ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְאַחַר זֹאת הַהֲכָנָה, יָעִיר כֹּחַ הָרָצוֹן אֵת כֹּל הָאֵיבָרִים הַמְשַׁמְּשִׁים אוֹתוֹ בִּזְרִיזוּת וְחֵשֶׁק וְשִׂמְחָה, וְיַעַמְדוּ בְּעֵת עֲמִידָה מִבְּלִי עַצְלָה, וְיִשְׁתַּחֲווּ עֵת שֶׁיְּצַוֵּם בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה, וְיֵשְׁבוּ בְּעֵת הַיְּשִׁיבָה, וְיַבִּיטוּ הָעֵינַיִם הַבָּטַת הָעֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו, וְיַעַמְדוּ הַיָּדַיִם מֵהִתְעַסְּקוּתָן, וְלֹא תִּצְטָרֵף הָאַחַת אֶל הָאַחֶרֶת, וְיִשְׁתַּוּוּ הָרַגְלַיִם לָעֲמִידָה, וְיַעַמְדוּ כֹּל הָאֵיבָרִים כְּנִבְהָלִים וִירֵאִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ וְהַנְהָגָתוֹ, לֹא יַשְׁגִּיחוּ אִם יִהְיֶה בָּהֶם כְּאֵב אוֹ חֻלְשָׁה, וְתִהְיֶה הַלָּשׁוֹן מַתְאִימָה לַמַּחְשָׁבָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה יְתֵרָה עָלֶיהָ, וְלֹא יְדַבֵּר בִּתְפִלָּתוֹ עַל דֶּרֶך הַשִּׁגְרָה וְהַהֶרְגֵּל כְּמוֹ הַזַּרְזִיר וְהַתֻּכִּי, אֶלָּא עִם כֹּל מִלָּה מַחְשָׁבָה וְהִתְבּוֹנְנוּת בָּהּ, וְתִהְיֶה הָעֵת הַהִיא לֵב זְמַנּוֹ וּפִרְיוֹ, וְיִהְיוּ שְׁאָר עִתּוֹתָיו כִּדְרָכִים הַמּוֹבִילוֹת לְזוֹ, יִתְאַוֶּה קִרְבָתָהּ, הוֹאִיל וּבָהּ יִדַּמֶּה לָרוּחֲנִיִּים וְיִתְרַחֵק מֵהַבַּהֲמִיִּים. וְיִהְיוּ פְּרִי יוֹמוֹ וְלֵילוֹ אוֹתָן שָׁלשׁ עִתּוֹת הַתְּפִלָּה, וּפְרִי הַשָּׁבוּעַ יוֹם הַשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֻקְדָּשׁ לַדְּבֵקוּת בָּעִנְיָן הָאֱלֹהִי, וַעֲבוֹדָתוֹ בְּשִׂמְחָה, לֹא בִּכְנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר.
___________________________
לטבעיים – הכוחות ממונים על הגידול ועל ההולדה [הערת הרב שילת]. חיוניים – הכוחות הממונים על התחושה ועל התנועה. מחקה את סידור משה – באופן דומה סידר משה רבנו את העם לפי מעלתם, מסביב להר סיני [ראה מכילתא יט, כד]. שדי – שדים. הכוח המדמה והכוח המשער נקראים כך משום שהם עלולים להטעות מאוד את האדם. אם יכשיר – אם השכל יקבל את הסברה. המחשבות העולמיות – העוסקות בעניינים הגשמיים של העולם הזה. וחול הכבוד – השראת השכינה. ולספקה – לעורר ספקות. כנבהלים ויראים – בדריכות. הלשון המתאימה למחשבה – מדבר ומתפלל מתוך כוונה. העת ההיא – זמן תפילה. לב זמנו ופריו – החלק החשוב והעיקרי מהזמן. יתאוה קרבתה – מצפה לבא התפילה. לרוחניים – למלאכים.
ביאורים
קומת האישיות שריה"ל מצייר לפנינו מיוסדת על דבריו במאמר הראשון (סימן לא' – מב'), שם הציג את שלוש המדרגות של הנפשות: 'הטבעית, החיונית והשכלית' כשמעל שלוש המדרגות הללו נמצאת המדרגה האלוהית. מבנה זה בנוי קומה על גבי קומה, מדרגה על גבי מדרגה. אין אפשרות להעפיל למדרגה העליונה ללא ביסוס המדרגה הנמוכה יותר. השכל אחראי על ארגון הכוחות שקיימים באדם – הצרכים הפיזיים והצרכים הרגשיים. לאחר שמכלול האישיות מאורגן ובנוי על פי סדר, ניתן לרתום את כל הכוחות הללו אל היעד העליון – עבודת האלוהים. בכך מתחברים דברי ריה"ל כאן לדבריו אודות ההתחברות האלוהית אל העולם התחתון, כאשר הלה מכין את עצמו כראוי. שלבי ההכנה, אפוא, הם ביסוס הצרכים הבסיסיים. זהו העיקרון הראשון שמנחה את עובד האלוהים. עיקרון זה מכוון אותנו לעוד עיקרון יסודי וחשוב שעליו ידבר ריה"ל גם בהמשך, והוא – עיקרון ההתכללות. הייחוד בהדרכת עבודת האלוהים, על פי ריה"ל, הוא בכך שאין כוח שאינו מוצא את תפקידו במערכת הכללית. כאשר כוח כלשהו מנותק מהקשר הכללי הוא מאבד את ערכו ואת חשיבותו, אך דווקא כאשר אותו כוח מנותב לשרת את הכלל הוא מוצא את ייעודו. כך אנו רואים כאן כיצד הדמיון, שבשימוש לא נכון עלול להוליך את האדם למחוזות שליליים, מקבל את תפקידו העליון כשהוא מתבקש לצייר ציורים רוחניים קדושים. במובן זה, מציין ריה"ל, מבנה אישיותו של החסיד, עובד האלוהים, דומה במידה רבה למבנה מחנה ישראל הסובב את המשכן. משה הוא מעין הכוח השכלי המארגן ומסדר את מבנה העם בצורה שתהיה מוכנה לקבלת העניין האלוהי, הופעת שכינת ה' על עמו.
הרחבות
* המדרגה האלוהית גבוהה מהמעלה הטבעית
הַמַּדְרֵגָה הָאֱלֹהִית, אֲשֶׁר הִיא לְמַעְלָה מֵהַמַּדְרֵגָה הַשִּׂכְלִית. לפי דברי ריה"ל, אחרי שהאדם סידר וערך את כל כוחותיו, הוא צריך כעת לכוונם ולהרגילם להביאו למדרגה האלוהית. מדרגה זו גבוהה מהמעלה הטבעית. תכלית המדרגה האלוהית היא להגיע לנבואה. אולם, גם אדם שסידר את כוחותיו וכוונם למדרגה האלוהית, ייתכן שלא יגיע לנבואה.
גם הרמב"ם כותב דברים דומים. לפי דבריו, תכלית כל המעשים היא שנכיר את הקב"ה בכל מקום, "בכל דרכיך דעהו". ומדרגה זו היא למטה ממדרגת הנביאים [שמונה פרקים ד]. במקום אחר הוא כותב שגם אדם שהגיע למדרגה זו ייתכן ולא יקבל נבואה, כיוון שקבלת הנבואה תלויה ברצון האלוהי [מורה נבוכים ב, לב].
הרמח"ל, בפרק האחרון בספר "מסילת ישרים", העוסק במידת הקדושה, מנסח זאת בצורה חדה להפליא: עניין הקדושה כפול הוא, דהיינו: תחילתו עבודה וסופו גמול, תחילתו השתדלות וסופו מתנה. והיינו: שתחילתו הוא מה שהאדם מקדש עצמו, וסופו מה שמקדשים אותו [מסילת ישרים כו].
שאלות לדיון
החבר מדמה את סידור הכוחות של החסיד למעמד הר סיני. מה הדמיון שניתן למצוא בין הממשלה של החסיד על כוחות גופו להנהגת משה רבנו את עם ישראל, ומה הייחוד של מעמד הר סיני בעניין זה?
החבר מכנה את הכוחות המשער והמדמה "שדים". מדוע? מהו המקום של כוחות אלה בחיים שלנו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
