ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
וְהִגִּיעַ רַבִּי עֲקִיבָה אֶל גְּבוּל קָרוֹב לַנְּבוּאָה עַד שֶׁהָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא בְּעוֹלַם הָרוּחָנִיִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו: "אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס, אֶחָד הֵצִיץ וּמֵת, וְאֶחָד הֵצִיץ וְנִפְגַּע, וְאֶחָד הֵצִיץ וְקִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, וְאֶחָד בָּא בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם, וּמַנּוּ, רַבִּי עֲקִיבָה". וְהָיָה זֶה שֶׁמֵּת מִמִּי שֶׁלֹּא יָכֹל לִסְבֹּל רְאִיַּת הָעוֹלָם הַהוּא מִבְּלִי שֶׁתִּתְפָּרֵק הַרְכָּבָתוֹ, וְהַשֵּׁנִי נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ וְנֶחֱרַד הַחֲרָדָה הָאֱלֹהִית, וְלֹא הוֹעִיל לִבְנֵי אָדָם. וְהַשְּׁלִישִׁי קִלְקֵל בַּמַּעֲשִׂיּוֹת מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁקִיף אֶל הַשִּׁכְלִיּוֹת, בְּאָמְרוֹ: אֵלֶּה הַמַּעֲשִׂים אֵינָם אֶלָּא כֵּלִים וּמַכְשִׁירִים לְהַגִּיעַ אֶל זֹאת הַמַּדְרֵגָה הָרוּחָנִית, וַאֲנִי כְּבָר הִגַּעְתִּי אֵלֶיהָ, וּלְפִיכָך לֹא אָחוּשׁ לְמַעֲשֵׂי הַתּוֹרָה, וְהִתְקַלְקֵל וְקִלְקֵל, וְתָעָה וְהִתְעָה. וְרַבִּי עֲקִיבָה הוּא אֲשֶׁר הָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת מִבְּלִי שֶׁהִשִּׂיגוֹ נֵזֶק, וּכְבָר נֶאֱמַר עָלָיו: "רָאוּי הָיָה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה כְּמשֶׁה אֶלָּא שֶׁאֵין הַשָּׁעָה רְאוּיָה לְכָך". וְהוּא מִכְּלַל הֲרוּגֵי מַלְכוּת, וְהוּא אֲשֶׁר בְּשָׁעָה שֶׁנֶּהֱרַג הָיָה שׁוֹאֵל אֵת תַּלְמִידָיו הַאִם הוּא זְמַן קְרִיַּת שְׁמַע, כְּדֵי שֶׁיִּקְרָא אוֹתָהּ, וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבֵּנוּ, עַד כָּאן?" וְאָמַר לָהֶם: "כֹּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל מִקְרָא זֶה 'בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ' וַאֲפִלּוּ הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשְׁךָ, עַכְשָׁיו שֶׁבָּא לְיָדִי לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ? וְהָיָה מַאֲרִיך בְּאֶחָד עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ".
סו אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּמוֹ זֶה יִחְיֶה חַיִּים עֲרֵבִים, וְיָמוּת מָוֶת עָרֵב, וְאַחַר כֵּן יִחְיֶה הַחַיִּים הַנִּצְחִיִּים בַּעֲרֵבוּת מַתְמֶדֶת.
___________________________
הממנה – הנשיא. ומעבירים המעבר – מחליפים את מי שנדרש להחליפו. במעשיות – מעשי המצוות המעשיות. שני העולמות – העולם העליון והמופשט והעולם הזה.
ביאורים
דבר נוסף השומר על איכות המסורת ואמיתותה הוא שקיימים אנשים רבים בכל חלקי העם שעוסקים יומם ולילה בשקידה על לימוד התורה. יש אנשים שפנויים מכל העיסוקים השונים, גם ממיסים המוטלים על הציבור ומתפקידים ציבוריים אחרים וכל עיסוקם הוא לימוד התורה. הציבור מחזיק ומפרנס אותם בשביל המטרה הגדולה הזו, כי הוא יודע שהם הלב הנותן חיים לכל שאר חלקי העם. כאשר יש אנשים רבים שיושבים ועמלים בתורה ללא הפסקה הדבר מבטיח לשמר ולקיים את התורה בעם ישראל. וכל לומדי התורה האלה שואבים את ידיעותיהם מהיושבים בלשכת הגזית, מהסנהדרין. הסנהדרין התקיימה לכל אורך התקופה שפירט ריה"ל עד סמוך לחורבן הבית השני. רצף זה של מסורת איתנה של ראשי החכמים המקבלים תלמיד מפי רבו, ורבים מרבים מבטיחה את אמינות המסורת. ומהם יוצא לימוד התורה לכל ישראל בכל מקומות מושבותיהם.
ומוסיף ריה"ל עוד שתי נקודות יסודיות וחשובות ביחס לחכמתם של חכמינו הקדושים. חז"ל יחד עם עיסוקם הרב בתורה היו חכמים גדולים גם באסטרונומיה ובמדעים, והיו ביניהם שידעו חוכמות רבות מאד. כל אלה היו, כמובן, כלי שרת בידם לפסיקת הלכות, לתקן תקנות וליישר את הדעות בדרך סלולה ונכונה. גם לאחר תקופת התנאים והאמוראים היו לנו בכל דור חכמים שהיו בקיאים בתחומים רבים ובעלי ידע באפיקים רחבים.
הנקודה השנייה היא שגם לאחר שבטלה הנבואה, הייתה קיימת בקרב החכמים הגדולים רוח הקודש. זוהי מדרגה פחותה מהנבואה, אך היא הרבה מעל ההישענות על השכל בלבד, וגם היא מבטיחה את אמיתות דבריהם ונכונותם. לחכמים הייתה ראייה פנימית רוחנית ולא רק ראייה חיצונית בעיני הבשר בלבד. זאת אפשר ללמוד, למשל, מרבי עקיבא.
הרחבות
* מכח הדור
אֶלָּא שֶׁאֵין הַשָּׁעָה רְאוּיָה לְכָך. מעלתם הרוחנית של תלמידי החכמים קשורה בקשר חזק מאוד במדרגה הרוחנית של הדור. גם בזמן קבלת התורה במעמד הר סיני, כשעשו בני ישראל את העגל, אמר הקב"ה למשה רבנו "לך רד כי שחת עמך" [שמות לב, ז], ופירש רש"י שם "לך רד- מגדולתך, לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם" (ועיין לעיל ב נו).
* לחבר שמים וארץ
אֶחָד הֵצִיץ וּמֵת. זהו בן עזאי, שהיה שקוע כל כולו בלימוד התורה ושקידתה, עד כדי כך שפרש מחיי נישואים [יבמות סג:]. הוא אמנם נשא את ביתו של ר' עקיבא, אך מיד גירש אותה [סוטה ד:], או שאירס אותה בלבד [כתובות סג.]. הוא לא יכול לחיות חיים גשמיים, משום שלא יכול לעזוב את אהבתו לתורה. גם כאשר נכנס ל'פרדס' התפרדה רוחו מגופו (עיין עוד בהמשך הספר ד, ג בסופו).
* המצוות אינן אמצעי זמני
וְאֶחָד הֵצִיץ וְקִצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. אלישע בן אבויה המכונה 'אחר' סבר שהמצוות הן רק כלי, אמצעי להשגת המטרה, והמטרה היא השגות שכליות. כאשר השיג את ההשגות ההן חשב שכבר אינו צריך את קיום המצוות. אך זו כמובן טעות, כי המצוות אינן אמצעי בלבד, אלא ציווי אלוהי, שיש לו מטרה בפני עצמו. [ועיין האגרות ראי"ה א, קמ].
שאלות לדיון
מהי הדרך הנכונה להוציא גדולי ישראל מובחרים?
מדוע מקובל לומר שרבי עקיבא הוא עיקר 'תורה שבעל פה'?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שתי דקות על בדיקת חמץ
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה מברכים על פיצה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
