ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אחד הבנים, יחיאל-מיכל, החליט לנסוע לפולין. שם הגיעו לאוזניו שמועות על צדיק בעל מופת שהתגלה בעיר מז'יבוז' אשר מנהיג דרך חדשה בעבודת ה', והוא החליט לנסוע אליו.
כשהגיע יחיאל-מיכל לבעל שם טוב נקשר אליו והחליט שכאן יהיה מקומו. בשל מוצאו הגרמני נקרא על ידי תלמידי הבעש"ט בשם "היקה". הוא התמיד בתורה ובלט בקדושתו ובמידותיו הטובות, והבעש"ט נתן לו את בתו אדל לאישה.
חלפו השנים והגיע המועד שקבע האב לחזור ולהתאסף בביתו. היה זה בתקופה שלאחר חג שבועות ורבי יחיאל-מיכל ביקש מחמיו הקדוש שיברכו שיצליח לשוב למז'יבוז' לפני הימים הנוראים. הבעש"ט בירכו לקראת נסיעתו, אולם לא התייחס למשאלתו שיחזור לפני ראש השנה.
בגרמניה האב ערך סעודה גדולה לכבוד בניו ששבו לביתם, וכל אחד התבקש לספר את אשר קרהו. רבי יחיאל-מיכל סיפר בתורו על הבעש"ט ועל דרכו החדשה בעבודת ה'. הוא השמיע כמה מתורותיו והסביר את יסודות שיטתו. כולם התפעלו והאב רווה נחת.
רבי יחיאל-מיכל לא השתהה רבות בבית אביו כי רצה לשוב לבעש"ט ולביתו לקראת ימים הנוראים, אך ליתר ביטחון לקח עמו שופר ומחזור של ראש השנה.
בדרכו עבר יחיאל-מיכל דרך יער. שם התנפלו עליו שודדים, נטלו ממנו את כספו והעלו אותו על ספינה מלאה בעשוקים כמוהו שנידונו להימכר לעבדים.
את ימי חודש אלול עשה בספינה זו כשהוא כפות, מושפל ומעונה. הדבר היחיד שעודדו היה האמונה בהשגחתו המתמדת של הקב"ה שספג בבית מדרשו של הבעש"ט. הוא אמר בלבו שבוודאי יש גם בזה איזו כוונה עליונה. אמנם כעת אין הוא מבין את הטובה הטמונה במצבו הביש, אבל בעתיד יזכה להבין.
לפני ראש השנה התחוללה סערה עזה בים. האונייה טולטלה על ידי הגלים והוסטה ממסלולה, כשהרוח סוחפת אותה לעבר יעד בלתי נודע. המלחים השודדים ניסו לנווטה, התרוצצו על הסיפון, קיפלו ומתחו לסירוגין את המפרשים, אך לשווא. בתוך כל המהומה היה יחיאל-מיכל מכווץ בפינתו ומרוכז באמירת פרקי תהילים בתפילה להצלתו.
בערב ראש השנה התנפצה הספינה אל צוקים חדים שהזדקרו ליד קבוצת איים קטנים וחרטומה החל לשקוע. אט אט הלכה האנייה וטבעה במצולות ים.
רבי יחיאל-מיכל הצליח להיאחז בקרש שניתק מדופן האנייה. הוא צף על פני המים, ולאחר חתירה ממושכת הגיע אל אי סמוך. הוא בנה לעצמו סוכה מענפי עצים, אכל מהפירות שמצא על העצים הסמוכים והחל להתכונן לראש השנה.
השמש נטתה לשקוע אל האופק, וקדושת הימים הנוראים התפשטה בעולם. רבי יחיאל-מיכל נעמד בסוכתו בלב נשבר ובכוונה עצומה והתפלל. הלילה עבר עליו במורא ופחד, קור חד צרב את בשרו וכל העת הוא חשב בלבו: הקב"ה הותיר אותי בחיים והביאני אל האי הנידח הזה, אבל לשם מה?
בעלות השחר התייצב שוב בתפילה ותקע בשופר שנשא עמו. הוא נישא על כנפי דמיונו וראה את עצמו ניצב במחיצת הבעש"ט ותלמידיו הקדושים, וכך התפלל בהתלהבות ובדמעות.
הוא לא הבחין באנשים שהחלו להתאסף והתבוננו באיש המוזר העטוף בבגד לבן, עומד וצועק ומשמיע מדי פעם קולות משונים מהקרן שהחזיק בידו. כמה מהם מיהרו לספר זאת למלך האי שהגיע בעצמו לראות את התופעה.
לאחר שרבי יחיאל-מיכל סיים לצעוק ולהשמיע קולות מוזרים ונראה רגוע, פנה אליו המלך ושאל לפשר מעשיו. רבי יחיאל-מיכל סיפר למלך את קורותיו, והסביר שכעת ראש השנה שבו בורא העולם דן את ברואיו ויש בעולם עם יהודי שנוהג לבקש ולהתחנן בפניו שיגזור שנה טובה.
דבריו עשו רושם על המלך. הוא החל לשוחח עמו ונוכח לדעת שמדובר באיש פיקח ושנון. הוא ביקש ממנו שיישאר ויסייע לו בניהול ממלכתו, אולם רבי יחיאל-מיכל הסביר לו שאין ביכולתו להיעתר לבקשתו. המלך ביקש שכאשר ישוב לביתו ישלח שלוש מאות יהודים שיתיישבו באי הזה.
"אם בורא העולם היה רוצה שיהודים יבואו להתגורר באי הזה, הם היו מוכרחים להגיע לכאן אפילו אסורים בשלשלאות ברזל, ואם אינם באים, כנראה שאין זה מקומם", השיב יחיאל-מיכל והניח את דעתו של המלך. כעבור כמה ימים הגיעה ספינה לאי, והמלך ליווה את רבי יחיאל-מיכל בכבוד גדול ונתן לו מתנות יקרות.
כאשר חזר לביתו אמר לו הבעש"ט: "ההשגחה העליונה גלגלה אותך לאי הזה שמעולם לא היו בו יהודים. אם לא היית מגיע לשם, מתפלל ותוקע בשופר, היו יהודים נאלצים לגלות לשם כדי לגאול את הניצוצות האלוקיים הטמונים שם, כמו שעליהם לעשות בכל מקום אחר בעולם. עכשיו לאחר שהיית שם וגאלת את הניצוצות הללו, שוב לא יצטרכו להיות שם יהודים עד ביאת המשיח".
מתוך העיתון בשבע
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
מה המשמעות הנחת תפילין?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
