ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
"וַיַּעַשׂ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים וַיְצַפּוּ אֹתָם זָהָב: וְכַנְפֵי הַכְּרוּבִים אָרְכָּם אַמּוֹת עֶשְׂרִים כְּנַף הָאֶחָד לְאַמּוֹת חָמֵשׁ מַגַּעַת לְקִיר הַבַּיִת וְהַכָּנָף הָאַחֶרֶת אַמּוֹת חָמֵשׁ מַגִּיעַ לִכְנַף הַכְּרוּב הָאַחֵר:...כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים הָאֵלֶּה פֹּרְשִׂים אַמּוֹת עֶשְׂרִים וְהֵם עֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם וּפְנֵיהֶם לַבָּיִת" (דברי הימים ב ג' י-יג).
יש הבדלים גדולים בין כרובי משה לכרובי שלמה שבאים לידי ביטוי בנקודות הבאות:
1. כרובי משה הם חלק מהכפורת שמשמשת ככיסוי לארון, כרובי שלמה עומדים על רצפת קדש הקדשים.
2. כרובי משה עשויים זהב טהור כמקשה אחת עם הכפורת, כרובי שלמה עשויים עצי שמן מצופים בזהב.
3. כרובי משה קטנים וסוככים על הארון שאורכו היה אמתיים וחצי, כרובי שלמה גדולים מאוד ומוטת כנפיהם מגיעה לעשרים אמה.
4. כרובי משה הם חלק מכלי המשכן, כרובי שלמה הם חלק מהבנין עצמו.
5. כרובי משה פניהם איש אל אחיו, כרובי שלמה פניהם לבית.
ננסה להבין את ההבדל האחרון. הגמרא מבררת זאת "רבי יוחנן ור' אלעזר, חד אמר: פניהם איש אל אחיו, וחד אמר: פניהם לבית. ולמ"ד פניהם איש אל אחיו, הא כתיב: "ופניהם לבית"! לא קשיא: כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. ולמ"ד ופניהם לבית, הא כתיב: "ופניהם איש אל אחיו"! דמצדדי אצדודי; דתניא, אונקלוס הגר אמר: כרובים (דברי הימים ב' ג') מעשה צעצועים הן, ומצודדים פניהם כתלמיד הנפטר מרבו" (תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף צט עמוד א). את הדעה הראשונה מסביר הרשב"ם (שם) כך: גם כרובי משה וגם כרובי שלמה נבנו לכתחילה כש"פניהם איש אל אחיו" אבל אם ישראל לא היו עושין רצונו של מקום, בדרך נס היו משנים ארבעת הכרובים את מצבם והיו פונים אל הבית. לפי הדעה השניה ארבעת הכרובים פנו הצידה, כלומר גם איש אל אחיו וגם לבית. לא ברור לפי דעה זו מדוע נכתבו הדברים בדרך זו וכיצד ידעו בימי בית ראשון (ספר דברי הימים נכתב על ידי עזרא הסופר) כיצד עמדו הכרובים. לפי שתי הדעות קשה, מניין לנו שארבעת הכרובים עמדו באותו האופן. לכן יתכן ואפשר להציע דרך נוספת בהבנת הנושא. פני כרובי משה היו איש אל אחיו, כלומר פנימה. לפי זה, הדרך להגיע להשכנת שכינה היא בהתרכזות פנימה אל הקדש תוך התעלמות מהעולם הסובב. כל פזילה החוצה משמעותה ירידה בכיוון עולם החומר. לעומת שיטה זו, מציע שלמה בחכמתו (וראה שלמה בחכמתו מה שראה יחזקאל בנבואתו-רד"ק מלכים א ז' לג) דרך אחרת. אפשר להיות בקדש הקדשים ולפנות החוצה-אל הבית. בשיטה זו גם עולם החול הוא קדש, ההתעלות שמקורה בקדש מאפשרת קידוש גם של העולם החומרי.
הבה נאחל לעמנו, כי גם הבוחרים בדרך הראשונה וגם הבוחרים בדרך השניה יצליחו במשימתם-השכנת השכינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
