ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- תפילות יום הכיפורים
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
בתלמוד מנוסחת בקשתו הראשונה של הכהן הגדול ביום הכיפורים, בקדש הקדשים, בארמית:
"לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה". (יומא נג, ע"ב)
הלא נאמר בתלמוד (שבת יב, ע"ב) שלעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמית, כי אין מלאכי השרת נזקקין לו, שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמית? אלא שיש לדעת שמעלת כלל ישראל היא מעל קילוסם של מלאכי השרת, ואין ישראל נזקקים שיכניסו תפילתם לפני כסא הכבוד, והכהן הגדול במקום המקודש מבטא את שגב פארם וגדולתם בעולם, ש"על ישראל הדרתו", וזו באה לידי גילוי במלכותם. על כן באה הבקשה על קיום מלכותם דווקא בלשון ארמית, "שלא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה" כדי להבליט את מעלתם של ישראל, עם קרובו, שלא תהא שותפות וחלק למלאכים בבקשה זו, אפילו כשליחים.
בתלמוד נמסרו לנו כמה הבדלים ויתרונות בין ישראל למלאכים, וכך נאמר:
"חביבין ישראל לפני הקב"ה, יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום, ואמרי לה פעם בשבת, ואמרי לה פעם בחודש, ואמרי לה פעם בשנה, ואמרי לה פעם אחת בשבוע (שמיטה), ואמרי לה פעם ביובל, ואמרי לה פעם אחת בעולם"! (חולין צא, ע"ב)
מה שישראל אומרים שירה בכל יום, ובכל עת, ובכל שעה שירצו, משמע שתפקידם הוא חיוני ותמידי, שאין לבריאה קיום בלעדיהם, כי מקומם ותפקידם הוא כללי בבריאה. ואילו המלאכים נבראים לשעתם, כלומר לתפקיד מסוים ומוגדר, לפרק זמן קצוב וממילא הוא רק חלקי, בריאה לדבר מסוים שנקראו לשרתו ולקיימו.
הבדל נוסף:
"ישראל מזכירין את השם לאחר שתי תיבות, 'שמע ישראל' - ה', ומלאכי השרת לאחר ג' תיבות, כדכתיב: קדוש קדוש קדוש - ה'".
כלומר לישראל ישנה קרבה יותר גדולה אל ה' מאשר מלאכי השרת.הבחינה השלישית: ישראל קודמים למלאכי השרת, בכח סמכותם העדיפה
"אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שישראל פותחין למטה".
שלא יתקנאו המלאכים
בתוספות (ברכות ג, ע"א) מביאים דעה על אמירת השבחים הללו בלשון ארמית: "שלא יתקנאו בנו המלאכים". מה פירושה של קנאה זו בקדושת ישראל? ההסבר הוא - שהאדם בכוחו לרומם את עולם החומר, ואת כל העולמות וזה לא ביד המלאכים. עניין זה מעורר קנאה שישראל גדולים מהם. (בהקדמה לשב שמעתתא מוסבר מדוע התנגדו המלאכים לבריאת האדם, שהם יהיו תלויים בו, בעלייתו או בירידתו).
האדם בנוי מכוחות ניגודיים המתנצחים בקרבו, טוב ורע, נאה ומגונה, עצלות וזריזות, שכל וסכלות, וכך אפשר למנות כהנה וכהנה עוד הרבה כוחות הכלולים בקרבו, כתמצית כל היש של הבריאה. האדם יכול להכניע כוחותיו ולהעלותם לדרגת קדושה מה שאין כן ביד המלאכים, כי באותה דרגה שהם נוצרים כך הם נשארים, ואין להם כוח בחירה שיוכל להעלותם בדרגתם מעל אותה דרגה שנבראו בה. ולכן המלאכים מחכים לשמוע מתי קידשו ישראל את היום, בזכות קדושת ישראל הממלאת את כל הארץ. לכן נאמרת קדושה זו בלשון ארמית, שלא יבינו המלאכים ויתקנאו בהם. כי אין ביכולתם להחיל את קדושתם על היום, לפני שישראל קבעו.
הוא הדין גם ביחס למלכות. מלכות היא ביטוי של צירוף הכלל ביחד, חיבור כל הפרטים לחטיבה אחת שבכוחה לפעול, ואילו המלאכים הם אינדיבידואלים במהותם, והם אינם תלויים זה בזה, לכן גם אין ביכולתם להגיע לדרגת מלכות. רק כשכולם נשלחים למטרה אחת מתחברים כולם ואפשר לקוראם בלשון יחיד (משך חכמה, סוף וישלח). לכן אמרו בקשה זו בלשון ארמית. מכאן נוכל להצביע גם ביחס למלכות (ראב"ד, תמים דעים, קפד).
לשון כללית
בסוף מסכת סוטה בתיאורים הקשים במה שאירע לאבותינו מאז החורבן וביטול הסנהדרין, מביאה הגמרא (סוטה מט ע"א) את דברי רבא: ש"בכל יום ויום מרובה קללתו משל חברו", אם כן היאך עם ישראל מחזיק מעמד? משיבה הגמרא: "אקדושא דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא". והסביר המהר"ל שתיקנו שני שבחים אלו בלשון ארמית
"כי אינו מכלל ע' לשונות המיוחדים לכל אומה ואומה... ומפני השבח הזה הוא מגיע עד העולם העליון, והוא כולל הכול, בלתי מיוחד, ראוי שיהיה השבח הזה בלשון שאינו מיוחד לאומה מיוחדת, ואינו ראוי שיהיה בלשון הקודש, מפני שהוא לשון מיוחד". (חידושי אגדות, סוף סוטה, כרך ב' עמ' צ)
כעין זה ביאר ביחס לנאמר על אדם הראשון ש"בלשון ארמי סיפר", (סנהדרין לח, ע"ב) בגלל מעמדו הכללי לא השתמש בלשון מיוחדת לאומה פרטית אלא בשפה כללית הכוללת ע' לשונות (חידושי אגדות סנהדרין לח, ע"ב, כרך ג' עמ' קנג). ומדוע אין המלאכים נזקקים ללשון ארמי? כי שפה זו אינה בכלל ע' לשונות, ומכיון שהמלאכים הם כנגד ע' לשונות - אין מבינים ארמית (מהר"ל, גבורות ה', פרק נד, עמ' רלח).
לשון ארמי מבטאת דרגה עליונה במציאות, ללא שייכות לעולם הזה, מה שקוראין שניים מקרא כנגד ב' העולמות התחתונים, ואילו התרגום מציין את הבחינה העליונה כנגד העולם העליון (מהר"ל, תפארת ישראל פרק יג).
"עולם הזה נברא בלשון הקודש, לכך לשון הקודש מורה על העולם הזה, ואילו התרגום אינו שייך אל העולם הזה ומפני זה עצמו אין המלאכים מבינים לשון ארמי, שאין הלשון הזה מכלל סדר העולם הזה". (ביאור המהר"ל, דרך החיים פרק ה' משנה כ)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














