ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
הרבי הגדול מקוצק, הצביע על הכשל שיש בחשיבה הזאת באמירה הקולעת שלו "אם אני אני ואתה אתה, הרי אני אני ואתה אתה. אך אם אני אתה ואתה אני, אז אני לא אני, ואתה לא אתה".
אגוצנטריות והערכה עצמית מופרזת הן פגמים חמורים באישיות. אך הערכה עצמית נמוכה, תחושת רדיפה, דיכאון נפשי וערך עצמי דל הן בעיות אישיות חמורות אף יותר. בהיסטוריה שלו התאפיין העם היהודי ביכולתו גם כעם קטן, נרדף וחסר ישע, לכאורה, להתאושש שוב ושוב ולהישאר גאה ונאמן לאמת של האמונה והמסורת שלו.
בכל הדורות היו יהודים יחידים שנטשו את העם היהודי והפכו ל"אחרים", אבל העם היהודי ככלל תמיד נשאר איתן ונאמן לייעודו ולהגדרתו העצמית הייחודית. זה היה המקור האמיתי של הקיום היהודי באלפי שנות הגלות הארוכה והמרה ברובה.
המכשול העיקרי שאני רואה במאבק המתמשך בינינו לבין שכנינו הערבים הוא העובדה שהם מגדירים את עצמם כמעט אך ורק לפי "האחרים", קרי, היהודים ומדינת ישראל. כל מה שהם רוצים הוא להשמיד את המדינה היהודית ולרשת אותה. אין להם דחף פנימי אמיתי להקים מדינה של ממש משלהם. מערכת החינוך שלהם מבוססת כמעט אך ורק על הסתה ושנאה כלפי היהודים. אין להם שום דחף לבנות תרבות יצרנית משלהם, כלכלה שאיננה תלויה בנדיבות לבו של האו"ם או בנדבות של האיחוד האירופי. השמדת "האחר" איננה בסיס לזהות עצמית חיובית או לבניית אומה. שום החלטה שתעבור בעצרת הכללית של האו"ם לא תתרום בשום אופן לשום סוג של הגדרה עצמית.
כפי שמורות המילים עצמן, הגדרה עצמית וערך עצמי הם דברים שצריכים לצמוח מתוך העצמיות של האדם. מהפכות רבות שנדמה היה שהצליחו בראשיתן הידרדרו לאלימות ולתוהו ובוהו ולבסוף גם לעריצות, רק מפני שלא היה להן בסיס להמשך התפתחות הערך עצמי אחרי ש"האחר" חוסל כך או אחרת.
זאת היתה הסיבה לכך שלא הצליחו להקים מדינה ערבית לצד מדינת ישראל בשישים השנים האחרונות. זאת עדיין הסיבה לכך שהסיכוי לסיום, כזה או אחר, של הסכסוך הישראלי-ערבי בעתיד הנראה לעין בלתי סביר עד מאוד גם היום. הבעיה איננה רק שאין לנו שותף לעשות אתו הסכם, אלא גם שהשותף שמציעים לנו איננו יודע מה הוא רוצה, חוץ מהשמדת מדינת ישראל. בתנאים כאלה כמעט בלתי אפשרי לנהל משא ומתן משמעותי.
על מנת להיות יהודי צריך זהות עצמית ברורה, ואת הזהות העצמית הזאת אפשר להשיג רק באמצעות היכרות בסיסית לפחות עם היהדות והמסורת. התוודעות לסיפור של העם שלנו יכולה לתרום לתחושה החיונית של זהות עצמית והבנה אישית שתבטיח את העתיד היהודי.
למרבה הצער, רבים בעולם היהודים מגדירים את עצמם כיום במונחים הומניסטיים פומפוזיים ומעורפלים שאין להם שום קשר לצדדים המעשיים של העולם שאנחנו חיים בו – בוודאי לא למצבו של העם היהודי ולמעמדה של המדינה היהודית בעולם הזה. גם יהודים כאלה מגדירים את עצמם לפי ה"אחרים", וכתוצאה מכך הם הופכים בעצמם ל"אחרים" ומתנתקים מהיהדות.
עצובה עוד יותר הנטייה האיומה שיש שאלה שהופכים ל"אחרים" למתוח ביקורת ולעורר שנאה נגד אותם אנשים שתוכם הם יצאו. התנהגות כזאת הורסת, בסופו של דבר, לא רק את מושא השנאה אלא גם את השונא עצמו. היסטוריה היהודית מלאה בהריסות של אנשים שאיבדו את ההגדרה העצמית שלהם ושכחו את ההבנה ש"אני אני, ואתה אתה", את ההסדר הזה שמבטיח בריאות חברתית ושפיות נפשית לי וגם לך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















