ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ל: במשנה למטה – לא: במשנה השנייה)
א. בעל חוב גובה למפרע או מכאן ולהבא:
A. במשכון –
ר' יצחק "בעל חוב קונה משכון" ("ולך תהיה צדקה") כבר בשעת ההלוואה, גם אם הלווה יפרע את החוב, עד שפורע שייך למלווה.
B. בנכס משועבד -
אם הלווה לא פרע בזמן:
אביי – למפרע
ולכן אם המלווה בינתיים מכר או הקדיש – חל.
רבא – מכאן ולהבא.
(אך אם הלווה מכר או הקדיש לפני הגבייה, המלווה טורף מהלקוחות או פודה בדבר מועט מההקדש).
ב. קושיות על רבא:
(לא. רבע עליון)
A. על רבא –
רבא סובר כר"נ –
א הלווה ל-ב, ב' הלווה ל-ג', ואז ב' מת, ול-ב' לא היו קרקעות.
אם היתומים של ב' יגבו קרקע מ-ג', אותה קרקע תעבור ל-א'. למה? הרי זה כמו שהיתומים קנו קרקע, שהיא לא משועבדת ל-א'!
1. לכאורה כי בעל חוב גובה למפרע כאביי, וזה נחשב שכבר האבא (ב') גבה הקרקע בחייו.
2. אמנם הגבייה רק מכאן ולהבא, אבל הקרקע של ג' משתעבדת גם ל-א' בחיי ב', כר' נתן – "ונתן לאשר אשם לו".
[המקרה שאליו רבא התייחס:
יהודה (מלווה לראובן)
ראובן (לווה מיהודה, ומוכר קרקע לשמעון באחריות, ואז מת והשאיר יתומים, ולא השאיר עוד קרקע).
שמעון (קונה מראובן אך עוד לא שילם ולכן חייב לו כסף).
יהודה בא לשמעון לגבות את הקרקע, ושמעון נתן לו כסף.
רצח בר חמא - כרגע, שמעון חייב ליתומים כסף (על הקרקע), והיתומים (בשם ראובן) חייבים לשמעון כסף (אחריות על המכירה), אולם ליתומים אין איך לשלם (אין להם קרקע מראובן) ולכן שמעון ישלם והיתומים לא!
הפיתרון של רבא: שמעון ישלם ליתומים קרקע, ואז היתומים צריכים לשלם לשמעון באותה קרקע, כרב נחמן לעיל].
(לא. שליש תחתון)
B. ממשנתנו – דין משכון החמץ הולך לפי המלווה
משמע שבעל החוב קונה את המשכון למפרע (זה מובן לפי אביי, בהנחה שבאמת בסוף הלווה לא שילם והמלווה גבה את המשכון).
דחייה, המשנה מתאימה גם לרבא –
1. הלווה הרהין את המשכון אצל המלווה (ואז גם לרבא נחשב כקניינו של המלווה, על פי ר' יצחק ש"בעל חוב קונה משכון").
(לא: רבע עליון)
דחייה – נכרי לא קונה משכון של ישראל, אז למה כשהחמץ אצל הגוי החמץ מותר בהנאה?
2. במשנה מדובר שאמרו בפירוש שייקנה למפרע, ובזה מודה רבא לאביי[1].
C. לימא כתנאי:
|
| הדעות | הבנה א – תלוי במחלוקת אביי ורבא | הבנה ב – מדובר שהרהינו אצלו (="משכון"), |
| רישא: ישראל הלווה לנכרי, והחמץ משועבד לישראל | ת"ק – לא עובר | כרבא - מכאן ולהבא | ישראל מנכרי – לא |
| ר"מ – עובר | כאביי – למפרע | גם ישראל מנכרי | |
| סיפא: להפך – נכרי הלווה לישראל, והחמץ משועבד לנכרי | לפי כולם עובר (-לא למפרע) | קשה, היינו מצפים שפשוט יהיה להפך מהרישא: | מובן – נכרי לא קונה משכון של ישראל. |
|
|
|
| הערה: הסבר זה מתאים גם לרבא, למרות שלדעתו למפרע גובה, כי כאן נעמיד שבסוף הלווה כן שילם את חובו. |
[1] יש ראשונים שדורשים "הרהינו" + "מעכשיו", כי אם לא הרהינו, יש חמץ של הנכרי ביד ישראל ושהישראל אחראי עליו. אמנם לאביי ראינו שמספיק שגובה למפרע כדי להתיר כשהחמץ משועבד לגוי, וראה מה שתרצו (שוטנשטיין לא: הערה 14).
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
חידוש כוחות העולם
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר לפנות למקובלים?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
איך ללמוד אמונה?
מי צריך את הערבה?
רבנים בבית המדרש
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
