ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
וְהִגִּיעַ רַבִּי עֲקִיבָה אֶל גְּבוּל קָרוֹב לַנְּבוּאָה עַד שֶׁהָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא בְּעוֹלַם הָרוּחָנִיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס, אֶחָד הֵצִיץ וּמֵת, וְאֶחָד הֵצִיץ וְנִפְגַּע, וְאֶחָד הֵצִיץ וְקִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, וְאֶחָד בָּא בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, וּמַנּוּ, רַבִּי עֲקִיבָה". וְהָיָה זֶה שֶׁמֵּת מִמִּי שֶׁלֹּא יָכֹל לִסְבֹּל רְאִיַּת הָעוֹלָם הַהוּא מִבְּלִי שֶׁתִּתְפָּרֵק הַרְכָּבָתוֹ, וְהַשֵּׁנִי נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ וְנֶחֱרַד הַחֲרָדָה הָאֱלֹהִית, וְלֹא הוֹעִיל לִבְנֵי אָדָם. וְהַשְּׁלִישִׁי קִלְקֵל בַּמַּעֲשִׂיּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁקִיף אֶל הַשִּׁכְלִיּוֹת, בְּאָמְרוֹ: אֵלֶּה הַמַּעֲשִׂים אֵינָם אֶלָּא כֵּלִים וּמַכְשִׁירִים לְהַגִּיעַ אֶל זֹאת הַמַּדְרֵגָה הָרוּחָנִית, וַאֲנִי כְּבָר הִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ, וּלְפִיכָך לֹא אָחוּשׁ לְמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה, וְהִתְקַלְקֵל וְקִלְקֵל, וְתָעָה וְהִתְעָה. וְרַבִּי עֲקִיבָה הוּא אֲשֶׁר הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת מִבְּלִי שֶׁהִשִּׂיגוֹ נֵזֶק, וּכְבָר נֶאֱמַר עָלָיו: "רָאוּי הָיָה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה כְּמשֶׁה אֶלָּא שֶׁאֵין הַשָּׁעָה רְאוּיָה לְכָך". וְהוּא מִכְּלַל הֲרוּגֵי מַלְכוּת, וְהוּא אֲשֶׁר בְּשָׁעָה שֶׁנֶּהֱרַג הָיָה שׁוֹאֵל אֵת תַּלְמִידָיו הַאִם הוּא זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע, כְּדֵי שֶׁיִּקְרָא אוֹתָהּ, וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבֵּנוּ, עַד כָּאן?" וְאָמַר לָהֶם: "כֹּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל מִקְרָא זֶה 'בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ' וַאֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ, עַכְשָׁיו שֶׁבָּא לְיָדִי לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ? וְהָיָה מַאֲרִיך בְּאֶחָד עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ".
סו אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּמוֹ זֶה יִחְיֶה חַיִּים עֲרֵבִים, וְיָמוּת מָוֶת עָרֵב, וְאַחַר כֵּן יִחְיֶה הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים בַּעֲרֵבוּת מַתְמֶדֶת.
___________________________
הממנה – הנשיא. ומעבירים המעבר – מחליפים את מי שנדרש להחליפו. במעשיות – מעשי המצוות המעשיות. שני העולמות – העולם העליון והמופשט והעולם הזה.
ביאורים
דבר נוסף השומר על איכות המסורת ואמיתותה הוא שקיימים אנשים רבים בכל חלקי העם שעוסקים יומם ולילה בשקידה על לימוד התורה. יש אנשים שפנויים מכל העיסוקים השונים, גם ממיסים המוטלים על הציבור ומתפקידים ציבוריים אחרים וכל עיסוקם הוא לימוד התורה. הציבור מחזיק ומפרנס אותם בשביל המטרה הגדולה הזו, כי הוא יודע שהם הלב הנותן חיים לכל שאר חלקי העם. כאשר יש אנשים רבים שיושבים ועמלים בתורה ללא הפסקה הדבר מבטיח לשמר ולקיים את התורה בעם ישראל. וכל לומדי התורה האלה שואבים את ידיעותיהם מהיושבים בלשכת הגזית, מהסנהדרין. הסנהדרין התקיימה לכל אורך התקופה שפירט ריה"ל עד סמוך לחורבן הבית השני. רצף זה של מסורת איתנה של ראשי החכמים המקבלים תלמיד מפי רבו, ורבים מרבים מבטיחה את אמינות המסורת. ומהם יוצא לימוד התורה לכל ישראל בכל מקומות מושבותיהם.
ומוסיף ריה"ל עוד שתי נקודות יסודיות וחשובות ביחס לחכמתם של חכמינו הקדושים. חז"ל יחד עם עיסוקם הרב בתורה היו חכמים גדולים גם באסטרונומיה ובמדעים, והיו ביניהם שידעו חוכמות רבות מאד. כל אלה היו, כמובן, כלי שרת בידם לפסיקת הלכות, לתקן תקנות וליישר את הדעות בדרך סלולה ונכונה. גם לאחר תקופת התנאים והאמוראים היו לנו בכל דור חכמים שהיו בקיאים בתחומים רבים ובעלי ידע באפיקים רחבים.
הנקודה השנייה היא שגם לאחר שבטלה הנבואה, הייתה קיימת בקרב החכמים הגדולים רוח הקודש. זוהי מדרגה פחותה מהנבואה, אך היא הרבה מעל ההישענות על השכל בלבד, וגם היא מבטיחה את אמיתות דבריהם ונכונותם. לחכמים הייתה ראייה פנימית רוחנית ולא רק ראייה חיצונית בעיני הבשר בלבד. זאת אפשר ללמוד, למשל, מרבי עקיבא.
הרחבות
* מכח הדור
אֶלָּא שֶׁאֵין הַשָּׁעָה רְאוּיָה לְכָך. מעלתם הרוחנית של תלמידי החכמים קשורה בקשר חזק מאוד במדרגה הרוחנית של הדור. גם בזמן קבלת התורה במעמד הר סיני, כשעשו בני ישראל את העגל, אמר הקב"ה למשה רבנו "לך רד כי שחת עמך" [שמות לב, ז], ופירש רש"י שם "לך רד- מגדולתך, לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם" (ועיין לעיל ב נו).
* לחבר שמים וארץ
אֶחָד הֵצִיץ וּמֵת. זהו בן עזאי, שהיה שקוע כל כולו בלימוד התורה ושקידתה, עד כדי כך שפרש מחיי נישואים [יבמות סג:]. הוא אמנם נשא את ביתו של ר' עקיבא, אך מיד גירש אותה [סוטה ד:], או שאירס אותה בלבד [כתובות סג.]. הוא לא יכול לחיות חיים גשמיים, משום שלא יכול לעזוב את אהבתו לתורה. גם כאשר נכנס ל'פרדס' התפרדה רוחו מגופו (עיין עוד בהמשך הספר ד, ג בסופו).
* המצוות אינן אמצעי זמני
וְאֶחָד הֵצִיץ וְקִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. אלישע בן אבויה המכונה 'אחר' סבר שהמצוות הן רק כלי, אמצעי להשגת המטרה, והמטרה היא השגות שכליות. כאשר השיג את ההשגות ההן חשב שכבר אינו צריך את קיום המצוות. אך זו כמובן טעות, כי המצוות אינן אמצעי בלבד, אלא ציווי אלוהי, שיש לו מטרה בפני עצמו. [ועיין האגרות ראי"ה א, קמ].
שאלות לדיון
מהי הדרך הנכונה להוציא גדולי ישראל מובחרים?
מדוע מקובל לומר שרבי עקיבא הוא עיקר 'תורה שבעל פה'?
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
