ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרק י - המצניע

בית מדרש גמרא שבת Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"ג

פרק י - המצניע


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

כלי שמיטלטל אינו כרמלית פ"י ה"ב [סב.]‏
אין לך מיטלטל ברשות הרבים ונעשה כרמלית אלא אדם בלבד.
בבבלי כלל זה לא הובא. ורש"י (שבת ח. ד"ה רחבה) כתב שכוורת שזרקוה היא כרמלית.
המעביר מרה"ר לרה"י דרך אוויר - חייב פ"י ה"ב [סב.]‏
אבן שהיא נתונה ברשות הרבים גבוהה עשרה ורחבה ארבעה - המשתמש מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה חייב.
בבבלי צט: דן בזה ולא פשט, משום שמשתמש באוויר מקום פטור.
החילוק של ג' טפחים באגד יד - אינו בירושלמי בבלי צב.‏ • פ"י ה"ב [סב:]‏
בבבלי חילק לגבי אגד יד בין למעלה משלושה טפחים לבין למטה משלושה טפחים, ובירושלמי חילוק זה לא הובא (ובדומה לזה לעיל שבת פ"ח ה"ג [נו.], ועיין מה שכתבנו שם).
המקור להוצאה ביד שמאל בבלי צב.‏ • פ"י ה"ג [סב:]‏
וכתיב ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן וכו' - שמן המאור בימינו וקטרת הסמים בשמאלו וכו'.
בבבלי לא הובא, ורש"י (ד"ה שכן) הביא את הירושלמי כאן.
כל "באמת" הלכה למשה מסיני בבלי צב:‏ • פ"י ה"ד [סג.]‏
אמר רבי אליעזר: כל מקום ששנו "באמת" - הלכה למשה מסיני.
בבבלי הלשון: "כל באמת - הלכה היא", ולא מפורש שהיא הלכה למשה מסיני.
שניים שהוציאוהו - מחלוקת מה דעת רבי שמעון בבלי צב:‏ • פ"י ה"ה [סג:]‏
קני גירדי (שהוציאוהו שניים. פני משה: הוא כלי כבד שזה אינו יכול וזה אינו יכול. קרבן העדה: הוא כלי קל שזה יכול וזה יכול) - רבי פוטר, רבי אלעזר בי רבי שמעון מחייב. אמר לו רבי כך שמעתי מאביך וכו' (נחלקו האם רבי שמעון פוטר או מחייב בזה).
בבבלי פשוט שרבי שמעון פוטר: בזה אינו יכול וזה אינו יכול - רבי יהודה ורבי מאיר מחייבים ורבי שמעון פוטר, בזה יכול וזה יכול רבי מאיר מחייב ורבי יהודה ורבי שמעון פוטרים.
שימוש רבו בישיבה ובעמידה פ"י ה"ה [סג:]‏
אמר לו: רבי, כך שמעתי מאביך. אמר לו: שמשתי את אבא עומדות מה שלא שימשתן ישיבות.
בבבלי משפט זה לא הובא.
חיובם של גודלת כוחלת ופוקסת בבלי צה.‏ • פ"י ה"ו [סד.]‏
הגודלת חייבת משום בונה וכו', הכוחלת חייבת משום כותבת, הפוקסת חייבת משום צובעת.
בבבלי כוחלת חייבת משום צובעת, גודלת ופוקסת משום בונה.
חיובם של המגבן, המחבץ והחולב בבלי צה.‏
הירושלמי דן בזה בשבת פ"ז ה"ב [נב:], ועיין מה שכתבנו שם.
התולש מעציץ כשהשורש כנגד הנקב בבלי צה:‏ • פ"י ה"ו [סד:]‏
מה פליגין (רבי שמעון וחכמים) בשלא תלש כנגד הנקב, אבל אם תלש מכנגד הנקב אף רבי שמעון מודה (שחייב).
בבבלי הסתפק בדין שורש כנגד הנקב, ונשאר בספק.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il