ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בחודש הראשון, בשנה השנית באחד לחודש, עם תום ההכנות, ניגש משה להקמת המשכן, מקום השראת השכינה. הוא מרים את הקרשים, פורש את יריעות האוהל ומכניס את הכלים. ואכן, כדבר משה, מכסה הענן את האוהל וכבוד ה' מלא את המשכן. אך למרבה התסכול נשאר משה בחוץ, "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד". משה רבנו, הנביא, המנהיג, נותר מחוצה למשכן ללא המפגש המיוחל עם השכינה. ברגע איום זה יורד המסך וספר שמות נגמר. ארבע השורות המפרידות בין ספר שמות לספר ויקרא נראות ריקות וחסרות תוכן – אך השתיקה שבהן זועקת את מה שחסר, את מה שאין בהן: משה לא נכנס אל המשכן. מדוע?
למעשה, השאלה היא בעצם הפוכה: כיצד בכלל יכול האדם להגיע למעמד כזה, של מפגש עם האלוקות? איך יוכל בן אנוש, קרוץ חומר, לבוא ולעמוד בפני אלוקות טהורה ואינסופית? היומרה האנושית למפגש עם האלוקות נראית, מזווית זו, כבלתי אפשרית. ברם, מפגש כזה כבר היה, על הר סיני, והזוהר שואל כדרכו שאלה מבריקה על דרך הפשט: מדוע שם, על ההר, יכול היה משה לעמוד בפני הנוכחות האלוקית על ההר, ואילו כאן הוא לא יכול? אם נתבונן שנית בעלייתו הראשונה של משה להר סיני, נראה כי גם שם, למעשה, לא עולה משה מעצמו אל ההר.
לאחר ההתגלות, הקולות והברקים, מוציא משה את העם לקראת האלוקים, ה' יורד אל ההר, ואז "ויקרא ה' למשה אל ראש ההר, ויעל משה". משה עולה רק לאחר שה' קורא לו. הקריאה הזו מופיעה גם אצלנו, בפתיחת הפרשה והספר: "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמר". הקריאה פותחת את הספר, העוסק במפגש שבין האדם לאלוקיו דרך עבודת המשכן. גם כאן, כמו בהר, יכול האדם לגשת רק אחרי שהוא נקרא לבוא אל האלוקים. ללא הקריאה אין כל יכולת מפגש, כפי שמבטא סוף ספר שמות. מהי משמעותה של הקריאה?
האדמו"ר הזקן, בספרו 'ליקוטי תורה', עוסק בשאלה זו, ומסב את תשומת הלב לתרגום הארמי המוכר לפסוק שאנו אומרים מדי יום: "וקרא זה אל זה ואמר: קדוש, קדוש, קדוש". על פי התרגום, פירוש הפסוק הוא: "ומקבלים זה מזה", הקריאה ההדדית מושווית לקבלה הדדית. בין האדם לה', בין מלאך זה למלאך אחר, ובעצם בין כל שני דברים, יש פער והפרש. אנשים מדברים בשפה שונה וחושבים אחרת על הדברים. באופן בסיסי, האדם רואה את המתרחש מנקודת מבטו ומהזווית שלו. כאשר אני נפגש עם מישהו אחר, אני למעשה מפנה לו מקום בתודעה שלי: אני מצטמצם, ומניח לאופן שהוא חווה את הדברים להיכנס אליי. כל עוד לא אניח לו להיכנס, הוא לא יוכל; כל עוד לא אכיר באמת שהוא מגלם ובחשיבות שלו, לא אוכל להיפגש איתו. כאשר אני קורא אל החבר, אני בעצם אומר לו: "למרות השוני התהומי בינינו אתה נחשב בעיניי, הייתי רוצה לשמוע אותך". הקריאה הזו מקנה חשיבות ונותנת מקום לאחר בעולם שלי.
ספר ויקרא הוא המענה לבעיית הפער העצום והבלתי נתפס שבין האדם לה'. בספר נקרא על המשכן ועבודתו, העבודה המביאה להשראת השכינה בעולם. מצד האדם, הפער אינו ניתן לגישור: משה אינו עולה להר סיני, וגם אינו נכנס אל המשכן. הדרך היחידה לקשר היא דרך קריאתו של ה' אל האדם. ה' קורא אל משה ונותן לו חשיבות, הוא מוכן להיעתר אליו, להצטמצם ולהיענות לעבודה ולתפילות. הקריאה הזו ממשיכה ומהדהדת, וכדי שנוכל אנו עצמנו לבוא אל הקודש פנימה – עלינו להטות אוזננו ולשמוע אותה תחילה, לזהות את פנייתו של ה' אלינו, ולענות לה.
פורסם בעיתון "בשבע"
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
למה ללמוד גמרא?
אחדות זו מעבדה של בירורים
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
