקש נלמד גם לשופר של יובל. | רבנן – ביום ולא בלילה. ור"א - בשופר של יובל כתוב "והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים". יום הכיפורים מיותר – מלמד דווקא יום. בעשור לחודש מיותר – מלמד להקיש את כל השופרות של תשרי זה לזה. (ורבנן – אמנם יש היקש לעניין כמה הלכות בתקיעה, אך לא לגבי הזמן שהרי זמנם שונה (זה בא' תשרי וזה בי'). |
| מילה | (עוד דבר שיש בשאר ואין במילה – אי אפשר להשלים אחר כך (מזכיר את סברת רב יוסף לעיל)
על המילה נכרתו 13 בריתות (הוזכר בפרשייה 13 פעמים). | "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" |
|
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
