ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יוסף עזרן זצ"ל
שנת תשמ"ט. אני בכיתה י"א כנראה. בחג שבועות נגזר עלינו להישאר בישיבה. בראש השנה ובכיפור הצלחתי להתחמק תחת הנוהג המוזר שנהג אז שספרדים משוחררים הביתה. אבל בשבועות כולם נשארים.
לך תעביר לילה שלם.
אז מכינים פיצוחים, ויש מעבר לאופק גם בגרות בגמרא שאמורה לתת דרבון ללמוד משהו בלילה הזה. דרבון שמראש יודעים שנידון לכישלון.
ובאחת בלילה דפק הרב על הבימה, וביקש מכולם לעמוד. "עתה יתקיים שיעורו של הרב עזרן, שזכינו והוא מתארח אצלנו בישיבה לשבועות. בבקשה כבוד הרב".
הרב יוסף עזרן, רבה של ראשון לציון, לא היה אז חבר כנסת ולא שר, כמדומני. אנחנו בכל אופן לא הכרנו אותו. רק ראינו רב עם כובע שחור ומעיל וכל הציוד הנלווה, שהולך להעביר לנו שיעור באחת בלילה.
שיעור באחת בלילה. מה אני בדיוק אמור לעשות? אני מסתדר על הסטנדר, מכין את הידיים להתעפצות ארוכה שבוודאי תצדיק אחריה ברכות השחר לפי כל הפוסקים. הראש כבר כמעט מונח, והעיניים כבר אדומות, בדרך להיעצם.
אבל הרב עזרן מדבר בהברה מרוקאית קצת כבדה שמצחיקה אותי ומזכירה לי את המתפללים מבית הכנסת אוהל יצחק, ואני מחליט להישאר עם הראש למעלה, להאזין קצת למנגינה, עד שאירדם.
הרב עזרן מתחיל: "רבותי, באמת בלי עין הרע בלי שום חנופה, בן פורת יוסף, כמה תלמידים, בלי עין הרע, אשריכם ישראל. ברשותכם נעסוק מעט בדיני ממונות. הרוצה להחכים – יעסוק בדיני ממונות".
הרב התחיל את שיעורו. לא לקח אפילו שתי דקות כדי לאבד אותו לגמרי. כמות הגמרות שהזכיר יחד עם השולחן ערוך וספר 'תומים' אחד, אותו לא הפסיק לצטט, לא השאירה לי סיכוי, כנראה לא רק לי.
אבל אני כבר הייתי ערני לחלוטין, שם את עיני למשהו אחר שמעולם לא ראיתי.
בתחילת השיעור עור פניו של הרב עזרן היה חיוור. אך ככל שהתקדם השיעור נהיה עורו אדום.
לילה קריר היה, אך בכל אופן הרב התחיל להזיע, ואגלי זיעה נטפו מתחת לכובעו אל מצחו, והוא כולו נלהב. בשלב מסויים הוריד הרב את כובעו, ולעינינו נגלה ראשו, רטוב מזיעה.
לא עברו עשר דקות וגם המעיל הארוך הוסר והוא נשאר רק עם חולצה לבנה, מזיעה אף היא.
הרב עזרן המשיך מגמרא לגמרא, ומסימן לסעיף. אני כמעט יכול להישבע שאף אחד באולם, כולל הרבנים, לא הבין אותו. הוא שט, ממש שט בדבר הזה ששמעתי שקוראים לו ים התורה. מעולם לא ראיתי שכך מעבירים שיעור תורה. מעולם לא ראיתי מישהו שצבע פניו משתנה כשהוא מלמד. צבע הפנים של המורים שלנו היה בדרך כל אחיד, אפור על פי רוב. וכאן? אש! ואור! ומול מי? מול חבורת תלמידי ישיבה תיכונית עייפים?
עוד אסימון נפל פנימה לתוך התיבה. מקשקש בנופלו, ונותן לי רמז, שיש שם משהו שצריך לבדוק. אני מכיר את דף הגמרא, ויש לי ארבעים כאלו מוכנים לשיגור ישר לאוזניו של הבוחן בעוד שבועיים. וגם אני יודע קצת ללמוד, אפילו בעצמי בלי שטיינזלץ (שאז היה אסור בשימוש....). אבל איך שהוא לומד, הרב עזרן, ואת הגמרא כמו שהיא נשמעת מהפה שלו אני בכלל לא מכיר וגם לא את השולחן ערוך. ובטח לא את התומים הזה שאני אפילו לא יודע מיהו.
עוד סימן שאלה נפתח. וברגע הזה, יותר משקיבלתי תשובה, נפתחה לי שאלה. מה יש שם בדפים האלו? מה טמון בהם? מה גורם למישהו, יהיה מי שיהיה, להזיע ככה, ולשנות את גון עור פניו. וברגע הזה מין רצון קטן, ניצוץ מהשלהבת הגדולה שבוערת על ההר, שהיום אולי אני יכול לקרוא לו רצון לקבל תורה, נדלק שם בפנים.
ויהיו הדברים האלו לעילוי נשמתו של הדיין רבי יוסף עזרן זצ"ל, רבה של ראשון לציון כעשרים שנה, שהיו בו תורה וחוכמה וגדולה במקום אחד.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.


















