ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ ...: וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה: וּמָשַׁחְתָּ בוֹ אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת אֲרוֹן הָעֵדֻת: וְאֶת הַשֻּׁלְחָן ...: וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תִּמְשָׁח וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם לְכַהֵן לִי: וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם: עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם: אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו" (שמות ל' כג-לג).
לפי פשט הפסוקים, שמן המשחה נועד למטרה אחת בלבד, למשוח את המשכן, כליו ומשרתיו הכהנים. התורה מזהירה באזהרה חמורה שלא להשתמש בשמן לכל מטרה אחרת ולא למשוח בשמן זה אף זר.
והנה להפתעתנו גם שאול וגם דוד ואחר כך זרעו במקרה הצורך, נמשחו בשמן זה, הכיצד?
רש"י במקום מתרץ: "על זר - שאינו צורך כהונה ומלכות". לדבריו המיעוט בפסוק: "עַל זָר" איננו חל גם על המלכים. וזה קשה שהרי הפסוק: "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר ג' י) ממעט גם מלכים ואפילו את דוד המלך (עיינו שבת לא ע"א).
אבן עזרא בשם הגאון מפרש: "קבלה היתה ביד ישראל, שימשח דוד וזרעו משמן המשחה, לא מלכים אחרים". גם אבן עזרא עצמו מבין שתירוץ הגאון לא פחות קשה מתירוצו של רש"י, שהרי הקבלה סותרת את הפסוקים בפרשתנו. לכן מתרץ ומחדש אבן עזרא כי ההיתר למשוח את דוד וזרעו היה בבחינת הוראת שעה של נביא, כנגד ההלכה הקבועה לדורות.
הרמב"ן, שאין דעתו נוחה מכל הפירושים הללו, טוען כי משמעות הפסוק: "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם" היא "למשוח בו משיח קדשי אשר אבחר בו "לדורותיכם", ולא ינתן על זר שאיננו לי, ולכן ימשחו בו המלכים והכהנים הגדולים, כי שניהם משיחי ה'. וכתוב (תהלים פט כא) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו, בשמן שהוא משחת קדש לי". לדבריו, הראויים למשיחה המכונים גם "משיח" הם גם הכהנים וגם המלכים. גם שאול וגם דוד כונו בכינוי זה ולכן היה מותר למשוח אותם בשמן המשחה.
המסקנה מדברי הרמב"ן היא כי המלכות בישראל=ההנהגה המדינית גם היא חלק מהנהגת הקודש. כל ניסיון להפריד בין תורה=דת ומדינה בישראל, לא יצלח והוא מנוגד למסורת ישראל. יש להעדיף את החיבור ויש להתייחס לשלטונות המדינה כחלק בלתי נפרד מהעולם התורני, הרוחני, הציבורי עם כל המשתמע מכך.
אם כך, צריך להבין מה משמעות המשיחה אצל המלכים, הרי כבר למדנו כמה וכמה פעמים כי העם הוא הבוחר את המנהיגים. אם כך, מה משמעות המשיחה בשמן?
נציע את ההסבר הבא: כל מנהיג אמור לקבל החלטות על פי שיקולים של רווח והפסד. לעתים בעיקר בנקודות זמן גורליות יש צורך בהארה אלקית, מה שנקרא גם סייעתא דשמיא או רוח ד' כדי להחליט. יכולת זו הופכת את המנהיג לדמות מיוחדת. את המתנה הזאת לדורות קיבלו דויד וצאצאיו.
הבה נתפלל כי גם מנהיגי הציבור בדורנו יזכו במתנה מעין זו, גם אם שמן המשחה איננו בידנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
