ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שחר מיכאל בן רעות
נ אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן, הֲרֵי אֲנִי מוֹדֶה לָרַבָּנִי, הַמְצָרֵף אֵת שְׁתֵּי הַפָּנִים הָאֵלֶּה, בְּיִתְרוֹנוֹ עַל הַקָּרָאִי בַּנִּגְלֶה וּבַנִּסְתָּר, וְיַשִּׂיג עִם זֶה טוּב לֵבָב בְּתוֹרָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְקֻבֶּלֶת מִמּוֹסְרִים הַנֶּאֱמָנִים בְּכָך שֶׁחָכְמָתָם הִיא מֵאֵת ה' יִתְעַלֶּה. כִּי הַקָּרָאִי, גַּם אִם הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ מֻפְלֶגֶת, לֹא יִיטַב לִבּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ הִיא סְבָרָה וְהִתְחַכְּמוּת, וְאֵינוֹ בָּטוּחַ שֶׁמַּעֲשֵׂהוּ זֶה הוּא הַנִּרְצֶה אֵצֶל ה' יִתְעַלֶּה, וְהוּא יוֹדֵעַ כִּי בָּאֻמּוֹת יֵשׁ רַבִּים הַמִּשְׁתַּדְּלִים יוֹתֵר מֵהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ. אֲבָל נִשְׁאֲרָה לִי אֵלֶיךָ שְׁאֵלָה בָּעֵרוּב, וְהוּא הֲקַלָּה בְּמִצְוַת הַשַּׁבָּת, אֵיך יֵחָשֵׁב לְמֻתָּר מַה שֶּׁאֲסָרוֹ ה' יִתְעַלֶּה, בְּאוֹתָהּ הַתַּחְבּוּלָה הַקַּלָּה וְהַפְּחוּתָה?
נא אָמַר הֶחָבֵר: חַס וְשָׁלוֹם שֶׁיַּסְכִּימוּ הֲמוֹן חֲסִידִים וַחֲכָמִים עַל מַה שֶּׁיַּתִּיר קֶשֶׁר מִקִּשְׁרֵי תּוֹרַת ה' יִתְעַלֶּה, אַדְּרַבָּה, הֵם אֲשֶׁר מְחַזְּקִים וְאוֹמְרִים: "עֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה". וּמִכְּלַל הַסְּיָגוֹת אֲשֶׁר סִיְּגוּ, שֶׁאָסְרוּ הַהוֹצָאָה וְהַהַכְנָסָה מֵרְשׁוּת יָחִיד לִרְשׁוּת יָחִיד מַה שֶּׁלֹּא אָסְרָה זֶה הַתּוֹרָה, וְאַחַר כֵּן נָתְנוּ בַּסְּיָג הַהוּא דֶּרֶך לְהָקֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה גְּזֵרָתָם בְּמַדְרֵגַת תּוֹרָה, וּכְדֵי שֶׁתִּהְיֶה נוֹחוּת לִבְנֵי אָדָם בַּשִּׁמּוּשׁ, וְשֶׁלֹּא יַשִּׂיגוּ הַנּוֹחוּת הַזֹּאת אֶלָּא בִּרְשׁוּת, וְהָרְשׁוּת הִיא עֲשִׂיַּת הָעֵרוּב, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַבְחָנָה בֵּין הַמֻּתָּר לְגַמְרֵי וּבֵין הַסְּיָג וּבֵין הָאָסוּר.
___________________________
ותפס את דבריהם בטעם – חשב שיסוד דברי חז"ל הוא כפי הטעם שהוא הבין. מאותם הגדרים – שמעיקר הדין מותר. הערוב למסע – עירוב תחומין הותר רק לצורך מצווה. ההשתדלות – הסברה מהו רצון ה'. לרבני – החכם המסורתי שאינו קראי. שתי הפנים – המסורת והסברה. בנגלה ובנסתר – בצד ההלכתי המעשי ובצד הפנימי המחשבתי. טוב לבב – שמחה. בערוב – עירוב חצרות המתיר בשבת טלטול מבית לבית. שלא תהיה גזרתם וכו' – חכמים רצו ליצור הבחנה בין דיני תורה לדינים דרבנן, ולכן הקלו בהם לפעמים.
ביאורים
לא תמיד מה שנראה לנו במחשבה ראשונה ושטחית הוא אמת. השכל האנושי שלנו יכול לטעות, והטעות די מצויה. לכן ריה"ל שב ומדגיש שכל דבריהם של חז"ל אינם נסמכים על סברת כרס בלבד ואינם נשענים רק על שכלם החריף אלא בעיקר על המסורת שקיבלו מרבותיהם, עד משה רבנו ששמע מפי ה' יתברך. לכן מי שחולק על הסבריהם של חז"ל עושה זאת רק מפני שלא הבין את טעמם. הטעות בידו ולא בידם.
חז"ל דקדקו מאד בפרטי ההלכות שהורו, אך מי שירצה למצוא היתרים או יחפש כיצד להקל לעצמו יוכל למצוא את הדרך. חכמים מורים את ההלכה ועושים גם סייג וגדר למצוות התורה כדי שהרוצה לשמור את דבר ה' יצליח בכך. הם גם לא נמנעו מלומר את הדברים המותרים, גם אם יש אנשים שינצלו את הדברים לרעה [בבא בתרא פט:]. לכן מלמד ריה"ל כלל חשוב – לפסיקת הלכה באופן אמיתי נדרשים שני תנאים: א. יראת שמים ב. חכמה. ואי אפשר לזה בלא זה. אם תהיה חכמה לבדה ללא יראת שמים יפסוק הפוסק שלא כהלכה האמיתית. ואם תהיה יראת שמים לבדה ללא חכמה, לא יֵדע את הגדרים הנכונים של המצווה, ולכן לא יוכל לפסוק כהלכה.
על כך שואל מלך כוזר את החבר האם העירוב הוא לא תחבולה הלכתית שהמציאו חז"ל כדי שמותר יהיה לטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד? ריה"ל, קודם כול, מזכיר למלך שחז"ל באים לשמור ולקיים את התורה, ולכן לא ייתכן שהם עושים תחבולות נגד קיום התורה. ואכן, גם איסור הטלטול עצמו הוא איסור שגזרו חכמים כדי לשמור על עיקר המצווה מן התורה. כיוון שהם גזרו את האיסור, הם גם נתנו את האפשרות להקל באופן מסוים. גזרה זו מרחיקה מאיסור התורה, וגם באופן המותר על ידי העירוב, יש הבדל בין הטלטול בשבת לטלטול ביום חול. השינוי מזכיר לאנשים ששבת היום.
הרחבות
* קהילה משותפת
שְׁאֵלָה בָּעֵרוּב. הרב דוד כהן ' הנזיר ' מסביר שהעירוב בעצם יוצר שטח השייך לכולם. קהילה גדולה אחת שהיא כמו משפחה, והשטח משותף לכולם. שותפות זו יוצרת מציאות של רשות היחיד, ומותר לטלטל בה כמו בבית ובחצר [קול הנבואה כד].
* לא תסור
כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה גְּזֵרָתָם בְּמַדְרֵגַת תּוֹרָה. הרמב"ם סובר שהחובה לשמוע לדברי חכמים היא על פי הציווי "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" [דברים יז, יא]. חובה גמורה היא לשמוע לדברי חכמים בציוויהם ובפירושם על התורה, עם זאת קבעו חז"ל שמצוותיהם יהיו קלות יותר, לא שמותר לעבור על דבריהם, אלא שבמקום שיש ספק יש להקל [ספר המצוות שורש ראשון]. הרמב"ן לעומת זאת סובר שהחובה לשמוע לדברי חכמים נלמדת מהפסוק "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך" [דברים לב, ז]. ומקשה, שלפי דברי הרמב"ם תוקף דברי חכמים הוא ממש מדאורייתא, ואין הבדל כלל בין העובר על דבריהם לעובר על מצווה מן התורה. הרמב"ן מונה מספר הבדלים שבהם מקילים יותר במצווה מדברי חכמים מאשר במצווה מן התורה [שם בהשגות הרמב"ן].
שאלות לדיון
מה ניתן ללמוד מצירוף שתי הנקודות – המסורת והשכל האנושי?
מדוע כה חשוב להבדיל בין איסור תורה לגזרת חכמים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












