ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
המסורת כופה אותנו לספור לקראת משהו, לעבר מטרה והישג. עם זאת, במציאות, ספירת העומר איננה רק ספירה של הזמן לקראת משהו אלא גם ספירה של הימים הרחק ממשהו. הספירה משקפת התרחקות - גם בזיכרון וגם בזמן ממשי - מהאירועים הנסיים הגדולים של יציאת מצרים.
הרגעים הגדולים שבני ישראל חוו בים סוף, רגעים של אמונה וביטחון בקב"ה ובמשה עבדו, התפוגגו עם הזמן שחלף ועם החוויות והאתגרים החדשים שבאו כשבני ישראל נכנסו למדבר סיני. ככל שבני ישראל התרחקו במקום ובעיקר בזמן מהנסים של יציאתם מעבדות לחירות, כן גבר המרמור והמרי שלהם נגד הקב"ה ומשה.
הזמן החולף מעמעם את הזיכרון ומחליש את כוח ההיזכרות. העבר נקבר במרוץ ובציפייה לעתיד על כל הטוב שבו. טבעם של בני האדם הוא לספור לקראת העתיד, ונדיר מאוד שהם מביטים לאחור. ספירת העומר מקובעת היטב בתודעה שלנו כציפייה לחג השבועות ולא כזיכרון לחג הפסח.
אנחנו עדים לתופעה הזאת בתחומים רבים בחיים. נסעתי במונית לא מזמן, ונהג המונית, טיפוס ידידותי ודברן, סיפר שהוא גר ברחוב מסוים בירושלים. הרחוב נקרא על שם אחד מחברי המחתרות היהודיות מלפני קום המדינה, חבר מחתרת שהבריטים העלו לגרדום לפני שהם סולקו מהארץ. נהג המונית התלונן שרוב הילדים שגרים ברחוב לא יודעים מי האיש שעל שמו קרוי הרחוב שלהם או מה החשיבות ההיסטורית והרגשית שלו.
לא מלמדים אותם על המאבק להקמת המדינה היהודית בארץ ישראל לפני עשרות שנים ספורות בלבד. לא מספרים להם על האירועים ועל הלקחים מהעבר בבית הספר או בבית. רק המצב הנוכחי והפוטנציאל לעתיד טוב יותר מושכים את תשומת הלב ומעוררים שיחה.
כך בתוך שנים ספורות, האמונה, ההקרבה ואפילו העובדות של העבר הקרוב נשכחות ונזנחות. אנחנו סופרים קדימה, לעבר יום העצמאות הבא, אבל האירועים שהובילו ליום העצמאות הראשון הפכו לזיכרון עמום של דורות נמוגים. בתכונה האנושית הטבעית, ספירת הזמן היא תמיד קדימה, ולכן היא חייבת למחוק את העבר ואת אירועיו וסיפוריו. ספירת הזמן החולף היא תמיד חרב פיפיות – צפייה לעתיד תוך עמעום זיכרון העבר.
כדי לפעול נגד הנטייה האנושית הזאת, הקב"ה מתחיל את ההתגלות בהר סיני בהצגת עצמו, כביכול, במילים "אנוכי ד' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים". זאת הייתה אמורה להיות קריאת השכמה, טלטול לזיכרון הקיבוצי שלנו.
הקב"ה מזכיר לנו, כשאנחנו סופרים לקראת היום הגדול של מתן תורה לעם ישראל, שאנחנו צריכים גם לספור לאחור, כביכול, לרענן בזיכרון שלנו את אירועים הנסיים של העבר, יציאת מצרים וגאולת ישראל בים סוף.
התורה מדגישה שוב ושוב את זיכרון יציאת מצרים. יציאת מצרים מוזכרת בקידוש בשבתות ובחגים. היא צצה בכל אירוע ובכל מצווה בתורה ובחיים היהודיים. היא קיבלה מעמד של אזכור זיכרון קבוע ויומיומי בקיום שלנו ובתכלית חיינו.
ככל שהזמן חולף ואנחנו מביטים קדימה אל הגאולה העתידה לבוא, התורה מזכירה לנו שהאירועים המופלאים שמלווים את הגאולה השלמה שלנו יהיו דומים באופיים לאלה של יציאת מצרים. כשאנחנו סופרים את הימים קדימה, עלינו לספור גם את הימים לאחור ולהפיח חיים בעבר, על מנת שנוכל להבטיח את הצלחת העתיד. גם זה היבט חשוב של ספירת העומר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
