ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
והנה ידוע שחג השבועות קשור לחג הפסח בקשר לא ינתק על ידי ספירת העומר, להורות שחג הפסח הוא הפעולה, וחג השבועות הוא התכלית. כי כאשר נתבונן במהותם של שני החגים הללו, נמצא שחג הפסח הנו בחינת חירות הגוף, שבו הוציאנו יתברך מבית עבדים, וחג שבועות הנו בחינת חירות הנפש, שבו נתן לנו יתברך התורה המרסנת האדם לבל ימשך אחרי תאוות גשמיות ובהמיות, ודעות כוזבות ומסולפות, שרק על ידי לימוד התורה משתחרר האדם מהן, ונעשה חפשי ובן חורין אמיתי, וכדברי התנא באבות פרק ו' מ"ב, אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה ע"ש. כי מי שאינו עוסק בתורה והולך בשרירות לבו ללא רסן ומעצור, הנה הוא עבד נרצע לתאוותיו ולמחשבותיו הנלוזות מבלי יכולת להשתחרר מהן ולכובשן תחתיו.
האגדה מספרת, כי כאשר נפגש שמעון הצדיק ע"ה עם המלך אלכסנדרוס מוקדון, אמר לו בזה הלשון: "המושל עליך הוא עבדי, ועבדי מושל עליך". המלך שלא ירד לעומק דבריו וחשבם לדברי עזות, התרגז ובקש הסבר, שמעון הצדיק ע"ה הסביר לו, התאווה שהיא מושלת על המלך, ולכל אשר תחפוץ תטנו, אני מושל עליה, ולכל אשר אחפוץ אטנה. וזאת הכוונה באמרי המושל עליך הוא עבדי, וממילא עבדי מושל עליך (ראה הרב הגיוני ירוחם הגיון י"ח, "העבדות והחרות" דף נ"ט ע"א שהביא האגדה הנ"ל ע"ש בדברים מתוקים מדבש). דברי האגדה הנ"ל הנם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת בעמקותם למתעמק בהם.
וכן ידוע שעיקר כל פעולה, היא התכלית היוצאת ממנה שהיא המטרה הסופית, וכי הפעולה עצמה אינה אלא אמצעי להשיג אותה מטרה, לפי זה מבואר שעיקר התכלית של יציאת מצרים שהיא חירות הגוף, היא קבלת התורה בחג השבועות שהיא חירות הנפש, וכי יציאת מצרים רק אמצעי להשגת התכלית והמטרה הסופית, כי בלי האמצעי אי אפשר להגיע למטרה כמובן. הרעיון הזה כלול ג"כ באומרו יתברך: ויאמר כי אהיה עמך, וזה לך האות כי אנשי שלהתיך, בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה (שמות ג' י"ב). והבן.
ומנהג מקובל בכל תפוצות ישראל ללמוד כל הלילה ברוב עם והדרת קדש, בשמחה והתלהבות, והתרוממות הנפש, ולומדים תנ"ך, מדרש, אגדה, תרי"ג מצוות (מנהג זה יסודתו בהררי קדש עפ"י הזוה"ק פרשת אמור דף צ"ז ע"א ד"ה רבי אבא ורבי חייא הוו אזלי באורחא ע"ש). וצריך משנה זהירות שלא לבזבז הזמן היקר הזה בשיחה בטילה, והיתול וקלות ראש ח"ו. כי שתים רעות עושה כלפי גופו שנשאר ער כל הלילה ללא כל תועלת, וכלפי נפשו שבמקום הלימוד, מבלה הזמן בדברים בטלים וליצנות רח"ל ומפריע גם לאחרים. ודעת לנבון, שלאיש כזה, יותר טוב לו ללכת לביתו לישון על משכבו והנאה לו והנאה לאחרים, כי עיקר הלימוד שיהיה בבחינת וגילו ברעדה, במקום גילה שם תהיה רעדה. ואז ישמח ישראל בעושיו, בני ציון יגילו במלכם, יתב"ש לנצח נצחים.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664 050.
המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.

איך להתכונן לחגים?

מה המשמעות הנחת תפילין?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך ללמוד אמונה?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

אנחנו קודש למענך

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

האם מותר לפנות למקובלים?

הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"

הלכות קבלת שבת מוקדמת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא










