ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בוקר אחד, אחרי תפילת שחרית, לקח את סכיניו והלך עם כיס הטלית והתפילין. כאשר הגיע לכפר מרוחק לן אצל מוזג יהודי ושאל אם יש לו בהמות או עופות לשחוט. הלה ענה כי זה עתה הלך השוחט שלהם ששחט בעבורו עגל ועוף. השוחט נאנח והמשיך בדרכו עד שהגיע ליער גדול, שם ישב לנוח תחת אילן.
לפני שקיעת החמה הקיץ, התפלל מנחה ועמד לצאת מהיער. השמש שקעה ולפתע שמע קול קורא: "עמוד!". לחרדתו ראה כי גזלנים השיגו אותו. הם קשרו אותו והתכוונו להורגו. לפתע עלה רעיון במוחו. הוא אמר: "חברכם אני. ראו כי יש באמתחתי סכינים שאני שוחט בהם בני אדם".
הם בדקו וראו כי אכן יש לו סכינים חדים וקיבלוהו כחבר בכנופייתם. אט אט למד את דרכם והחל לגזול ולרצוח כמותם, עד שלבסוף עלה על כולם והפך לראש הכנופיה. הוא בנה לו בית בלב היער ובו מרתף עמוק. ביום נחבא שם ובלילה יצא ללסטם את הבריות. פחד גדול נפל על כל הולכי הדרכים. שוטרים וחיילים נשלחו לתפוס את כנופייתו, אך לא הצליחו במשימתם.
יום אחד עבר בדרך הרב זאב וולף כדי להגיע אל רבו הקדוש המגיד ממזריטש בחג שבועות. בערב חג מתן תורה הגיע לפרשת דרכים ולפתע פגע בו שודד חמוש ולקחו לעובי היער בין האילנות, שם הכניסו למרתף הבית ותבע את כספו. הרב וולף מסר לו את הזהובים הספורים שהיו ברשותו והשודד הוציא את חרבו כדי להורגו.
נשא הרב את עיניו השמימה והתפלל: "בידך אפקיד רוחי, פדית אותי א-ל אמת", ואז פנה אל השודד ואמר: "הריני בידך. עשה בי כרצונך, רק אנא תן לי לרחוץ את ידיי ולברך את ברכות התורה כי עלה השחר, לקרוא קריאת שמע ולהתוודות בטרם תהרגני".
השודד הביא לרב מים, והרב אמר "אלוקי נשמה" בכוונה גדולה, באנחות עמוקות ובעין דומעת. כאשר שמע השודד את אנחות הרב נפל ארצה והתעלף. הרב טיפל בו בכל כוחו למרות הסכנה שבדבר ולבסוף העירו.
אז התוודה השודד בפני הרב כי הוא השוחט שהרב פסל לפני שנים רבות וסיפר לו את כל קורותיו.
"בתחילה חשבתי שאתה סוחר גדול, ורק עתה נזכרתי כי אתה הרב זאב וולף", אמר.
השודד התחנן לרב שימחל לו וביקש שייתן לו סדר תשובה. הרב ענה: "קום קרא לה' כי שערי תשובה פתוחים לפניך. אל תפחד".
"אבל איך לא אפחד?!" התייפח השודד, "הרי שפכתי דמים לרוב?!"
ראה הרב וולף כי צערו של השודד כן והדבר נגע ללבו.
"כל זה אני גרמתי לך", אמר הרב, "בגלל שזרקתי אותך לגמרי ולא קיימתי את מאמר חז"ל 'הוו מתונים בדין'. בוא ניסע יחד אל הרב המגיד ממזריטש ושם נבקש שנינו דרך תשובה לתקן את המעוות, כי אין דבר העומד בפני התשובה".
השודד נטש את ביתו ואת כל רכושו ונסע עם הרב זאב וולף לחגוג את חג השבועות במזריטש.
בליל החג, כאשר כולם באו לקבל את פני המגיד, נפתח לשוחט מקור דמעתו והוא בכה ונפל ארצה לעיני כולם. לאחר שעוררו אותו ישב בין האורחים, אבל לבו לא היה עמו מרוב צערו. הוא שמע דברי תורה מפי המגיד וקרא תיקון ליל שבועות בלב נשבר.
לפני אור הבוקר הלך לטבול ואחר כך החל להתפלל שחרית. כאשר קראו בתורה את עשרת הדברות חרד השוחט חרדה גדולה וצעק: "עברתי על כל הדיברות ואין לי כפרה עולמית, גדול עווני מנשוא", ואחר כך נפל ארצה.
המגיד נתן לשוחט דרך תיקון, והוא ישב אצלו ועשה תשובה עד יום מותו.
לאחר פטירת השוחט הגיע הרב זאב להספידו ואמר במרירות עצומה: "מוריי ורבותיי, אני גרמתי לכל עוונותיו, כי לא קיימתי את מאמר חז"ל 'הוו מתונים בדין'. ומכאן אזהרה רבה לכל הרבנים שלא לדחות בשום אופן תלמיד בשתי ידיים כמו שדחה אלישע את גיחזי, אלא לעולם יד שמאל תהיה דוחה ויד ימין מקרבת. והכול בסבלנות גדולה על פי התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".
מתוך העיתון בשבע
מה אכפת לך?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מי צריך את הערבה?
מהפרי ועד הגאולה
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
