מדינת ישראל זקוקה לחזון | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
ארץ ישראל ומצוותיה
שיעורים נוספים

612

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

פלא הקיום היהודי בגולה קשור לחזון הגאולה
קיומו של העם היהודי במשך קרוב לאלפיים שנים בגלות הוא פלא עצום שלא היה כמותו בעולם. שום עם לא שרד מעבר לכמה דורות מחוץ לארצו. אך העם היהודי שרד ואף גילה כוחות חיים עצומים שבאו לידי ביטוי בהמשך ההעמקה בלימוד התורה. זהו נס גדול, שמתגלה דרך המציאות הטבעית. ואין זה ממעיט מערכו של הנס אלא רק מגדיל אותו. כי נס שמחוץ לטבע יכול להתקיים במקום אחד או בזמן אחד, כאשר הטבע ככלל נשאר על מכונו. אולם כאן מדובר בתופעה ניסית שהתרחשה בפועל במשך שנים רבות בתוך המציאות הרגילה, בארבע כנפות תבל, ועל כן הנס שבה גדול לאין ערוך.
וכיוון שהנס מתגלה דרך הטבע, צריך להסביר היאך הוא מתרחש בפועל. ההסבר הוא שחזון הגאולה של עם ישראל הוא גדול ועצום כל כך, עד ששום גלות וייסורים לא יכלו לו. וכפי שכתב מרן הרב קוק זצ"ל: "צפיית הישועה היא כוח המעמיד של היהדות הגלותית" (אורות, ארץ ישראל א). אכן העם היהודי קרא לחיים בחוץ לארץ גלוּת, היינו מצב זמני ולא טבעי, שאין לו ערך בפני עצמו אלא רק בהיותו שלב לקראת החזרה לארץ (כמבואר במהר"ל נצח ישראל פרק א).

חזון הגאולה קשור לתורה ומצוות
אמנם הצפייה לגאולה לבדה אינה מספיקה, מפני שבלא תורה ומצוות חזון הגאולה יתמוסס, יאבד את צורתו וישקע בתהומות, או יסטה לכיוונים של עבודה זרה כפי שקרה לנצרות ולאסלאם. ולכן עם ישראל היה מוכרח להמשיך לעסוק בתורה ולשמור מצוות בחוץ לארץ, למרות שעיקר עניינן של המצוות קשור לארץ ישראל (עיין רמב"ן ויקרא יח, כה). וזהו שאמרו חז"ל: "אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ - היו מצוינים במצוות, שכשאתם חוזרים לא יהיו לכם חדשים. משל למלך שכעס על אשתו וחזרה לבית אביה. אמר לה (המלך): הווי מקושטת בתכשיטייך, כשתחזרי לא יהיו עלייך חדשים. כך אמר להם הקב"ה לישראל: בניי, היו מצוינים במצוות, שכשאתם חוזרים לא יהיו עליכם חדשים. הוא שירמיהו אמר: 'הציבי לך ציונים' - אלו המצוות שישראל מצוינים בהם" (ספרי עקב לז). וכך מובא ברש"י: "ושמתם את דברי אלה - אף לאחר שתגלו (מן הארץ) היו מצוינים במצוות - הניחו תפילין, עשו מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו" (רש"י לדברים יא, יח).

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

409 - סודו של יום הכסה

410 - מדינת ישראל זקוקה לחזון

411 - הערכים שמאחורי חלוקת ההקפות

טען עוד

המשבר הנורא
בעת החדשה התמודדנו עם משבר נורא. תוך דורות ספורים רובו של העם היהודי הפסיק לשמור מצוות, תוך נכונות להתבולל בעמים ולוותר על הזהות היהודית. לפני מלחמת העולם הראשונה עדיין רוב מוחלט של העם שמר מצוות, ואילו לקראת מלחמת העולם השנייה כבר רוב ברור לא שמר מצוות. במערב אירופה כעשרה אחוז בלבד שמרו מצוות, וקרוב למחצית כבר התבוללו בפועל. ברוסיה, שכבר נשלטה על ידי הקומוניזם, רק חלק מהזקנים המשיכו לשמור מצוות במסירות נפש. בפולין, שבה חיו קרוב לשלושה מיליון יהודים, כמחצית כבר לא שמרו מצוות, ובהונגריה רק כעשרים אחוז עדיין שמרו מצוות. גם בקרב הציבור היהודי שהיגר לארצות הברית אחוז שומרי המצוות היה נמוך, ובין הצעירים לא היו יותר מעשרה אחוז שומרי מצוות.
מה קרה פתאום? מה הוביל למשבר? התשובה הפשוטה היא שההתפתחות המודרנית הותירה את הדת בשולי החיים. אולם כמדומה שאמונת ישראל על מכלול ערכיה לא הייתה אמורה להינזק מכך, שכן יש ביכולתה להפוך את המודרנה לכלי לתכנים הרוחניים שלה, ולהוות מנוף אדיר לתיקון עולם. התשובה האמיתית יותר היא: אובדן החזון.

אובדן החזון
כאשר כל היהודים מצפים ומתכוננים ליום שבו יעלו לארץ ויחזרו לחיים מלאים, שיש בהם בשורה לתיקון העולם, רק אז יש כוח לעמוד ולהתמודד עם כל הייסורים והניסיונות הנוראים, ששום עם לא שרד בהם - להמשיך ללמוד תורה ולקיים מצוות, כדי להגשים אותם באופן השלם בארץ ישראל. אבל כאשר החזון אבד, הכוח להתמודד התפוגג.
בעת החדשה שערי ארץ ישראל הלכו ונפתחו, עד שלאחר מלחמת העולם הראשונה, על פי החלטת חבר הלאומים, ניתן מנדט לאימפריה הבריטית להקים בארץ ישראל בית לאומי לעם היהודי. אמנם עוד קשיים מרובים עמדו בפני העולים, אבל גם בגולה לא היה קל, ולמרות כל הקשיים ניתן היה לעלות. ויש לשער שככל שהלחץ הציבורי לעלייה המונית היה גובר, המחסומים היו נופלים והשערים היו נפתחים לרווחה. אולם באותה שעה הרת גורל רובו המוחלט של בני עמנו העדיף להישאר בגלות, בלי לחשוב אפילו על עלייה בשנים הקרובות. באותה שעה נדמה היה שהחזון העתידי לאומה הישראלית אבד. אם לאחר מאמצים של דורות התקבצו לארץ רק כמה מאות אלפים, כשלושה אחוזים בלבד מבני העם היהודי, כשכל השאר מסרבים להיענות לצו האלוקי - האם יש עוד סיכוי לגאולת העם?
עד היום מטיפי החרדים האנטי-ציוניים טוענים שעזיבת הדת נגרמה בעקבות הציונות, אולם האמת היא הפוכה. רוב מוחלט של אלה שהם הצליחו להשאיר בחוץ לארץ ונותרו בחיים לאחר השואה, התרחקו מתורה ומצוות ונמצאים בתהליכי התבוללות מואצים.
כשהתקווה לחזור לארץ הקודש אבדה, גם החיים הדתיים איבדו את טעמם. שכן המניע המרכזי לשמירת המצוות היה כדי "להישאר יהודי", וכשנראה היה ליהודים בגלות שאין עוד סיכוי לקיום הלאומי בגאולת העם - התקווה הפכה לחזון אוניברסלי, כדוגמת קומוניזם או ליברליזם, שהוביל להתבוללות.

השואה
עם כל הכאב הנורא, נדמה שבמבט היסטורי נוקב עולה אמת איומה: הזעזוע הנוראי בעקבות השואה הציל את העם היהודי מאבדון. בלי השואה תהליך ההתבוללות היה נמשך וכל הקהילות הגדולות בגולה היו מתפוררות. תהליך ההתבוללות שהתחיל במערב אירופה נמשך בעוצמה במזרח אירופה וכבר התחיל להגיע לערי הבירה בארצות האסלאם, עד שבמבט ריאלי לא נותר עוד חזון ותקווה לעם היהודי.
לאחר השואה הבינו רבים שאין לעם היהודי מקום מלבד ארץ ישראל. נתקיימו בנו דברי הנביא: "והעולה על רוחכם היו לא תהיה, אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות הארץ לשרת עץ ואבן (כלומר, להאמין בכל מיני אידיאלים שאנשים המציאו). חי אני נאום ה' אלוקים, אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם. והוצאתי אתכם מן העמים וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצותם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה. והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי איתכם שם פנים אל פנים" (יחזקאל כ, לב-לה).

דברי הנער אחר השואה
ב 10 בפברואר 1946, קרוב לשנה אחרי תום מלחמת העולם השנייה, הגיעה הוועדה האנגלו-אמריקנית המשותפת למחנה הריכוז ברגן בלזן כדי לבדוק את מצבם של הפליטים שסירבו לחזור לארצות מוצאם. במחנה פגשו חברי הוועדה נער חיוור, קטן ורזה כבן תשע, ושאלו אותו: "בן כמה אתה?". הנער השיב: "אני בן 13". הם התכופפו אליו והמשיכו לשאול אותו: "היכן נולדת?". הנער ענה: "נולדתי בקילצה אשר בפולין, שם הרגו את כל משפחתי. דודי היחיד שניצל מטרבלינקה חזר לעיר הולדתו, אך שם הרגו אותו הפולנים, השכנים שלו. נשארתי לבד". "ובכן, לאן אתה רוצה לנסוע?" שאלו חברי הוועדה. והנער ענה: "אני... אני רוצה לנסוע הביתה. הבית היחיד שלי הוא ארץ ישראל, שאתם מכנים פלסטיין". "ואם אינך יכול לנסוע לפלסטיין, לאן אתה רוצה לנסוע?" הקשו לשאול. ואז הרים הנער את ראשו ואמר: "די לי בנדודים ממקום למקום. אם אינכם נותנים לי לנסוע הביתה - החזירוני לאושוויץ..." (מתוך 'חיים על פי תהום' למאשה גרינבאום).

הקמת המדינה
השואה ומדינת ישראל שקמה בעקבותיה שמרו על קיומו של העם היהודי. מיליוני יהודים התקבצו לארץ ישראל והם שומרים במידה זו או אחרת על זהותם היהודית, לאין ערוך יותר מאשר כל קהילה בחו"ל. בעקבות זאת גם הקהילות היהודיות בחו"ל התחזקו, שכן האתגר העצום שהעם היהודי נטל על עצמו - להקים מדינה, מעורר במידה זו או אחרת את כל יהודי העולם לחשיבה על זהותם היהודית. גם הקהילות החרדיות בגולה התחזקו בעקבות הקמת המדינה - שנתנה להם כוח ואומץ להתווכח ולהציב עמדה אלטרנטיבית. הם יכולים לומר, אם ציבור רחב הצליח להקים מדינה - גם אנחנו יכולים לשמור את המסורת באופן שנראה לפי דעתנו.

הישרדות אל מול חזון גדול
אבל לצערנו במקום שחזון גדול יעורר את העם היהודי להתקבץ לארץ ולהקים מדינה, ברחנו לכאן מהגלות כי האפשרות האחרת הייתה לחזור לאושוויץ. בתוך כך נשאבנו לאתגר העצום של בניית מדינה למען הצלת היהודים, ומשימה זו החליפה את החזון למשך כמה עשרות שנים.
אולם עדיין אנחנו סובלים מאותו משבר נורא של אובדן החזון. למרות שאנחנו כבר גרים בארץ, עוד לא החלטנו לעלות באמת לארץ כדי להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש, לחבר שמיים וארץ, ערכים ומעשה, כדי לגלות את האמונה השלמה בעולם, להשפיע תורה ומוסר לכל האומות ולהביא גאולה לעולם.

הסכנה שבהעדר החזון
בלי חזון נתקשה מאוד לעמוד אל מול הלחצים הבינלאומיים, הביטחוניים והתרבותיים כאחד.
מי יודע, אולי שוב אנחנו נמצאים במצב דומה למצבנו לפני מאה שנה, כאשר עמנו נתבע להגשים את חזון הגאולה, וההתרשלות הייתה הרת אסון.
יהי רצון שנזכה בעזרת ה' להשתתף באתגר הגדול של הצבת חזון ראוי למדינת ישראל, ואקווה להמשיך בכך בפעמים הבאות.

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב
58 דק'
אורות התורה
תורה לשמה - לא פה ולא שם
אורות התורה, פרק ב'
ט"ז אדר ב' תשע"א
רביבים
צביון נכון ליום השואה
תשע"ד

רביבים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
רביבים
שכר אנשי מערכת הביטחון
הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ה
רביבים
משנכנס אדר: מרבים בשמחה, באחדות ובניצחון
הרב אליעזר מלמד | אדר תשפ"ו
רביבים
בין לימוד תורה לאחריות הפרנסה
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
עניני ספירת העומר
טז ניסן – החג המוצפן
הרב נתנאל יוסיפון | ניסן תשפ
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חיים דרוקמן
הרב אורי שרקי
הרב ינון גרוסברג
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב אליהו ברין
הרב דוד חי הכהן
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב חיים כץ
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו