ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
אֲבָל יֵשׁ לַמַּבְחִין לְהַבְחִין עַם מֵעַם וְאִישׁ מֵאִישׁ וּזְמָן מִזְּמָן וּמָקוֹם מִמָּקוֹם וּנְסִבּוֹת מִנְּסִבּוֹת אֲחֵרוֹת, וְיִרְאֶה כִּי הַמְאֹרָעוֹת הָאֱלֹהִיִּים אָמְנָם נִרְאוּ עַל הָרֹב בְּאֶרֶץ מְיֻחֶדֶת, וְהִיא הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּבְעַם מְיֻחָד, וְהֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבַזְּמָן הַהוּא, וְעִם הַנְּסִבּוֹת אֲשֶׁר הָיוּ כְּרוּכוֹת בָּהֶן מִצְווֹת וּמִנְהָגִים, נִרְאָה הָרָצוּי עִם קִיּוּמָם, וְנִרְאָה הַמָּאוּס עִם בִּטּוּלָם, וְלֹא הוֹעִילוּ הָעִנְיָנִים הַטִּבְעִיִּים וְהַמִּקְרִיִּים כְּלוּם בְּעֵת הַבִּטּוּל, וְלֹא הִזִּיקוּ בְּעֵת הַקִּיוּם. וְעַל כֵּן נַעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאָיָה בְּכֹל דָּת כְּנֶגֶד הַכּוֹפְרִים אֲשֶׁר רָאוּ דַעַת אֶפִּיקוֹרוֹס הַיְּוָנִי, בְּדַמּוֹתוֹ כִּי כֹּל הַדְּבָרִים אָמְנָם נוֹפְלִים בְּמִקְרֶה, הוֹאִיל וְאֵין נִרְאֵית בָּהֶם כַּוָּנַת מְכַוֵּן. וְסִיעָתוֹ נִקְרָאִים בַּעֲלֵי הַהֲנָאָה, הוֹאִיל וְהֵם סְבוּרִים שֶׁהַהֲנָאָה הִיא הַתַּכְלִית הַמְבֻקֶּשֶׁת, וְשֶׁהִיא הַטּוֹב בְּהֶחְלֵט. וְהַמְבֻקָּשׁ שֶׁל בַּעַל הַתּוֹרָה מִן הַמְצַוֶּה בָּהּ שֶׁיִּהְיֶה רָצוּי אֶצְלוֹ, מוֹסֵר בְּחִירוֹתָיו אֵלָיו יִתְעַלֶּה, מְבַקֵּשׁ הַשְׁרָאָה אִם הוּא חָסִיד, אוֹ נִפְלָאוֹת וּמוֹפְתִים אִם הוּא נָבִיא אוֹ קָהָל נִרְצֶה, עִם הַנְּסִבּוֹת הַנִּזְכָּרוֹת בַּתּוֹרָה מִן הַזְּמַנִּים וְהַמְּקוֹמוֹת וְהַמַּעֲשִׂים, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ כָּל כָּך לַסִּבּוֹת הַטִּבְעִיּוֹת וְהַמִּקְרִיּוֹת, וְיוֹדֵעַ כִּי רָעָתָן דְּחוּיָה מִמֶּנּוּ, אִם בְּהַשְׁרָאָה שֶׁתִּקְדַּם לוֹ לְהִתְכּוֹנֵן לָרָעָה הַהִיא, אוֹ בְּמוֹפֵת שֶׁיֵּעָשֶׂה לוֹ בְּעֵת הָרָעָה הַהִיא. אֲבָל טוֹבַת הַסִּבּוֹת הַמִּקְרִיּוֹת אֵינָה נִמְנַעַת מִן הַחוֹטֵא, כֹּל שֶׁכֵּן מִן הַצַּדִּיק. וְהַצְלָחוֹת הָרְשָׁעִים אָמְנָם הֵן בְּאוֹתָן הַסִּבּוֹת הַמִּקְרִיּוֹת וְהַטִּבְעִיּוֹת, וְאַחַר כֵּן אֵין דּוֹחֶה לְרָעָתָם כְּשֶׁתָּבוֹא, אֲבָל הַצַּדִּיקִים יַצְלִיחוּ בְּאוֹתָן הַסִּבּוֹת, וְאַחַר כֵּן יִהְיוּ בְּטוּחִים מֵרָעָתָן.
___________________________
עליה – כנגד טענה זו. שהוא אינו מוציאם וכו' – ה' רצה שתהיה לאדם אפשרות בחירה לכן בחירת האדם במעשיו אינה בניגוד גמור לרצון ה'. הוצאו הדברים ההם מידיעתו וכו' – אם יש בחירה חופשית, נמצא שה' אינו יודע מראש מה יעשה האדם, וזה חסרון בבורא שאינו יודע הכול. המדברים – כת מהפילוסופים. הידיעה בו במקרה – ידיעת ה' אינה נובעת מהכרח האדם לפעולה מסוימת. הויות – מאורעות. יפלו הסבות האמצעיות – האמצעים מיותרים. משמעתו – השמיעה לצו ה'. מן הכח אל הפועל – כלומר: אף-על-פי שה' ידע את תוצאות הניסיון, היה עניין לאפשר לאברהם לבחור ולהוציא את משמעתו מן הכוח אל הפועל [הערת הרב שילת]. זולתם מן החלקים – לעיל בפִסקה חילק את הפעולות שבעולם לאלוקיות, טבעיות, מקריות ובחיריות. נראה הרצוי עם קיומם – מאורעות טובים ורצויים קרו כאשר קוימו המצוות והמנהגים [הערת הרב שילת]. המאוס – פורענות. ראיה – למציאות ה' והשגחתו. מוסר בחירותיו – משתדל במעשיו ויודע שהצלחתם תלויה ברצון ה'. דחויה ממנו – לא תפגע בו. השראה שתקדם – הדרכה מאת ה'.
ביאורים
החבר מסכם את התשובה לשאלת 'הגזרה והבחירה': לאדם יש בחירה חופשית מלאה, אולם כוח הבחירה עצמו ניתן לו על ידי ה', כך שהרצון האנושי הוא אחד האמצעים שדרכם ה' משגיח על העולם.
כעת מעלה החבר את שאלת 'הידיעה והבחירה': אם ה' יודע מראש מה יהיו מעשי האדם, אין עוד מקום לבחירה, לכאורה, שהרי האדם מוכרח להתנהג על פי ידיעת ה' הקודמת. מצד שני, אם נניח שהאדם חופשי בבחירתו זהו פגם בידיעת ה' - היא איננה כוללת את מעשי האדם הלא צפויים.
תשובת החבר היא שידיעת ה' איננה הגורם למעשי האדם, להפך, מעשי האדם הם הגורם לידיעת ה'. כפי שידיעת העבר מתבססת על מה שקרה, כך ידיעת העתיד מתבססת על מה שיקרה. האדם בוחר את מעשיו, אולם ה' שמכיר את האדם ואת מכלול הגורמים שמשפיעים עליו, יודע מראש מה תהיה בחירתו. אילו ידיעת ה' הייתה הסיבה להתנהגות האדם, בריאת בני האדם הייתה לבטלה, כיוון שכל התנהלותם עלי אדמות הייתה מוכרחת, ותחושת הבחירה שלהם לא הייתה אלא אשליה.
שאלת 'הידיעה והבחירה' משליכה גם על המושג 'ניסיון', כיוון שאם ה' יודע מראש מהי התנהגות האדם, הניסיון מיותר. החבר מסביר, שהניסיון לא נועד עבור ה' כדי להודיע לו את מעלת האדם; הניסיון נועד עבוד האדם, כדי שיוציא את כוחותיו אל הפועל, ובכך ירומם את נפשו ואף יזכה לשכר.
למרות ההבחנה בין סוגי ההשגחה, המון העם מאמין ש'הכול מאת ה'' כפשוטו, כדי לא לפגום באמונתו.
'ההשגחה הישירה' התגלתה בעיקר ביחס לעם ישראל כשהוא שכן בארצו, בכך שהנסים היו עניין שבשגרה. ההצלחה או ההפסד של עם ישראל היו תלויים אך ורק במצבו הרוחני ובקיום המצוות, ולא בשום גורם טבעי. כנגד הדעה הפילוסופית שכופרת בהשגחה מכל וכל, מביאים כל בעלי הדתות ראיה להשגחה מעם ישראל, כיוון שההיסטוריה הלאומית שלו רוויה בנסים, המהווים ראיה ניצחת להשגחת ה' בעולם. הויכוח אם ה' משגיח על העולם משליך על תכלית חיי האדם: הכופרים בהשגחה סוברים שהתכלית היא הנאה רגעית, ואילו המאמינים בהשגחה טוענים שהתכלית היא דבקות בה'.
הרחבות
* ידיעת האלוה – מעל להבנתנו
וְאֵין הַיְּדִיעָה בְּמַה שֶּׁיִּהְיֶה הִיא הַסִּבָּה לֶהֱיוֹתוֹ. אחרי שריה"ל דחה את הדעות הכוזבות הטוענות שאין בחירה לאדם, הוא מגלה לנו את שיטתו האמונית. ריה"ל מבאר שכשם שידיעת האדם את מה שהיה בעבר אינה הסיבה להתקיימותו, כך גם ידיעת האלוה את העתיד להיות, אינה גורמת הכרח לאדם לעשות את המעשה. ניתן לבאר שהקב"ה, בידיעתו העליונה, יודע מה האדם יבחר לעשות, אך אינו מכריח אותו לפעול.
אמנם הסבר זה אינו ברור דיו, שכן איננו מסוגלים להבין את פשרה של ידיעה זו. כחוליה משלימה להסברו של ריה"ל נביא את דברי הרמב"ם המבאר שידיעת הבורא נמצאת למעלה מהשגתנו: "...ואין דעתו של אדם יכולה להשיג דבר זה על בוריו... אין בנו כוח לידע היאך ידע הקדוש ברוך הוא כל הברואים והמעשים אבל נדע בלא ספק שמעשה האדם ביד האדם ואין הקדוש ברוך הוא מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך". [רמב"ם הלכות תשובה ה, ה].
* למה ה' מנסה את בני האדם?
לְהוֹצִיא אֵת מִשְׁמַעְתּוֹ מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. כעין זה כותב הרמב"ן ב'שער הגמול': "ולמה מנסה אותם, והלא גלוי וידוע לפניו יתברך אם יקבל אותו חסיד המנוסה עבודה וטורח זה? ואף על פי כן, אין שכר האדם בכוח אמונה שלו, כשכרו בפועל ובמעשה... מידה זו מידת הטובה היא, ואינה מידת נקמה ופורענות שהוא מנסה מי שהוא גלוי לפניו שיימצא שלם באותו הניסיון כדי להרבות לו שכרו [שער הגמול א, טו].
שאלות לדיון
" הֶעֱדִיף הֶהָמוֹן לְיַחֲסָם אֶל אֱלֹהִים, כִּי זֶה יוֹתֵר חָזָק וְאֵיתָן בָּאֱמוּנָה", על איזו אמונה החבר מדבר? מה דעתך על מושג ההמון היוםבהקשר האקטואלי? מהם מאפייניו של ההמון היום?
אפיקורס דימה שהכול במקרה, וסבר שההנאה היא התכלית המבוקשת. מה הקשר בין הדברים? מהו היחס הנכון להנאה?
להצלחת אריאל אחיה בן דוד שמשון
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך עושים קידוש?
קשה עליי פרידתכם
ראיית המבט השלם
הלכות שטיפת כלים בשבת
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
