ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנה ארנריך
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" (דברים כ"ט ט-י).
בדברינו לפרשת שופטים עמדנו על המקור לעקרון של "צדק לכולם ולכולן"- חוק אחד לכולם - כולם שוים לפני החוק.
בדברינו השבוע נעמוד על עקרון מקביל שבא לידי ביטוי בפסוקים הנ"ל.
כבר הוכחנו בעבר (בפרשת נצבים וילך תשס"ב) כי הביטוי "נִצָּבִים" משמעותו מעמד של גילוי שכינה והדגשנו את התנאי של האחדות "כֻּלְּכֶם" כדי לזכות לנוכחות והתגלות של השכינה. בקביעה "כֻּלְּכֶם" ובפירוט: "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ", בא לידי ביטוי עיקרון ה"צדק החברתי", שמשמעותו, לכל אחד ואחת יש את הזכות להיות שותף בעבודת ד' ואת הזכות להיות חלק ממעמד גילוי שכינה וקרבה אל הקב"ה.
בתרבויות רבות ואצל עמים אחרים, הזכות לעסוק בדברים רוחניים, ללמוד אותם ולהנות מהם, שמורה ליחידי סגולה הפורשים מן הציבור. כאן המסר הוא הפוך, היכולת להביא לידי מימוש את היותו של עם ישראל "עם סגולה", תלויה במתן הזכות להתייצב לפני ד', לכולם ולכולן. הדלת לעולמות הרוחניים, הדרך לעיסוק בתורה (שהיא האפשרות היחידה כיום להתקרבות אל הקב"ה) חייבת להיות פתוחה בפני כולם. אסור שתהיה שמורה ל"אליטות". מנהיגי הציבור, המנויים בפסוק הראשון, מחויבים לדאוג לכך שגם החלשים יותר ייהנו מזכות זו.
כמו בכל דבר, למטבע יש שני צדדים. כל זכות יורדת לעולם כשבצדה מחויבות. המחויבות באה לידי ביטוי בברית הנכרתת עם כולם בפסוק הבא:
"לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" (שם, שם יא).
הברית שמבטיחה את הזכויות, כוללת בתוכה גם את החובות.
הברית שמחייבת את ראשי העם לדאוג לשכבות החלשות, היא זו שמאפשרת את הברית בין הקב"ה ובין הציבור וזה מה שהופך אותנו לעם, כמבואר בפסוק הבא:
"לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (שם, שם יב).
ברית זו לא נכרתה רק עם הדור שעמד להכנס לארץ אחרי ארבעים שנה במדבר. הברית היא לדורי דורות:
"וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם" (שם, שם יג-יד).
ננצל במה זו כדי לקרא לשר החינוך החדש ולרבנים הראשיים החדשים, לפתוח את העולמות העשירים של הרוחניות לכל שכבות החברה. להפוך את ארון הספרים היהודי לנגיש וידידותי לכל משתמש. להזמין את כל חלקי הציבור לקחת חלק בחוויה הרוחנית המיוחדת של חיים יהודיים מכל הבחינות. תקופה זו של תחילת השנה, משופעת באירועים רוחניים מכוננים, צריך להזמין את כולם ליטול חלק פעיל בהם.
אם נדלג על שלב זה ונקפוץ היישר אל חיוביי הברית יש חשש שלא נשיג מאומה.
כבר קבע מורה הדרך של דור התקומה, הראי"ה קוק זצ"ל, כי חיבת הדת וכבוד הדת קודמים לקיום הדת.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
מזוזה ומעקה באיזה חדר קובעים מזוזה?
הלכה למעשה
מהי "צורת הפתח" המחייבת מזוזה? הגדרת "חדר של כבוד" (איפה אסור או צריך לכסות את המזוזה). מזוזה בבתי כנסת, בתי מדרש, משרדים וחנויות. דיני מחסנים, מקלטים וחדרי כביסה. מידות החדר החייב במזוזה (ד' אמות על ד' אמות ושיטת השטח). הלכות מזוזה במרפסת סגורה/פתוחה ומנהג ירושלים. באילו חדרים מברכים על המזוזה ובאילו מניחים ללא ברכה?
מזוזה ומעקה הלכות מזוזה למעשה: ממיקום המשקוף ועד דירה מושכרת
הלכה למעשה
בשיעור זה עוסק הרב בשאלות השכיחות והיומיומיות ביותר הנוגעות למצוות מזוזה: מהו הפירוש והטעם העמוק של מצוות מזוזה? האם מותר לכבד מישהו אחר בקביעת המזוזה בביתנו? באיזו תדירות חובה לבדוק את המזוזות, והאם מברכים שוב לאחר בדיקה? מה עושים אם המזוזה נפלה בשבת או ביום חול? באיזה גובה ובאיזה צד מניחים את המזוזה בדיוק? מהם הדינים עבור שוכר ומשכיר דירה, והאם מותר לקחת מזוזות מהודרות בעת מעבר דירה? דיני מזוזה בצימרים, בתי מלון ופונדק.
