ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש הכרה בהבדלים בצרכים של אנשים שונים ובקיומן של מוסכמות חברתיות שונות. אך התורה תמיד הייתה אותה התורה לכל היהודים. מה שנאסר במפורש בתורה נאסר לכולם, וגם מה שהותר הותר לכולם. הרבה בעיות שיש היום בעולם היהודי היום הן פחות עניין של הלכה ויותר עניין של מוסכמות פוליטיות וחברתיות.
העלאת סוגיות חברתיות ופוליטיות לרמה של חוק תורה והלכה רק מחדדת את ההבדלים ויוצרת חיכוך מיותר, שבסופו של דבר מציג באור שלילי מאוד את כל היהודים הדתיים ואת התורה עצמה.
בהפטרה מירמיהו שקראנו בפרשת מטות-מסעי הנביא אומר "ותופשי התורה לא ידעוני". אלה שאוחזים בתורה חזק לעצמם, שלא רואים אף אחד אחר חוץ מהתפיסה שלהם והחברה שלהם, אלה שמתבדלים לגמרי משאר העם היהודי "לא ידעוני" באמת. התורה היא תורה לכולם, ולא רק למעטים שמשוחים מטעם עצמם. לכל יהודי יש זכות ליצור את הקבוצה שלו והחברה שלו, אבל לאיש אין זכות ליצור בסיס הלכתי שלא קיים באמת ולטעון שהתורה נועדה אך ורק לו.
במהלך ההיסטוריה של העם היהודי היו תמיד חילוקי דעות בשאלות של סמכות רבנית, נורמות חברתיות, מנהגים וגישות שונות כלפי העולם הלא-יהודי ותרבותו. הנורמות החברתיות של היהודים בימי הביניים בספרד לא היו זהות לאלה של היהודים בגרמניה ובמרכז אירופה, והנורמות של היהודים באיטליה בתקופת הרנסאנס בוודאי לא דמו לנורמות של השטעטל של מזרח אירופה.
התורה וההלכה, למרות ההתחשבות שלהן בניואנסים השונים, איחדו את כל החלקים השונים של העם היהודי תוך שמירה על הבסיס שהוא ההלכה ואורח החיים היהודי המסורתי. כשקמה תנועת החסידות במאה ה-18, נכנסו נורמות חברתיות שונות וחדשות לחיי היהודים במזרח אירופה. אך גם אז המוסכמות החדשות התייחסו בעיקר להתנהגות חברתית. מאחר שבגולה קהילות יהודיות חיו רחוקות זו מזו, ההבדלים החברתיים האלה התקבלו בסובלנות ורק לעתים נדירות היו עילה לחיכוך מתמשך בין קבוצות שונות של יהודים.
כיום, "המותרות" האלה של בידול וריחוק פחתו במידה ניכרת כשכולנו נמצאים יחד כאן, בארץ ישראל, ולכן המוסכמות החברתיות של קבוצה אחת מתנגשות מדי יום ביומו במוסכמות של הקבוצות האחרות. הדרך היחידה לתת עדיפות למוסכמות החברתיות של קבוצה אחת על פני אלה של כל האחרות היא להעלות אותן למעמד של הלכה, וזה תהליך שמזיק מאוד לכל הנוגעים בדבר.
המאבקים על שטחי שליטה, על כוח פוליטי וכלכלי, על השפעה והכוונה בעולם היהודי מאפיינים את העולם היהודי כבר מאתיים שנה. התקוות השגויות והציפיות המנופצות של החילוניות, של ההשכלה, של הלאומיות, המרקסיזם, ההומניזם וכל השאר התנועות שמצאו להן תומכים רבים בקרב היהודים במאות האחרונות, הולידו אווירה של חשדנות ובדלנות, גישה של "אנחנו" ו"הם" בחלק ניכר מהחברה שומרת המצוות.
החברה הדתית, שמרגישה מאוימת ונמצאת כל הזמן במגננה, התעטפה לה בתורה בלי נכונות או יכולת לחלוק אותה בצורה נבונה עם הזולת, וההתבדלות הזאת של כל קבוצה, שדוחה את העולם שבחוץ, היא שמאפשרת לנורמות חברתיות להיחשב לא נורמות חברתיות אלא ממש הלכה למשה מסיני.
הגישה הזאת רק מגבירה את החיכוך ומעמיקה את ההבדלים בין יהודים. מהתפיסה שהנורמות החברתיות שלנו הן מה שטוב לכולם נודף ריח של יהירות וחולשה בו בזמן. מערכת חינוך שמלמדת שלנורמות החברתיות שלנו יש עליונות אפילו על ההלכה, רק מעצימה את הקשיים שהחברה הדתית כבר מתמודדת איתם בעולם של תקשורת מיידית ורב-תרבותיות.
ברגע שנסכים שהתורה נועדה לכולם ושיש לה מקום והשפעה במקומות שונים ובקהילות שונות, נוכל להתחיל לאמץ השקפה מאוזנת על החיים, כפי שהתורה דורשת מאתנו.
שבת שלום,
הרב דוב בערל וויין
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
