ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- עקב
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
והנה, הגיע שלב הסיכומים. בציפייה דרוכה, הקשבתי לסיכומו של המנחה וציפיתי לשמוע את שקלול כלל הדעות, אך, לאכזבתי הרבה, המנחה שם דגש על סיכום דעותיו האישיות בדיון, והתעלם מדעות חשובות שחלקו עליו.
מוכר? (זה קורה בדיונים רבים, וכשמדלגים על דעותיך – זה מרגיז!)
לכל אדם - סיכום משלו!
פעמים רבות אנשים יוצאים משיעורים/ התייעצות עם רב, וכששואלים אותם – מה נאמר בשיעור/ מה אמר הרב? מקבלים תשובות שונות, כי לכל אדם זווית משלו.
גם לתורתנו הקדושה – סיכום משלה. בחלק הראשון של ספר דברים, חוזר משה רבינו אדון הנביאים, האדם הגדול שלא קם כמותו עוד, אשר זכה שתורת ה' נקראת על שמו – "זכרו תורת משה עבדי", ומסכם את אשר אירע לישראל בארבעים שנות המדבר.
כל דרשן מתחיל, מתקשה לדרוש בשבתות דברים – עקב על פרשיות השבוע. הפרשות סובבות סביב אירועים קודמים, שחוזרים ומתבארים בפרשות אלה. וכך, סובבות הדרשות סביב האבל והנחמה הקשורים לחורבן המקדש, ובהמשך – הרב מתארח בבית כנסת אחר עקב ימי בין הזמנים/ החופש הגדול.
דומה, שבשבתות אלו ניצב בפנינו אתגר גדול – להבין את הסיכום הגדול והמיוחד של משה רבינו בדבר ה'. הקב"ה, דרך עבדו הנאמן, מעוניין להדגיש בפנינו זוויות מבט במאורעות המכוננים שעברנו במדבר. הסדר הכרונולוגי אינו עיקר העניין, כי אם התוכן הרוחני שנלמד ממאורעות אלו.
נקודה בולטת מאד בפרשיות אלה היא השינוי בסדר המאורעות. פרשת דברים עוסקת בציווי להיכנס לארץ, בחטא המרגלים ובכיבוש עבר הירדן המזרחי, פרשת ואתחנן עוסקת במעמד הר סיני, ורק בפרשת עקב אנו מגיעים לחטא העגל ולתהליך התשובה שעברנו בעקבותיו. (יותר מזה – פרשת דברים אף כורכת את מינוי שרי האלפים וכו' בסדר הכניסה לארץ, כאשר בתורה נושא זה מופיע לפני מתן תורה). כך קודמים המאורעות שאירעו לאורך חומש במדבר למאורעות ספר שמות.
נמצא, שנושא ארץ ישראל הוא הבסיס שעליו עומד כל תהליך הבניין הרוחני של ישראל, ובו פותח משה רבינו. אך משה רבינו לא מסתפק בבסיס זה בלבד, והוא תובע תהליך שלם של בניין רוחני בקבלת התורה וזהירות מנפילה בחטא, שבלעדיו לא יכון הבניין.
נקודה זו מדגיש משה בדברי המוסר הרבים המלווים את תיאור המאורעות. לדוגמא – בסוף פרשת עקב – "כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת... והוריש ה' את כל הגויים האלה מלפניכם... כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה...".
בימים אלה, כשלצערנו, יצר השנאה והמחלוקת משתולל בין מחנות תופשי התורה, עלינו לקרוא בקול גדול לנציגי הציבורים השונים – די! מצאו את הדרך להידברות. מצאו את הדרך לכך שנאחז גם בארץ ישראל וגם בתורה. גם בתורה וגם בארץ ישראל. שניהם באיום כרגע. ובמקום ליצור, חלילה, ניגוד בין השניים, ולהידרדר לתהום, עלינו לאחדם ולהתרומם מעלה מעלה!
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
איך ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
דיני פרשת זכור
מה מברכים על ברקים ורעמים?
איך נראית נקמה יהודית?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
