ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וְהַחֵלֶק הַמִּתְעוֹרֵר - הוּא הַכֹּחַ אֲשֶׁר בּוֹ יִשְׁתּוֹקֵק הָאָדָם לִדְבַר מָה, אוֹ יִמְאָסֵהוּ. וּמִזֶּה הַכֹּחַ יָבוֹאוּ פְּעֻלּוֹת הַבַּקָּשָׁה• וְהַבְּרִיחָה, וּבְחִירַת דְּבַר מָה אוֹ הַהִתְרַחֲקוּת מִמֶּנּוּ, וְהַכַּעַס וְהַהִתְרַצּוּת•, וְהַפַּחַד וְהָעֹז, וְהָאַכְזָרִיּוּת וְהָרַחֲמָנוּת, וְהָאַהֲבָה וְהַשִּׂנְאָה, וְהַרְבֵּה מֵאֵלּוּ הַמִּקְרִים הַנַּפְשִׁיִּים. וּכְלֵי אֵלּוּ הַכֹּחוֹת - כֹּל אֵיבְרֵי הַגּוּף, כְּכֹחַ הַיָּד עַל הַתְּפִישָׂה, וְכֹחַ הָרֶגֶל עַל הַהֲלִיכָה, וְכֹחַ הָעַיִן עַל הָרְאִיָּה, וְכֹחַ הַלֵּב עַל הָעֹז אוֹ הַפַּחַד. וְכֵן שְׁאָר הָאֵיבָרִים, הַנִּסְתָּרִים וְהַנִּרְאִים, אָמְנָם הֵם וְכֹחוֹתֵיהֶם כֵּלִים לְזֶה הַכֹּחַ הַמִּתְעוֹרֵר.
החלק השכלי
וְהַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי - הוּא הַכֹּחַ הַנִּמְצָא לָאָדָם, אֲשֶׁר בּוֹ יַשְׂכִּיל, וּבוֹ תִּהְיֶה הַהִתְבּוֹנְנוּת, וּבוֹ יִקְנֶה הַחָכְמוֹת, וּבוֹ יַבְחִין בֵּין הַמְגֻנֶּה וְהַנָּאֶה מִן הַפְּעֻלּוֹת. וְאֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת, חֵלֶק מֵהֶן מַעֲשִׂי, וְחֵלֶק עִיּוּנִי•. וְהַמַּעֲשִׂי, מִמֶּנּוּ מְלַאכְתִּי, וּמִמֶּנּוּ מַחֲשַׁבְתִּי. וְהָעִיּוּנִי, הוּא אֲשֶׁר בּוֹ יֵדַע הָאָדָם הַנִּמְצָאוֹת שֶׁאֵינָן מִשְׁתַּנּוֹת כְּפִי מַה שֶּׁהֵן, וְאֵלּוּ הֵן אֲשֶׁר יִקָּרְאוּ 'חָכְמוֹת' סְתָם. וְהַמְּלַאכְתִּי, הוּא הַכֹּחַ אֲשֶׁר בּוֹ נִלְמַד הַמְּלָאכוֹת, כְּמוֹ הַנַּגָּרוּת, וַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה, וְהָרְפוּאָה וְהַסַּפָּנוּת. וְהַמַּחֲשַׁבְתִּי, הוּא אֲשֶׁר בּוֹ יִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר אֲשֶׁר יִרְצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ בְּעֵת אֲשֶׁר יִרְצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ, הַאִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ אִם לֹא, וְאִם אֶפְשָׁר - אֵיך צָרִיך שֶׁיֵּעָשֶׂה.
זֶה שֵׁעוּר מַה שֶּׁרָאוּי• שֶׁיִּזָּכֵר מֵעִנְיַן הַנֶּפֶשׁ הֵנָּה.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
21 - פרק א'
22 - פרק א' חלק ב
23 - פרק ב'
טען עוד
נפש ושכל הם חומר וצורה
וְדַע, שֶׁזֹּאת הַנֶּפֶשׁ הָאַחַת, אֲשֶׁר קָדַם סִפּוּר כֹּחוֹתֶיהָ, אוֹ חֲלָקֶיהָ, הִיא כַּחֹמֶר, וְהַשֵּׂכֶל לָהּ צוּרָה•. וְאִם לֹא תִּקָּנֶה לָהּ הַצּוּרָה - תִּהְיֶה מְצִיאוּת הַהֲכָנָה שֶׁבָּהּ לְקִבּוּל הַצּוּרָה הַהִיא לְבַטָּלָה, וּכְאִלּוּ הִיא מְצִיאוּת הֶבֶל. וְהוּא אָמְרוֹ: "גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב" (משלי יט, ב), רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁמְּצִיאוּת נֶפֶשׁ שֶׁלֹּא תִּקָּנֶה לָהּ צוּרָה, אֶלָּא תִּהְיֶה נֶפֶשׁ בְּלֹא דַּעַת - לֹא טוֹב. אָמְנָם הַדִּבּוּר עַל הַצּוּרָה וְהַחֹמֶר, וְהַשְּׂכָלִים כַּמָּה הֵם, וְהֵיאַך יֻשְּׂגוּ - אֵין זֶה מְקוֹמוֹ, וְלֹא נִצְטָרֵך לוֹ בְּמַה שֶׁנִּרְצֶה לְדַבֵּר עַל הַמִּדּוֹת, וְהוּא יוֹתֵר נָאוֹת לְסֵפֶר הַנְּבוּאָה אֲשֶׁר זָכַרְנוּ. וְכָאן אַפְסִיק זֶה הַפֶּרֶק, וְאַתְחִיל בְּאַחֵר.
___________________________________
הַבַּקָּשָׁה – החיפוש. הַהִתְרַצּוּת – התפייסות, היפך הכעס. עִיּוּנִי – חכמות מופשטות כדוגמת המתמטיקה. שֵׁעוּר מַה שֶּׁרָאוּי – כפי כמות הידע הנצרך. חֹמֶר וצוּרָה – הצורה היא נתינת משמעות ותוכן לחומר הגולמי.
ביאורים
שני החלקים העליונים ביותר בכוחות הנפש הם החלק המתעורר והחלק השכלי .
החלק המתעורר הוא הכוח שמניע את התחושות והרגשות . בעזרת כוח זה האדם לא רק נפגש עם המציאות שסובבת אותו אלא גם מגיב אליה. לאחר שהאדם נפגש עם מציאות מסוימת הנפש קובעת את היחס שלה לאותה מציאות ורגשותיה יהיו בהתאם. למשל: אדם נסע בכביש מסוכן וכמעט עשה תאונה. בפעם הבאה שיסע שם – כוח הדמיון יעלה לפניו את זיכרון הנסיעה ההיא וכוח המתעורר יגרום לו לפחד שיקרה לו שוב אותו דבר וידריך אותו לנסוע בזהירות.
פסגת הכוחות היא החלק השכלי. השכל יודע להבחין בין טוב לרע. להשכיל מהו המעשה הנכון ומהי ההשקפה הראויה. השכל הוא הכוח המרכזי היוצר הבדל מהותי בין האדם לבהמה. שאלות מוסר וצדק נובעות מהשכל. השאלה שהשכל שואל איננה רק שאלת ה'מה', שמתעסקת רק במה מתרחש במציאות אלא הוא מתמקד גם בשאלת ה'למה', שמתעסקת בהבנת המהות של העומד לפניו. הכוח השכלי שונה משאר הכוחות. הוא אחד מהם אך מעל לכולם. הוא זה שמנווט ומנהל אותם. אם השכל החליט לעשות טוב, כוח המדמה יושפע ממנו וידמיין ויחלום חלומות קדושים. כמו כן כוח המתעורר ירגיש תחושות והרגשות המתאימות להכוונת השכל – יאהב את הצדיקים וישנא את מעשי הרשע ואת חוסר היושר. כוחות הנפש 'מצפים' שהשכל ידריך אותם כי הוא יכול לצקת תוכן ומשמעות לפעולותיהם. הרמב"ם קורא לכך 'צורה'. השכל הופך את ה'חומר', שאר כוחות הנפש, ליצירה בעלת משמעות. אך אם השכל אינו יוצק משמעות והאדם חי ללא דרך וללא כיוון הוא הופך להיות מעין בהמה משוכללת עם אפשרויות פעולה מגוונות, אדם אשר משליט את השכל על כל כוחות נפשו הוא יכול להגיע לפסגות בעבודת ה' ולהידמות לעליון אשר כל מעשיו הם לאור הצדק והיושר.
הרחבות
מהו ההבדל בין הכוח המדמה לכוח השכלי?
וְהַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי - הוּא הַכֹּחַ הַנִּמְצָא לָאָדָם, אֲשֶׁר בּוֹ יַשְׂכִּיל. הכוח המדמה מסוגל לעבוד רק במגבלות החושים. הוא יכול לאחסן את המציאות הגשמית שנקלטה אצל האדם או להשתמש בה, אבל אין בכוחו לזכור אלא מה שנמסר לו על ידי החושים. השכל, לעומתו, מסוגל לפענח לעומק את המציאות הגשמית, ולהגיע להשגות מופשטות שנמצאות מעבר ליכולת החושית. רק השכל יכול להבין שהספר שראו העיניים הוא פרט מתוך אינספור 'ספרים' שכולם שייכים למודל כללי אחד, ולכן צבע הספר וגודלו אינם חלק ממהותו של ה'ספר'. מבחינת כוח המדמה, כל עצם בעולם הוא מיוחד במינו, ולכן שני ספרים שונים זה מזה, בדיוק כפי שהספר שונה מהשולחן. הכוח המדמה הוא אחד מכוחות הגוף, ולכן הוא שייך גם לבעלי חיים. השכל הוא כוח רוחני בעל יכולת הפשטה, ולכן הוא שייך רק לאדם (להרחבה: מורה נבוכים, חלק א פרק עג, הקדמה עשירית).
מהי תכלית השכל שניתן לאדם?
וּבוֹ תִּהְיֶה הַהִתְבּוֹנְנוּת, וּבוֹ יִקְנֶה הַחָכְמוֹת, וּבוֹ יַבְחִין בֵּין הַמְגֻנֶּה וְהַנָּאֶה. 'שהאדם לפני שילמד אינו אלא כבהמה, כי לא נבדל האדם משאר בעלי החיים אלא בהיגיון, שהוא חי בעל היגיון, רצוני במלת היגיון השגת המושכלות. וגדול שבמושכלות השגת אחדות הבורא יתעלה וישתבח וכל הקשור בכך מן המדעים האלוהיים, לפי ששאר המדעים אינם אלא כדי שיוכשר בהם עד אשר יגיע אל מדעי האלוהות ' [הקדמה למשנה]. זה גם מסביר מדוע לדעת הרמב"ם ה'שכל' הוא צלם אלוהים שבאדם.
השכל הוא חלק מהנפש?
שֶׁזֹּאת הַנֶּפֶשׁ הָאַחַת, אֲשֶׁר קָדַם סִפּוּר כֹּחוֹתֶיהָ, אוֹ חֲלָקֶיהָ, הִיא כַּחֹמֶר, וְהַשֵּׂכֶל לָהּ צוּרָה . כאן מבחין הרמב"ם בין הכוח השכלי שהוא חלק מהנפש, לבין צורת הנפש שהיא השכל הנבדל, ואילו בהלכות יסודי התורה (ד, ח) הוא כותב "והדעת היתרה המצויה בנפשו של אדם היא צורת האדם", מכך נשמע שגם צורת הנפש היא חלק מהנפש, ואיננה נבדלת. נראה שתכלית האדם היא להוציא אל הפועל את הכוח השכלי בעזרת השכל, עד שימזג את נפשו עם השכל העליון (להרחבה: כוזרי א, א).
שאלות לדיון
האם הכוח המתעורר הוא כוח הרצון?
מה יחסה של החברה לאנשי מעשה, לאנשי יצירה וספרות, ולאנשי רוח ומחקר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
