ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזיקין
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
נער שנשלח ע"י מעבידו למספר שליחויות התבקש בין היתר לקנות למעבידו חומר גלם שהיה במבצע ליום אחד. כשחזר העובד לעסק נזכר כי שכח את העניין והמבצע תם. כעת על בעל הבית לקנות את המוצרים ב-600 שקלים יותר. האם על הנער לשלם למעבידו את הסכום?
תשובה:
התשובה בקצרה: הנטיה ההלכתית היא לחייב את השליח משום שהזיק בגרמי את המשלח, אך הלכה למעשה ראוי לעשות פשרה ולחייב את השליח בשני שליש מן הסכום, כלומר ב- 400 ש"ח.
תוספת עיון לביאור התשובה:
ישנו מקרה דומה בגמרא במסכת בבא מציעא (דף ע"ג עמוד ב'): "אמר רב חמא: האי מאן דיהיב זוזי לחבריה למזבן ליה חמרא ופשע ולא זבן ליה, -משלם ליה כדאזל אפרוותא דזלשפט". כלומר, אדם נתן לחברו מעות זוזים כדי שילך ויקנה לו יין בזול לפי שהיה אז זמן הבציר, וחברו לבסוף לא קנה לו יין באותו הזמן, פסק רב חמא שצריך השליח לשלם למשלחו יין כמחיר הרגיל שבשוק. הגמרא בהמשך מביאה את דעת רב אשי החולקת על רב חמא ופוטרת את השליח משום שאף אם היתנה בפירוש שאם לא יביא יין במחיר הזול ישלם מכיסו את ההפרש יש לפוטרו, משום שהוי אסמכתא, כלומר, הוא לא באמת גמר בדעתו להתחייב לשלם את ההפרש כי ידע שאין קניית היין תלויה רק בו ואינה רק בידו, אלא שתלוי הוא ברצון המוכרים, ואולי לא יסכימו למכור לו, וההלכה נפסקה כרב אשי.
נחזור לרב חמא, כאמור הוא סובר שיש לחייב את השליח בהפרש, והיקשו עליו הראשונים מדוע ניתן לחייבו הרי הנזק שנגרם על ידו למשלח הוא גרמא בלבד ולכן פטור? בדרך ישוב הקושיא נחלקו הראשונים לשתי גישות עיקריות: את הגישה הראשונה שהיא גישת רוב הפוסקים מייצג הרא"ש, שבאמת מדין גרמא יש לפוטרו אלא שמדובר כאן שהיתנה בפירוש שמקבל על עצמו לשלם את ההפרש במקרה ולא יביא יין ולכן חייב, אך רב אשי חולק משום שקבלה זו אינה מועילה משום שהיא אסמכתא.
הגישה השניה היא דעת הריטב"א בשם רבו, שהטעם שרב חמא רצה לחייב את השליח הוא מדין ערב, שהרי המשלח סמך על דיבורו של השליח שיבצע השליחות, ואם היה המשלח יודע שלא יעשה את השליחות היה מטילה על מישהו אחר או מבצע אותה בעצמו, לכן חייב השליח מדינא דגרמי. אמנם רב אשי סובר שיש לפטור את השליח משום שהנזק אינו ברור כלל כי הצלחת הקניה אינה תלויה רק בשליח אלא גם ברצון המוכרים.
החתם סופר (חלק ה' חושן משפט סימן קע"ח) דן בגמרא זו, ואומר שהדיון כאן הוא בדין מבטל כיסו של חברו (המובא בירושלמי), כלומר, מי שמשהה אצלו את מעותיו של חברו הוא פטור מלשלם לו את הרווח שהיה יכול להרוויח בזמן זה, משום שלא הפסידו אלא רק מנע ממנו רווח 1 . אולם מוכח שם בגמרא שאם הרווח היה דבר ודאי וברור הרי שכן צריך לשלם לו על מניעת הרווח, ונחשב שהזיקו בגרמי וחייב. ולבסוף מסכם החתם סופר את ההלכה בלשון זו: "הנותן מעות לשלוחו ליקח לו פירות או סחורה וישב והלך לו ולא קנה כלום וביטל כיסו, אם אין הזיקו של זה ברור - אין לו בו כלום. אבל אם הזיקו של זה ברור, והשליח היה יכול על זה בודאי ופשע ולא עשה, מבואר מהריטב"א הנ"ל שחייב לשלם, ולפי עניות דעתי כל הפוסקים מודים לו. מכל מקום הואיל ולא מצאתי כן להדיא, וכן במרדכי דבבא קמא סימן קט"ו לא משמע קצת כן, על כן כשיבוא לידי אראה לפשר ולבצע על כל פנים".
במקרה שלנו, מדובר בנזק ברור שהרי ודאי שאם השליח היה הולך לחנות בזמן המבצע היו נותנים לו את המוצר במחיר הזול, ומה ששכח נחשב פשיעה. את תשובת החת"ס הנ"ל פסק להלכה המנחת יצחק (ח"י סי' ע"ד). אולם, ישנם רבים החולקים (החזון איש ועוד) על החתם סופר וסוברים שדעת הריטב"א היא דעת יחיד ודעת שאר הראשונים שאין לחייב השליח ללא תנאי מפורש אפילו בנזק ברור.לכן דין זה נתון למעשה במחלוקת הפוסקים.
דברינו עד עתה אמורים בשליח בחינם, אולם בשליח המקבל שכר על השליחות יכול המשלח שהוא המעסיק לומר לו 'בשביל מה אני משלם לך משכורת? כדי שתזכור ותבצע את השליחות, ואם לא ביצעת אין לך משכורת'. וכן כתב בספר נתיבות המשפט (קפ"ג, ס"ק א') שאם מדובר בשליח בשכר על השליח לשלם את הנזק המלא. אמנם ישנם החולקים גם עליו וסוברים שאין הבדל בין שליח בחינם לשליח בשכר, ואת שניהם לא ניתן לחייב ללא תנאי מפורש.
לכן למעשה, היות והדבר נתון במחלוקת הפוסקים הדין עם המוחזק, וכיון שהמשכורת היא ביד המעסיק הוא המוחזק ויכול לומר שקים לו כדעת החתם סופר או כנתיבות המשפט, וכל שכן שיכול לצרף את שתי הדעות יחד. ובקשר לגובה החיוב, היות והחתם סופר כתב בסוף דבריו שיש לעשות פשרה, לכן כתבנו שיש לחייב רק בשיעור שני שליש כנהוג בפשרות.
^ 1.עיין הרחבה בנושא 'דין מבטל כיסו או ממונו של חברו' לקמן בחלק גבורת חנניה עמ' 332.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
