ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
היו תקופות, שרופאים המליצו לאימהות לבכר את תחליפי החלב הללו על פני ההנקה הטבעית. היו שטענו שהתחליף אף עולה על המקור. אולם, כמו במקרים אחרים, ככל שהמדע התקדם בחקר הנושא, התברר גודל הפלא ורמת ה'שכלול' של המקור. במקרה של חלב האם התברר שכלל אין אפשרות לדמות אותו, כי הוא משתנה מעת לעת באופן טבעי בהתאם לצרכיו המשתנים של התינוק.
כך, למשל, ככל שתקופת ההנקה ממושכת יותר והתינוק בוגר יותר - החלב שומני יותר, והתינוק מקבל יותר קלוריות. בשעות הערב, כהכנה לשנת הלילה, החלב שומני יותר גם כן. בקיץ החלב דליל יותר כדי לענות על צורכי הנוזלים של התינוק. החלב גם מכיל נוגדנים העוזרים לתינוק במיוחד בחודשי חייו הראשונים בהם המערכת החיסונית שלו אינה חזקה מספיק.
הקב"ה יצר לנו מקורות יניקה ומחיה מופלאים מבחינה פיזית, ומהם נלמד עד כמה צריכים אנו לתת את הדעת על מקורות היניקה הרוחניים שלנו. סמל לדבר אנו מוצאים כבר ביניקת התינוק. הגמרא (ברכות י) מבארת את שירתו של דוד בתהילים, "ברכי נפשי את ה'... ואל תשכחי כל גמוליו", כהודיה מיוחדת של התינוקות על שמקום היניקה של האדם מאימו מצוי כנגד הלב, מקום הבינה, ולא כבהמות היונקות מדדים המצויים בקרבת מקום הטינופת.
וכך מוצאים אנו בפרשתנו נקודה מיוחדת המאירה את מקורות היניקה הרוחניים שלנו. הפרשה פותחת בהדלקת מנורת המקדש. עבודת המנורה כבר הוזכרה בתורה (ויקרא כד), והנה למרבה הפלא התורה חוזרת ומזכירה אותה שוב.
הסיבה להזכרה הנוספת נעוצה בציווי נוסף שהתחדש בפרשתנו, והוא הציווי ש"אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות". ציווי זה מלמדנו הלכה מיוחדת ש"ששת הנרות הקבועים בששת הקנים היוצאים מן המנורה, כולן פניהם לנר האמצעי, וזה הנר האמצעי פניו כנגד קדש הקודשים (המצוי במערב), והוא הנקרא נר מערבי" (רמב"ם בית הבחירה ג, ח). את פתילות המנורה היו מטים כלפי הנר האמצעי, והוא היה מוטה כלפי קודש הקודשים שבמערב.
בנר המערבי היה נס מיוחד, הוא היה ממשיך לדלוק במשך כל היממה גם לאחר שהנרות האחרים כבו. נס זה זיכה את המנורה בכינוי – 'מנורת העדות', לפי שעדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל (שבת כב).
הטיה זו של הנרות, בצרוף הנס שבנר המערבי, מלמדים אותנו שמקור האור מצוי במקום השראת השכינה - קודש הקודשים, וממנו מתפשט והולך לנר המערבי, וממנו – לשאר הנרות, ומשם לכל העולם.
יתר על כן, הפרשה הקודמת – פרשת נשא, מסתיימת בחנוכת המשכן, כשבחיתום נאמר – "ובבוא משה אל אוהל מועד... וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות, מבין שני הכרובים, וידבר אליו".
לאחר שהושלם המשכן זכה משה לדיבור ממוקד השראת השכינה שבמשכן, ומה שמע? התורה לא מפרשת. אך מיד מסמיכה את הדלקת המנורה שבתחילת בהעלותך, ומלמדת אותנו על האור היונק מקודש הקודשים.
מכאן למדנו – מקור יניקתנו הרוחני, הן הציווי של דבר ה', והן האור המבטא את הצד הרוחני שבעולם, מגיע מקודש הקודשים. ונצטווינו להיות מכוונים למקום זה, ולא להטות את אורותינו ליניקה ממקורות אחרים.
ומכאן בחיי היום יום, כשם שברור לכולנו, שהרכב מזונו הגשמי של תינוק חשוב אף יותר מהרכב מזונו של המבוגר, כי ההתחלה משפיעה על כל החיים. כך מקורות היניקה הרוחניים שלנו, ובמיוחד של ילדינו, חשוב שיהיו זכים ומבוררים וראויים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא


















