ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנה ארנריך
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" (דברים כ"ט ט-י).
בדברינו לפרשת שופטים עמדנו על המקור לעקרון של "צדק לכולם ולכולן"- חוק אחד לכולם - כולם שוים לפני החוק.
בדברינו השבוע נעמוד על עקרון מקביל שבא לידי ביטוי בפסוקים הנ"ל.
כבר הוכחנו בעבר (בפרשת נצבים וילך תשס"ב) כי הביטוי "נִצָּבִים" משמעותו מעמד של גילוי שכינה והדגשנו את התנאי של האחדות "כֻּלְּכֶם" כדי לזכות לנוכחות והתגלות של השכינה. בקביעה "כֻּלְּכֶם" ובפירוט: "רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל: טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ", בא לידי ביטוי עיקרון ה"צדק החברתי", שמשמעותו, לכל אחד ואחת יש את הזכות להיות שותף בעבודת ד' ואת הזכות להיות חלק ממעמד גילוי שכינה וקרבה אל הקב"ה.
בתרבויות רבות ואצל עמים אחרים, הזכות לעסוק בדברים רוחניים, ללמוד אותם ולהנות מהם, שמורה ליחידי סגולה הפורשים מן הציבור. כאן המסר הוא הפוך, היכולת להביא לידי מימוש את היותו של עם ישראל "עם סגולה", תלויה במתן הזכות להתייצב לפני ד', לכולם ולכולן. הדלת לעולמות הרוחניים, הדרך לעיסוק בתורה (שהיא האפשרות היחידה כיום להתקרבות אל הקב"ה) חייבת להיות פתוחה בפני כולם. אסור שתהיה שמורה ל"אליטות". מנהיגי הציבור, המנויים בפסוק הראשון, מחויבים לדאוג לכך שגם החלשים יותר ייהנו מזכות זו.
כמו בכל דבר, למטבע יש שני צדדים. כל זכות יורדת לעולם כשבצדה מחויבות. המחויבות באה לידי ביטוי בברית הנכרתת עם כולם בפסוק הבא:
"לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם" (שם, שם יא).
הברית שמבטיחה את הזכויות, כוללת בתוכה גם את החובות.
הברית שמחייבת את ראשי העם לדאוג לשכבות החלשות, היא זו שמאפשרת את הברית בין הקב"ה ובין הציבור וזה מה שהופך אותנו לעם, כמבואר בפסוק הבא:
"לְמַעַן הָקִים אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם וְהוּא יִהְיֶה לְּךָ לֵאלֹהִים כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (שם, שם יב).
ברית זו לא נכרתה רק עם הדור שעמד להכנס לארץ אחרי ארבעים שנה במדבר. הברית היא לדורי דורות:
"וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם" (שם, שם יג-יד).
ננצל במה זו כדי לקרא לשר החינוך החדש ולרבנים הראשיים החדשים, לפתוח את העולמות העשירים של הרוחניות לכל שכבות החברה. להפוך את ארון הספרים היהודי לנגיש וידידותי לכל משתמש. להזמין את כל חלקי הציבור לקחת חלק בחוויה הרוחנית המיוחדת של חיים יהודיים מכל הבחינות. תקופה זו של תחילת השנה, משופעת באירועים רוחניים מכוננים, צריך להזמין את כולם ליטול חלק פעיל בהם.
אם נדלג על שלב זה ונקפוץ היישר אל חיוביי הברית יש חשש שלא נשיג מאומה.
כבר קבע מורה הדרך של דור התקומה, הראי"ה קוק זצ"ל, כי חיבת הדת וכבוד הדת קודמים לקיום הדת.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר לפנות למקובלים?
איך לא להישאר בין המצרים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
איסור בשר וחלב
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
