בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • ספר הכוזרי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

מלכה בת הרב משה ישועה

ו' סיוון תשע"ג

מאמר שלישי ע"ג- ע"ד

באגדות חז"ל טמונים יסודות האמונה ועלינו ללמוד כיצד לדלות אותם מדברי חז"ל. למרות זאת, ייתכן שלא נבין את הכוונה של חלק ממאמרי חז"ל ולא נרד לעומקם.

undefined

בשביל הנשמה

ו' סיוון תשע"ג
4 דק' קריאה
וּמֵהֶן הַנִּרְאוֹת תְּמוּהוֹת וְתִתְבָּאֵר כַּוָּנָתָן בִּמְעַט עִיּוּן, כְּגוֹן אָמְרָם: "שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ קֹדֶם לָעוֹלָם, גַּן עֵדֶן וְתוֹרָה וְצַדִּיקִים וְיִשְׂרָאֵל וְכִסֵּא הַכָּבוֹד וִירוּשָׁלַיִם וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד", בְּדּוֹמֶה לְמַאֲמַר הַחֲכָמִים: סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְכַאֲשֶׁר הָיְתָה כַּוָּנַת הַחָכְמָה בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הִיא עֶצֶם הַחָכְמָה, וְנוֹשְׂאֶיהָ הֵם הַצַּדִּיקִים, וּבֵינֵיהֶם שׁוֹרֶה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְהַצַּדִּיקִים בֶּאֱמֶת לֹא יִהְיוּ אֶלָּא מִסְּגֻלָּה, וְהֵם יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מַתְאִים לָהֶם אֶלָּא הַמְיֻחָד שֶׁבַּמְּקוֹמוֹת, וְהִיא יְרוּשָׁלַיִם, וְלֹא יְנַהֲלֵם אֶלָּא הַנִּכְבָּד שֶׁבִּבְנֵי אָדָם, וְהוּא מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְאַחֲרִיתָם וַהֲלִיכָתָם לְגַן עֵדֶן, חֻיַּב שֶׁיֻּנְּחוּ אֵלֶּה נִבְרָאִים בְּכֹחַ קֹדֶם לָעוֹלָם. וּמִן הַנִּרְאוֹת תְּמוּהוֹת גַּם כֵּן, מַה שֶּׁנִּזְכַּר מֵ"עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, פִּי הָאָרֶץ וּפִי הַבְּאֵר וּפִי הָאָתוֹן" וְגוֹ', לְהַתְאִים בֵּין הַתּוֹרָה וְהַטֶּבַע, כִּי הַטֶּבַע אוֹמֵר בְּמִנְהָג, וְהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת בְּשִׁנּוּי הַמִּנְהָג, וְהַהַתְאָמָה בֵּינֵיהֶם כִּי הַמִּנְהָגִים אֲשֶׁר שֻׁנּוּ אָמְנָם הֵם בַּטֶּבַע, מִפְּנֵי שֶׁבָּרָצוֹן הַקָּדוּם הֻתְנָה בָּהֶם וְנִבְנָה עֲלֵיהֶם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. רמזים ליסודות באמונה

וְלֹא אֲכַחֵד מִמְּךָ, מֶלֶך כּוּזָר, שֶׁיֵּשׁ בַּתַּלְמוּד דְּבָרִים שֶׁאֵינֶּנִּי יָכוֹל לְסַפֵּק אוֹתְךָ לְגַבֵּיהֶם, וְלֹא לְכָלְלָם בִּתְחוּם, וְהֵם אֲשֶׁר נִכְלְלוּ בַּתַּלְמוּד בְּשֶׁל הִשְׁתַּדְּלוּת הַתַּלְמִידִים, בִּגְלַל מַה שֶּׁהָיָה קַיָּם אֶצְלָם שֶׁאֲפִלּוּ שִׂיחַת חֲכָמִים צְרִיכָה תַּלְמוּד, וּמַה שֶּׁהָיוּ נִזְהָרִים שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ אֶלָּא מַה שֶּׁשְּׁמָעוּהוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם, עִם הִשְׁתַּדְּלוּתָם לִמְסֹר כֹּל מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מֵרַבּוֹתֵיהֶם, וְנִזְהָרִים בָּזֶה בְּמִלּוֹתָם בְּעַצְמָן, וְיֵשׁ אֲשֶׁר לֹא הֵבִינוּ עִנְיָנָם, וְאָמְרוּ שֶׁכָּך קִבַּלְנוּ וְשָׁמַעְנוּ, וּפְעָמִים שֶׁהָיוּ לָרַב בָּזֶה כַּוָּנוֹת שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִתַּלְמִידָיו, וְהִגִּיעַ הַדָּבָר אֵלֵינוּ וְהֵקַלְנוּ בּוֹ רֹאשׁ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ כַּוָּנָתוֹ. אַך כֹּל זֶה בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ בַּמֻּתָּר וּבָאָסוּר, לְפִיכָך לֹא נָחוּשׁ לוֹ, וְאֵינוֹ מַפְרִיעַ בַּחִבּוּר, עִם הָאֳפָנִים אֲשֶׁר הִזְכַּרְנוּ.
עד אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּבָר הֱטִיבוֹתָ אֵת לִבִּי וְחִזַּקְתָּ אֱמוּנָתִי בַּקַּבָּלָה. וַאֲנִי רוֹצֶה עַתָּה שֶׁתַּטְעִימֵנִי מֵחָכְמוֹתֵיכֶם, אַחַר שֶׁתּוֹסִיף לִי בֵּאוּר בִּשְׁמוֹת ה' יִתְעַלֶּה, וְתַרְחִיב לִי בָּזֶה מְעַט בְּעֶזְרַת ה'. אגדות שנשכח פירושן
___________________________
ונושאיה – של התורה. ינהלם – ינהיגם. בכח – ולא בפועל, במחשבה. הטבע אומר במנהג – העולם פועל על פי חוקי טבע קבועים הנוהגים בו. התורה אומרת בשינוי המנהג – שה' מנהיג את העולם בהשגחה ניסית. אשר שנו – הניסים. בחבור – בתלמוד. עם האופנים אשר הזכרנו – אם ייבחנו דברי חז"ל ככל האמור.



ביאורים
אתמול למדנו על שלושה סוגי מדרשים המופיעים בדברי חז"ל. הסוג הרביעי הוא מדרש שגם כלפי חוץ אין בו פשט ואי אפשר להבין את כוונתו. במדרש כזה יש להעמיק כדי להבין מה כוונת חז"ל בדברי המדרש. ריה"ל מביא לדוגמה את המאמר "שבעה דברים קדמו לעולם", האם ייתכן שמשהו באמת היה קודם שנברא העולם? אלא ודאי שיש בכוונת חז"ל לומר רעיון בעל תוכן. בשונה מהמשלים שאפשר להבין את הפשט החיצוני של הדברים, בסוג זה של מדרש אין לדברים כלל הבנה אלא אם נראה את העומק שבהם. לאחר שריה"ל נותן לנו הדרכה מפורטת ומעשית כיצד עלינו ללמוד את דברי חז"ל הוא מוסיף נקודה חשובה נוספת. כאשר אנחנו בכל זאת פוגשים במדרש שאנחנו לא מצליחים למצוא לו הסבר ברור ומניח את הדעת, שלא נטעה לחשוב חלילה שמצאנו פגם בדברי חז"ל הקדושים. אלא פשוט איננו מבינים את דבריהם, כפי שלימדו אותנו חכמים "כי לא דבר ריק הוא מכם [דברים לב, מז], ואם ריק- מכם!" [בראשית רבה א, יד]. לצורך כך ריה"ל פורס בפנינו את האופי של הגמרא ואת האופן שבו נכתבה. התלמידים שמעו את רבותיהם דורשים בהלכות ובאגדות בבית המדרש ובגלל זהירותם הרבה בדברי הרב העתיקו את דבריו במדויק. לכן אם הרב קפץ לנושא אחר באמצע הדברים העתיקו גם את דבריו בנושא זה, ואנו איננו מבינים את ההקשר. כך העתיקו התלמידים דברים שאף הם עצמם לא הבינו, ולכן אלינו הגיעו הדברים באופן לא מובן מספיק. לכן אומר ריה"ל שאם נמצא בדבריהם משהו הסותר את ההיגיון ואת השכל הישר אין לנהוג על פיו, כי מסיבה כלשהי איננו מבינים את כוונתם. אמנם כל זה הוא דווקא בדברי אגדה, בהלכה אין לזוז מדבריהם גם אם הם נראים לנו תמוהים.

הרחבות
* ישראל קדמו לעולם
שִׁבְעָה דְבָרִים נִבְרְאוּ קֹדֶם לָעוֹלָם. ה' קול יהודה ' מעיר שמדרש זה מופיע בדברי חז"ל בארבעה מקומות, אלא שבשלושה מהם מוזכרים רק שישה דברים ללא ישראל. ריה"ל בחר דווקא במדרש זה [בראשית רבה א, ה] מפני שהוא מדגיש ביותר את סגולת ישראל.
* מאמרים שקשה להסבירם
שֶׁיֵּשׁ בַּתַּלְמוּד דְּבָרִים שֶׁאֵינֶּנִּי יָכוֹל לְסַפֵּק אוֹתְךָ לְגַבֵּיהֶם. הרמב"ם אומר שאם אדם רואה שחכמים חלקו בענייני מדע וטבע, יחיד מול רבים, ודברי היחיד נראים כסותרים את השכל הישר, אין ללכת אחר היחיד. זאת משום שלוש סיבות: א. ייתכן ולא הבין את דבריו כראוי. ב. אולי יש רמז בדבריו ואיננו יודעים מהו. ג. שמא אמר את דבריו דווקא לגבי מעשה שבא לפניו, ולא היה אומר כך לכל אחד [אגרת לחכמי מונטפשליר. ועיין עוד בדברי החבר לעיל ג, סז].
* מסורת בענייני אמונה
בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ בַּמֻּתָּר וּבָאָסוּר. רבנו בחיי כותב שבענייני אגדה אין הכרעה ופסיקה כדעה אחת, לכן כל אחד יכול לחדש ולפרש על-פי דעתו [הקדמה לחובות הלבבות]. הרב קוק חולק על שיטה זו ומביא ראיה מהירושלמי האומר כי "דבר ה' זו אגדה", מכאן נלמד שיש מסורת והכרעה אף בדברי אגדה [אגרות ראי"ה א קג; שב]. הרב דסלר מעיר שאם אדם לומד מדרש חז"ל בעל הדרכה נפשית שהוא אינו מתחבר אליו כי אינו במדרגה זו, אינו מוכרח לנהוג כעת על פי הדרכת חז"ל זו [מכתב מאליהו ד עמוד 353-354].

שאלות לדיון
בנוסחאות התלמוד שבידינו במקום צדיקים קדמו לעולם, כתוב שהתשובה קדמה לעולם. לאור דברי ריה"ל, מהי משמעות הדבר?
מדוע כמעט לא מוזכר בתורה עניין גן עדן?
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il