ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
ח אָמַר הַכּוּזָרִי: בֶּאֱמֶת קִבַּלְתֶּם עַל עַצְמְכֶם הַמִּצְוָה הַזֹּאת כָּרָאוּי, וְקִיַּמְתֶּם אוֹתָהּ בְּתַכְלִית תְּשׂוּמַת הַלֵּב, בִּקְהַל עָם, וּבַהֲכָנָה אֵלֶיהָ, וּבְשַׁבֵּחַ עָלֶיהָ, וּבְהַזְכָּרַת עִקָּרָהּ וְעִלָּתָהּ בַּבְּרָכָה. וְזוּלַתְכֶם רָצָה לְהִדַּמּוֹת אֲלֵיכֶם, וְעָלָה בְּיָדוֹ הַצַּעַר בִּלְבַד, בְּלִי הָעֹנֶג אֲשֶׁר יַשִּׂיג מִי שֶׁמְּשַׁוֶּה בְּנַפְשׁוֹ אֵת הַסִּבָּה אֲשֶׁר בַּעֲבוּרָהּ הוּא סוֹבֵל אֵת הַצַּעַר הַזֶּה. קבלת המצוות השמעיות בישראל
ט אָמַר הֶחָבֵר: וְכֵן שְׁאָר הַחִקּוּיִים, לֹא יָכְלָה אֻמָּה מִן הָאֻמּוֹת לְהִדַּמּוֹת אֵלֵינוּ בְּדָבָר. הֲתִרְאֶה אֵת אֲשֶׁר לָקְחוּ לָהֶם יוֹם לִמְנוּחָה בִּמְקוֹם הַשַּׁבָּת, הַאִם יָכְלוּ לְחַקּוֹתוֹ? אִם לֹא כְּמוֹ שֶׁמְּחַקּוֹת צוּרוֹת הַפְּסָלִים צוּרוֹת הָאֲנָשִׁים הַחַיִּים. ייחודיות השבת
י אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּבָר חָשַׁבְתִּי בְּעִנְיַנְכֶם, וְרָאִיתִי שֶׁיֵּשׁ לֵאלֹהִים סוֹד בְּקַיְּמוֹ אֶתְכֶם, וְשֶׁהוּא עָשָׂה אֵת הַשַּׁבָּתוֹת וְהַמּוֹעֲדִים מִן הַסִּבּוֹת הַחֲזָקוֹת לְקִיּוּם תָּאָרְכֶם וַהֲדַרְכֶם, כִּי הֲרֵי הָאֻמּוֹת הָיוּ מְחַלְּקוֹת אֶתְכֶם בֵּינֵיהֶן וְלוֹקְחוֹת אֶתְכֶם לִמְשָׁרְתִים בִּגְלַל בִּינַתְכֶם וּפִקְחוּתְכֶם, וְהָיוּ עוֹשִׂים אֶתְכֶם אַנְשֵׁי מִלְחָמָה גַּם כֵּן, לוּלֵא אֵלֶּה הַפְּרָקִים שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְרִים אוֹתָם הַשְּׁמִירָה הַזֹּאת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְעִלּוֹתֵיהֶם חֲזָקוֹת, כְּמוֹ זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם, זֵכֶר לְמַתַּן תּוֹרָה, וְכֻלָּם עִנְיָנִים אֱלֹהִיִּים שֶׁמֻּדְגֶּשֶׁת עֲלֵיכֶם שְׁמִירָתָם. וְלוּלֵא הֵם לֹא לָבַשׁ אַף אֶחָד מִכֶּם בֶּגֶד נָקִי, וְלֹא הֱיִיתֶם נֶאֱסָפִים לְהִתְבּוֹנֵן בְּתוֹרַתְכֶם, מִפְּנֵי רִפְיוֹן שְׁאִיפוֹתֵיכֶם בְּשִׁפְלוּתְכֶם הַנִּמְשֶׁכֶת. וְלוּלֵא הֵם לֹא הֱיִיתֶם מִתְעַנְּגִים יוֹם אֶחָד בְּמֶשֶׁך יְמֵי חַיֵּיכֶם, וּכְבָר הָיָה לָכֶם בָּהֶם שִׁשִּׁית הַיָּמִים בִּמְנוּחַת גּוּף וּמְנוּחַת נֶפֶשׁ, מַה שֶּׁאֵין הַמְּלָכִים יְכוֹלִים כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁנַּפְשׁוֹתֵיהֶם אֵינָן שְׁלֵווֹת בְּיוֹם מְנוּחָתָם, לְפִי שֶׁהֵם, אִם יְחַיְּבֵם הֶכְרֵחַ כָּלְשֶׁהוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם לִיגִיעָה וְלִתְנוּעָה, יָנוּעוּ וְיִיגְעוּ, וְעַל כֵּן אֵין נַפְשׁוֹתֵיהֶם בְּשַׁלְוָה שְׁלֵמָה. וְלוּלֵא הֵם הָיָה יְגִיעֲכֶם לְזוּלַתְכֶם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נָתוּן לְבִזָּה, וּלְפִיכָך הוֹצָאַתְכֶם בָּהֶם הוּא רֶוַח לָכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא, הוֹאִיל וְהַהוֹצָאָה בָּהֶם לְשֵׁם ה'. שמירת השבת את ישראל
___________________________
אין מקום בהם לשכלנו וכו' – לא ניתן להגיע אליהם באמצעות השכל, אך הם אינם עומדים בסתירה להגיון. מבוא בהנהגה – אינה נובעת מהסכמה חברתית. מצד הטבע – ברית המילה גורמת לכאב ולחולשת הגוף. בקהל עם – ברית המילה נעשית בנוכחות ציבור רב. בברכה – הנאמרת במעמד הברית. וזולתכם – בני ישמעאל הנוהגים למול. שמשוה בנפשו – מעורר את מחשבתו ואת כוונתו. הפרקים – שבתות ומועדים. מודגשת עליכם – התורה הדגישה את שמירתם. רפיון שאיפותיכם – חולשת הרצון. שישית הימים – שישית מימי השנה, שבתות וימים טובים. ולולא הם – השבת והמועד. יגיעכם – ממונכם.
ביאורים
בדבריו בסעיפים אלה רומז ריה"ל לסוגיה שבה יעסוק בהמשך מאמר זה, סוגיית הקראים. מלך כוזר מתפעל מהדבקות שבה שומרים בני ישראל את השבתות ומהשמחה הייחודית המאפיינת את המועדים. בדבריו מעיר המלך שבשונה מן היהודים, אצל הגויים האווירה הכללית שחופפת מעל ראשי העובדים היא עצבות ודיכאון. אווירת המאיסה בעולם הזה שרווחת בקרב כל הדתות – מן הנצרות ועד הבודהיזם, מביאה את העבודה להיות רוויה בצער ועצב. החבר מציין שעיקרון זה נכון לא רק בעניין השבת אלא גם בתחומים נוספים. החיקוי לעולם יהיה חיצוני ותחסר בו הנשמה הפנימית. משל זה מדויק שכן הנשמה היא כוח החיים המקורי. היא כוח מניע ומחייה ומזרים אנרגיה בכל פעולה. כאשר העיקר חסר – כאשר אין נשמה אלא רק חיקוי חיצוני של מעשים, מובן שהאנרגטיות תהיה נעדרת מן הפעולות. בנוסף לכך, חוסר ההכוונה וההדרכה המדויקות, שמאפיין את הדתות האחרות, מוביל למעין תחרות סמויה שמגמתה להראות מי הכי 'רציני' בדתו. לכן, ככל שמחמירים וסובלים יותר, סימן שעובדים יותר. מתח זה לא קיים ביהדות. הסיבה לכך היא שלנו ישנן הדרכות מפורטות כיצד לנהוג ואיך לעבוד את ה' גם בזמנים משמחים. העבודה בזמני השמחה אינה פחות מקודשת מהעבודה בימי התענית. עיקרון זה נזכר על ידי ריה"ל במאמר השני בסעיף נ', שם אמר שהתורה לא העמיסה על העובד סיגופים ופרישות. כי התורה נחלקת בין היראה, האהבה והשמחה (עיין בדבריו שם). הקו המנחה, אפוא, הוא לא מה האדם עושה אלא איך ובאיזה אופן. הכוונה והדקדוק בדרך שבה נצטווינו היא ההופכת את העבודה לרצויה.
הרחבות
* טעמי מצוות מילה
הֲלֹא תִּרְאֶה הַמִּילָה, כַּמָּה היא רְחוֹקָה מִן הַהֶקֵּשׁ... וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית לְהִתְחַבֵּר בּוֹ וּבְזַרְעוֹ הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי. בטעם מצוות ברית המילה עסקו רבים. הכוזרי בעצמו, במאמר ראשון, כותב שטעם ברית המילה הוא כדי לצמצם את התאווה, וכדי שנוכל להשתמש כראוי בכוח ההולדה: "וּמִתְּנַאי הַמִּילָה וְסִבּוֹתֶיהָ שֶׁיִּזְכֹּר תָּמִיד כִּי הִיא אוֹת אֱלֹהִית, שָׂמָהּ הָאֱלֹהִים בְּאֵבֶר הַתַּאֲוָה הַגּוֹבֶרֶת, לִגְבֹּר עָלֶיהָ וְלֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ אֶלָּא כָּרָאוּי, בְּהַנָּחַת הַזֶּרַע בַּמָּקוֹם הָרָאוּי וּבָעֵת שֶׁרָאוּי וְכַאֲשֶׁר רָאוּי" [מאמר ראשון, קטו]. טעם נוסף מביא הכוזרי אצלנו, ש'המילה' היא 'סימן' לחיבור בין האומה הישראלית והקב"ה.
רס"ג מביא טעם נוסף: "ואבאר כי הדבר התמים הוא הדבר שאין בו לא תוספת ולא חסרון, וברא הבורא את החלק הזה עודף עליו וכאשר חתכו הוסר העודף ונשאר תמים" [אמונות ודעות ג, י] סמוכין לדבריו ניתן למצוא בדברי רבי עקיבא לטורנוסרופוס הרשע. שם ר' עקיבא מסביר שהקב"ה ציווה אותנו על ברית המילה כדי שנשתתף עמו במעשה הבריאה ו'נשלים' את עצמנו [מדרש תנחומא (בובר) תזריע ז] (וראה עוד תפארת ישראל למהר"ל פרקים א-ג).
הרמב"ם, במורה נבוכים, אינו מסכים עם טעמו של רס"ג, שהרי לא ייתכן שהטבע נברא כשהוא חסר. הוא מביא שלושה טעמים אחרים: "וכן ה'מילה' אצלי, אחד מטעמיה - למעט המשגל ולהחליש זה האבר כפי היכולת, עד שימעט במעשה הזה... ויש ב'מילה' עוד ענין אחד צריך מאד, והוא, שיהיה לאנשי זאת האמונה כולם - רצוני לומר, מאמיני 'יחוד השם' - אות אחד גשמי שיקבצם, ולא יוכל מי שאינו מהם לומר שהוא מהם והוא... וכן זאת ה'מילה' היא הברית אשר כרת 'אברהם אבינו' על אמונת 'יחוד השם'..." [מורה נבוכים ג, מט]. (להרחבה עיין בספר "אוצר הברית").
שאלות לדיון
מדברי מלך הכוזרים עולה כי הברכה לפני המצווה מביאה להנאה מהמצווה ולהזדהוּת עימה. מה אנו יכולים ללמוד מכאן על הברכות ועל הגישה שלנו לברכות?
החבר מונה כאן מצוות שמעיות, ומלך הכוזרים מוצא בהן טעם אנושי. מה הערך לעיסוק בטעמי מצוות? האם יש קשר לסוגיית ההנאה מהמצוות שאותה העלה מלך הכוזרים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מתנות בחינם
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
