ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וְהַחֵלֶק הַמִּתְעוֹרֵר - הוּא הַכֹּחַ אֲשֶׁר בּוֹ יִשְׁתּוֹקֵק הָאָדָם לִדְבַר מָה, אוֹ יִמְאָסֵהוּ. וּמִזֶּה הַכֹּחַ יָבוֹאוּ פְּעֻלּוֹת הַבַּקָּשָׁה• וְהַבְּרִיחָה, וּבְחִירַת דְּבַר מָה אוֹ הַהִתְרַחֲקוּת מִמֶּנּוּ, וְהַכַּעַס וְהַהִתְרַצּוּת•, וְהַפַּחַד וְהָעֹז, וְהָאַכְזָרִיּוּת וְהָרַחֲמָנוּת, וְהָאַהֲבָה וְהַשִּׂנְאָה, וְהַרְבֵּה מֵאֵלּוּ הַמִּקְרִים הַנַּפְשִׁיִּים. וּכְלֵי אֵלּוּ הַכֹּחוֹת - כֹּל אֵיבְרֵי הַגּוּף, כְּכֹחַ הַיָּד עַל הַתְּפִישָׂה, וְכֹחַ הָרֶגֶל עַל הַהֲלִיכָה, וְכֹחַ הָעַיִן עַל הָרְאִיָּה, וְכֹחַ הַלֵּב עַל הָעֹז אוֹ הַפַּחַד. וְכֵן שְׁאָר הָאֵיבָרִים, הַנִּסְתָּרִים וְהַנִּרְאִים, אָמְנָם הֵם וְכֹחוֹתֵיהֶם כֵּלִים לְזֶה הַכֹּחַ הַמִּתְעוֹרֵר.
החלק השכלי
וְהַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי - הוּא הַכֹּחַ הַנִּמְצָא לָאָדָם, אֲשֶׁר בּוֹ יַשְׂכִּיל, וּבוֹ תִּהְיֶה הַהִתְבּוֹנְנוּת, וּבוֹ יִקְנֶה הַחָכְמוֹת, וּבוֹ יַבְחִין בֵּין הַמְגֻנֶּה וְהַנָּאֶה מִן הַפְּעֻלּוֹת. וְאֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת, חֵלֶק מֵהֶן מַעֲשִׂי, וְחֵלֶק עִיּוּנִי•. וְהַמַּעֲשִׂי, מִמֶּנּוּ מְלַאכְתִּי, וּמִמֶּנּוּ מַחֲשַׁבְתִּי. וְהָעִיּוּנִי, הוּא אֲשֶׁר בּוֹ יֵדַע הָאָדָם הַנִּמְצָאוֹת שֶׁאֵינָן מִשְׁתַּנּוֹת כְּפִי מַה שֶּׁהֵן, וְאֵלּוּ הֵן אֲשֶׁר יִקָּרְאוּ 'חָכְמוֹת' סְתָם. וְהַמְּלַאכְתִּי, הוּא הַכֹּחַ אֲשֶׁר בּוֹ נִלְמַד הַמְּלָאכוֹת, כְּמוֹ הַנַּגָּרוּת, וַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, וְהָרְפוּאָה וְהַסַּפָּנוּת. וְהַמַּחֲשַׁבְתִּי, הוּא אֲשֶׁר בּוֹ יִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר אֲשֶׁר יִרְצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ בְּעֵת אֲשֶׁר יִרְצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ, הַאִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ אִם לֹא, וְאִם אֶפְשָׁר - אֵיך צָרִיך שֶׁיֵּעָשֶׂה.
זֶה שֵׁעוּר מַה שֶּׁרָאוּי• שֶׁיִּזָּכֵר מֵעִנְיַן הַנֶּפֶשׁ הֵנָּה.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
21 - פרק א'
22 - פרק א' חלק ב
23 - פרק ב'
טען עוד
נפש ושכל הם חומר וצורה
וְדַע, שֶׁזֹּאת הַנֶּפֶשׁ הָאַחַת, אֲשֶׁר קָדַם סִפּוּר כֹּחוֹתֶיהָ, אוֹ חֲלָקֶיהָ, הִיא כַּחֹמֶר, וְהַשֵּׂכֶל לָהּ צוּרָה•. וְאִם לֹא תִּקָּנֶה לָהּ הַצּוּרָה - תִּהְיֶה מְצִיאוּת הַהֲכָנָה שֶׁבָּהּ לְקִבּוּל הַצּוּרָה הַהִיא לְבַטָּלָה, וּכְאִלּוּ הִיא מְצִיאוּת הֶבֶל. וְהוּא אָמְרוֹ: "גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב" (משלי יט, ב), רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁמְּצִיאוּת נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא תִּקָּנֶה לָהּ צוּרָה, אֶלָּא תִּהְיֶה נֶפֶשׁ בְּלֹא דַּעַת - לֹא טוֹב. אָמְנָם הַדִּבּוּר עַל הַצּוּרָה וְהַחֹמֶר, וְהַשְּׂכָלִים כַּמָּה הֵם, וְהֵיאַך יֻשְּׂגוּ - אֵין זֶה מְקוֹמוֹ, וְלֹא נִצְטָרֵך לוֹ בְּמַה שֶׁנִּרְצֶה לְדַבֵּר עַל הַמִּדּוֹת, וְהוּא יוֹתֵר נָאוֹת לְסֵפֶר הַנְּבוּאָה אֲשֶׁר זָכַרְנוּ. וְכָאן אַפְסִיק זֶה הַפֶּרֶק, וְאַתְחִיל בְּאַחֵר.
___________________________________
הַבַּקָּשָׁה – החיפוש. הַהִתְרַצּוּת – התפייסות, היפך הכעס. עִיּוּנִי – חכמות מופשטות כדוגמת המתמטיקה. שֵׁעוּר מַה שֶּׁרָאוּי – כפי כמות הידע הנצרך. חֹמֶר וצוּרָה – הצורה היא נתינת משמעות ותוכן לחומר הגולמי.
ביאורים
שני החלקים העליונים ביותר בכוחות הנפש הם החלק המתעורר והחלק השכלי .
החלק המתעורר הוא הכוח שמניע את התחושות והרגשות . בעזרת כוח זה האדם לא רק נפגש עם המציאות שסובבת אותו אלא גם מגיב אליה. לאחר שהאדם נפגש עם מציאות מסוימת הנפש קובעת את היחס שלה לאותה מציאות ורגשותיה יהיו בהתאם. למשל: אדם נסע בכביש מסוכן וכמעט עשה תאונה. בפעם הבאה שיסע שם – כוח הדמיון יעלה לפניו את זיכרון הנסיעה ההיא וכוח המתעורר יגרום לו לפחד שיקרה לו שוב אותו דבר וידריך אותו לנסוע בזהירות.
פסגת הכוחות היא החלק השכלי. השכל יודע להבחין בין טוב לרע. להשכיל מהו המעשה הנכון ומהי ההשקפה הראויה. השכל הוא הכוח המרכזי היוצר הבדל מהותי בין האדם לבהמה. שאלות מוסר וצדק נובעות מהשכל. השאלה שהשכל שואל איננה רק שאלת ה'מה', שמתעסקת רק במה מתרחש במציאות אלא הוא מתמקד גם בשאלת ה'למה', שמתעסקת בהבנת המהות של העומד לפניו. הכוח השכלי שונה משאר הכוחות. הוא אחד מהם אך מעל לכולם. הוא זה שמנווט ומנהל אותם. אם השכל החליט לעשות טוב, כוח המדמה יושפע ממנו וידמיין ויחלום חלומות קדושים. כמו כן כוח המתעורר ירגיש תחושות והרגשות המתאימות להכוונת השכל – יאהב את הצדיקים וישנא את מעשי הרשע ואת חוסר היושר. כוחות הנפש 'מצפים' שהשכל ידריך אותם כי הוא יכול לצקת תוכן ומשמעות לפעולותיהם. הרמב"ם קורא לכך 'צורה'. השכל הופך את ה'חומר', שאר כוחות הנפש, ליצירה בעלת משמעות. אך אם השכל אינו יוצק משמעות והאדם חי ללא דרך וללא כיוון הוא הופך להיות מעין בהמה משוכללת עם אפשרויות פעולה מגוונות, אדם אשר משליט את השכל על כל כוחות נפשו הוא יכול להגיע לפסגות בעבודת ה' ולהידמות לעליון אשר כל מעשיו הם לאור הצדק והיושר.
הרחבות
מהו ההבדל בין הכוח המדמה לכוח השכלי?
וְהַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי - הוּא הַכֹּחַ הַנִּמְצָא לָאָדָם, אֲשֶׁר בּוֹ יַשְׂכִּיל. הכוח המדמה מסוגל לעבוד רק במגבלות החושים. הוא יכול לאחסן את המציאות הגשמית שנקלטה אצל האדם או להשתמש בה, אבל אין בכוחו לזכור אלא מה שנמסר לו על ידי החושים. השכל, לעומתו, מסוגל לפענח לעומק את המציאות הגשמית, ולהגיע להשגות מופשטות שנמצאות מעבר ליכולת החושית. רק השכל יכול להבין שהספר שראו העיניים הוא פרט מתוך אינספור 'ספרים' שכולם שייכים למודל כללי אחד, ולכן צבע הספר וגודלו אינם חלק ממהותו של ה'ספר'. מבחינת כוח המדמה, כל עצם בעולם הוא מיוחד במינו, ולכן שני ספרים שונים זה מזה, בדיוק כפי שהספר שונה מהשולחן. הכוח המדמה הוא אחד מכוחות הגוף, ולכן הוא שייך גם לבעלי חיים. השכל הוא כוח רוחני בעל יכולת הפשטה, ולכן הוא שייך רק לאדם (להרחבה: מורה נבוכים, חלק א פרק עג, הקדמה עשירית).
מהי תכלית השכל שניתן לאדם?
וּבוֹ תִּהְיֶה הַהִתְבּוֹנְנוּת, וּבוֹ יִקְנֶה הַחָכְמוֹת, וּבוֹ יַבְחִין בֵּין הַמְגֻנֶּה וְהַנָּאֶה. 'שהאדם לפני שילמד אינו אלא כבהמה, כי לא נבדל האדם משאר בעלי החיים אלא בהיגיון, שהוא חי בעל היגיון, רצוני במלת היגיון השגת המושכלות. וגדול שבמושכלות השגת אחדות הבורא יתעלה וישתבח וכל הקשור בכך מן המדעים האלוהיים, לפי ששאר המדעים אינם אלא כדי שיוכשר בהם עד אשר יגיע אל מדעי האלוהות ' [הקדמה למשנה]. זה גם מסביר מדוע לדעת הרמב"ם ה'שכל' הוא צלם אלוהים שבאדם.
השכל הוא חלק מהנפש?
שֶׁזֹּאת הַנֶּפֶשׁ הָאַחַת, אֲשֶׁר קָדַם סִפּוּר כֹּחוֹתֶיהָ, אוֹ חֲלָקֶיהָ, הִיא כַּחֹמֶר, וְהַשֵּׂכֶל לָהּ צוּרָה . כאן מבחין הרמב"ם בין הכוח השכלי שהוא חלק מהנפש, לבין צורת הנפש שהיא השכל הנבדל, ואילו בהלכות יסודי התורה (ד, ח) הוא כותב "והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם היא צורת האדם", מכך נשמע שגם צורת הנפש היא חלק מהנפש, ואיננה נבדלת. נראה שתכלית האדם היא להוציא אל הפועל את הכוח השכלי בעזרת השכל, עד שימזג את נפשו עם השכל העליון (להרחבה: כוזרי א, א).
שאלות לדיון
האם הכוח המתעורר הוא כוח הרצון?
מה יחסה של החברה לאנשי מעשה, לאנשי יצירה וספרות, ולאנשי רוח ומחקר?

לבדוק את החמץ שבלב

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

למה ללמוד גמרא?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

אנחנו קודש למענך

"בזאת התורה" - איזו תורה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך ללמוד גמרא?

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.

מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים

יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.

אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.

אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו

רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם

אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.

כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.

אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.

אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.

אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.

וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.

תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.

מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
















