ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
המסורת כופה אותנו לספור לקראת משהו, לעבר מטרה והישג. עם זאת, במציאות, ספירת העומר איננה רק ספירה של הזמן לקראת משהו אלא גם ספירה של הימים הרחק ממשהו. הספירה משקפת התרחקות - גם בזיכרון וגם בזמן ממשי - מהאירועים הנסיים הגדולים של יציאת מצרים.
הרגעים הגדולים שבני ישראל חוו בים סוף, רגעים של אמונה וביטחון בקב"ה ובמשה עבדו, התפוגגו עם הזמן שחלף ועם החוויות והאתגרים החדשים שבאו כשבני ישראל נכנסו למדבר סיני. ככל שבני ישראל התרחקו במקום ובעיקר בזמן מהנסים של יציאתם מעבדות לחירות, כן גבר המרמור והמרי שלהם נגד הקב"ה ומשה.
הזמן החולף מעמעם את הזיכרון ומחליש את כוח ההיזכרות. העבר נקבר במרוץ ובציפייה לעתיד על כל הטוב שבו. טבעם של בני האדם הוא לספור לקראת העתיד, ונדיר מאוד שהם מביטים לאחור. ספירת העומר מקובעת היטב בתודעה שלנו כציפייה לחג השבועות ולא כזיכרון לחג הפסח.
אנחנו עדים לתופעה הזאת בתחומים רבים בחיים. נסעתי במונית לא מזמן, ונהג המונית, טיפוס ידידותי ודברן, סיפר שהוא גר ברחוב מסוים בירושלים. הרחוב נקרא על שם אחד מחברי המחתרות היהודיות מלפני קום המדינה, חבר מחתרת שהבריטים העלו לגרדום לפני שהם סולקו מהארץ. נהג המונית התלונן שרוב הילדים שגרים ברחוב לא יודעים מי האיש שעל שמו קרוי הרחוב שלהם או מה החשיבות ההיסטורית והרגשית שלו.
לא מלמדים אותם על המאבק להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל לפני עשרות שנים ספורות בלבד. לא מספרים להם על האירועים ועל הלקחים מהעבר בבית הספר או בבית. רק המצב הנוכחי והפוטנציאל לעתיד טוב יותר מושכים את תשומת הלב ומעוררים שיחה.
כך בתוך שנים ספורות, האמונה, ההקרבה ואפילו העובדות של העבר הקרוב נשכחות ונזנחות. אנחנו סופרים קדימה, לעבר יום העצמאות הבא, אבל האירועים שהובילו ליום העצמאות הראשון הפכו לזיכרון עמום של דורות נמוגים. בתכונה האנושית הטבעית, ספירת הזמן היא תמיד קדימה, ולכן היא חייבת למחוק את העבר ואת אירועיו וסיפוריו. ספירת הזמן החולף היא תמיד חרב פיפיות – צפייה לעתיד תוך עמעום זיכרון העבר.
כדי לפעול נגד הנטייה האנושית הזאת, הקב"ה מתחיל את ההתגלות בהר סיני בהצגת עצמו, כביכול, במילים "אנוכי ד' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים". זאת הייתה אמורה להיות קריאת השכמה, טלטול לזיכרון הקיבוצי שלנו.
הקב"ה מזכיר לנו, כשאנחנו סופרים לקראת היום הגדול של מתן תורה לעם ישראל, שאנחנו צריכים גם לספור לאחור, כביכול, לרענן בזיכרון שלנו את אירועים הנסיים של העבר, יציאת מצרים וגאולת ישראל בים סוף.
התורה מדגישה שוב ושוב את זיכרון יציאת מצרים. יציאת מצרים מוזכרת בקידוש בשבתות ובחגים. היא צצה בכל אירוע ובכל מצווה בתורה ובחיים היהודיים. היא קיבלה מעמד של אזכור זיכרון קבוע ויומיומי בקיום שלנו ובתכלית חיינו.
ככל שהזמן חולף ואנחנו מביטים קדימה אל הגאולה העתידה לבוא, התורה מזכירה לנו שהאירועים המופלאים שמלווים את הגאולה השלמה שלנו יהיו דומים באופיים לאלה של יציאת מצרים. כשאנחנו סופרים את הימים קדימה, עלינו לספור גם את הימים לאחור ולהפיח חיים בעבר, על מנת שנוכל להבטיח את הצלחת העתיד. גם זה היבט חשוב של ספירת העומר.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "בכל הארץ יצא קוום לשמש שם אוהל בהם"
לימוד בסידור עולת ראי"ה - סדרה חדשה (20)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
















