ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי יוסף עזרן זצ"ל
שנת תשמ"ט. אני בכיתה י"א כנראה. בחג שבועות נגזר עלינו להישאר בישיבה. בראש השנה ובכיפור הצלחתי להתחמק תחת הנוהג המוזר שנהג אז שספרדים משוחררים הביתה. אבל בשבועות כולם נשארים.
לך תעביר לילה שלם.
אז מכינים פיצוחים, ויש מעבר לאופק גם בגרות בגמרא שאמורה לתת דרבון ללמוד משהו בלילה הזה. דרבון שמראש יודעים שנידון לכישלון.
ובאחת בלילה דפק הרב על הבימה, וביקש מכולם לעמוד. "עתה יתקיים שיעורו של הרב עזרן, שזכינו והוא מתארח אצלנו בישיבה לשבועות. בבקשה כבוד הרב".
הרב יוסף עזרן, רבה של ראשון לציון, לא היה אז חבר כנסת ולא שר, כמדומני. אנחנו בכל אופן לא הכרנו אותו. רק ראינו רב עם כובע שחור ומעיל וכל הציוד הנלווה, שהולך להעביר לנו שיעור באחת בלילה.
שיעור באחת בלילה. מה אני בדיוק אמור לעשות? אני מסתדר על הסטנדר, מכין את הידיים להתעפצות ארוכה שבוודאי תצדיק אחריה ברכות השחר לפי כל הפוסקים. הראש כבר כמעט מונח, והעיניים כבר אדומות, בדרך להיעצם.
אבל הרב עזרן מדבר בהברה מרוקאית קצת כבדה שמצחיקה אותי ומזכירה לי את המתפללים מבית הכנסת אוהל יצחק, ואני מחליט להישאר עם הראש למעלה, להאזין קצת למנגינה, עד שאירדם.
הרב עזרן מתחיל: "רבותי, באמת בלי עין הרע בלי שום חנופה, בן פורת יוסף, כמה תלמידים, בלי עין הרע, אשריכם ישראל. ברשותכם נעסוק מעט בדיני ממונות. הרוצה להחכים – יעסוק בדיני ממונות".
הרב התחיל את שיעורו. לא לקח אפילו שתי דקות כדי לאבד אותו לגמרי. כמות הגמרות שהזכיר יחד עם השולחן ערוך וספר 'תומים' אחד, אותו לא הפסיק לצטט, לא השאירה לי סיכוי, כנראה לא רק לי.
אבל אני כבר הייתי ערני לחלוטין, שם את עיני למשהו אחר שמעולם לא ראיתי.
בתחילת השיעור עור פניו של הרב עזרן היה חיוור. אך ככל שהתקדם השיעור נהיה עורו אדום.
לילה קריר היה, אך בכל אופן הרב התחיל להזיע, ואגלי זיעה נטפו מתחת לכובעו אל מצחו, והוא כולו נלהב. בשלב מסויים הוריד הרב את כובעו, ולעינינו נגלה ראשו, רטוב מזיעה.
לא עברו עשר דקות וגם המעיל הארוך הוסר והוא נשאר רק עם חולצה לבנה, מזיעה אף היא.
הרב עזרן המשיך מגמרא לגמרא, ומסימן לסעיף. אני כמעט יכול להישבע שאף אחד באולם, כולל הרבנים, לא הבין אותו. הוא שט, ממש שט בדבר הזה ששמעתי שקוראים לו ים התורה. מעולם לא ראיתי שכך מעבירים שיעור תורה. מעולם לא ראיתי מישהו שצבע פניו משתנה כשהוא מלמד. צבע הפנים של המורים שלנו היה בדרך כל אחיד, אפור על פי רוב. וכאן? אש! ואור! ומול מי? מול חבורת תלמידי ישיבה תיכונית עייפים?
עוד אסימון נפל פנימה לתוך התיבה. מקשקש בנופלו, ונותן לי רמז, שיש שם משהו שצריך לבדוק. אני מכיר את דף הגמרא, ויש לי ארבעים כאלו מוכנים לשיגור ישר לאוזניו של הבוחן בעוד שבועיים. וגם אני יודע קצת ללמוד, אפילו בעצמי בלי שטיינזלץ (שאז היה אסור בשימוש....). אבל איך שהוא לומד, הרב עזרן, ואת הגמרא כמו שהיא נשמעת מהפה שלו אני בכלל לא מכיר וגם לא את השולחן ערוך. ובטח לא את התומים הזה שאני אפילו לא יודע מיהו.
עוד סימן שאלה נפתח. וברגע הזה, יותר משקיבלתי תשובה, נפתחה לי שאלה. מה יש שם בדפים האלו? מה טמון בהם? מה גורם למישהו, יהיה מי שיהיה, להזיע ככה, ולשנות את גון עור פניו. וברגע הזה מין רצון קטן, ניצוץ מהשלהבת הגדולה שבוערת על ההר, שהיום אולי אני יכול לקרוא לו רצון לקבל תורה, נדלק שם בפנים.
ויהיו הדברים האלו לעילוי נשמתו של הדיין רבי יוסף עזרן זצ"ל, רבה של ראשון לציון כעשרים שנה, שהיו בו תורה וחוכמה וגדולה במקום אחד.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
