ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ לכהן או למלך?

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות כי תשא Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר התשע"ג

שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ לכהן או למלך?


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש להצלחת
עם ישראל

בתחילת פרשת כי תשא נצטווה משה רבנו:
"וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ ...: וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה: וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת: וְאֶת הַשֻּׁלְחָן ...: וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם: עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם: אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו" (שמות ל' כג-לג).

לפי פשט הפסוקים, שמן המשחה נועד למטרה אחת בלבד, למשוח את המשכן, כליו ומשרתיו הכהנים. התורה מזהירה באזהרה חמורה שלא להשתמש בשמן לכל מטרה אחרת ולא למשוח בשמן זה אף זר.
והנה להפתעתנו גם שאול וגם דוד ואחר כך זרעו במקרה הצורך, נמשחו בשמן זה, הכיצד?
רש"י במקום מתרץ: "על זר - שאינו צורך כהונה ומלכות". לדבריו המיעוט בפסוק: "עַל זָר" איננו חל גם על המלכים. וזה קשה שהרי הפסוק: "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר ג' י) ממעט גם מלכים ואפילו את דוד המלך (עיינו שבת לא ע"א).
אבן עזרא בשם הגאון מפרש: "קבלה היתה ביד ישראל, שימשח דוד וזרעו משמן המשחה, לא מלכים אחרים". גם אבן עזרא עצמו מבין שתירוץ הגאון לא פחות קשה מתירוצו של רש"י, שהרי הקבלה סותרת את הפסוקים בפרשתנו. לכן מתרץ ומחדש אבן עזרא כי ההיתר למשוח את דוד וזרעו היה בבחינת הוראת שעה של נביא, כנגד ההלכה הקבועה לדורות.
הרמב"ן, שאין דעתו נוחה מכל הפירושים הללו, טוען כי משמעות הפסוק: "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם" היא "למשוח בו משיח קדשי אשר אבחר בו "לדורותיכם", ולא ינתן על זר שאיננו לי, ולכן ימשחו בו המלכים והכהנים הגדולים, כי שניהם משיחי ה'. וכתוב (תהלים פט כא) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו, בשמן שהוא משחת קדש לי". לדבריו, הראויים למשיחה המכונים גם "משיח" הם גם הכהנים וגם המלכים. גם שאול וגם דוד כונו בכינוי זה ולכן היה מותר למשוח אותם בשמן המשחה.
המסקנה מדברי הרמב"ן היא כי המלכות בישראל=ההנהגה המדינית גם היא חלק מהנהגת הקודש. כל ניסיון להפריד בין תורה=דת ומדינה בישראל, לא יצלח והוא מנוגד למסורת ישראל. יש להעדיף את החיבור ויש להתייחס לשלטונות המדינה כחלק בלתי נפרד מהעולם התורני, הרוחני, הציבורי עם כל המשתמע מכך.
אם כך, צריך להבין מה משמעות המשיחה אצל המלכים, הרי כבר למדנו כמה וכמה פעמים כי העם הוא הבוחר את המנהיגים. אם כך, מה משמעות המשיחה בשמן?
נציע את ההסבר הבא: כל מנהיג אמור לקבל החלטות על פי שיקולים של רווח והפסד. לעתים בעיקר בנקודות זמן גורליות יש צורך בהארה אלקית, מה שנקרא גם סייעתא דשמיא או רוח ד' כדי להחליט. יכולת זו הופכת את המנהיג לדמות מיוחדת. את המתנה הזאת לדורות קיבלו דויד וצאצאיו.

הבה נתפלל כי גם מנהיגי הציבור בדורנו יזכו במתנה מעין זו, גם אם שמן המשחה איננו בידנו.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il