ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- שיחות לעשרה בטבת
מנהג המקום היה לומר פיוט מיוחד לכבודו של האירוע הנדיר, אלא שבבית הכנסת נחלקו הנוכחים לגבי אופן אמירתו של הפיוט המיוחד, ומפני שהאירוע הוא כה נדיר לא זכרו האנשים את העניין במדויק. והנה, נמצאו כמה מהנוכחים שהעלו רעיון – הרי לאחרונה זכה חברנו העשיר בחתן שמהללים אותו כגדול בתורה, נפנה אליו ונבקש ממנו שיכריע בסוגיא.
כשהגיע החתן לתפילה, פנו אליו הנוכחים שיכריע בוויכוח. החתן היה גדול בתורה ובהלכה, אך לאו דווקא באמירת פיוטים, הציע פשוט... שיסתכלו בסידור. אולם, בעיני חמיו ושאר הנוכחים, שעמי הארץ היו, והבינו רק בפיוטים ולא בתורה והלכה, הפך החתן באחת לעם הארץ גמור.
ומכאן (סיפור אמיתי)... קצרה הדרך (ל"ע) לגירושין.
מאורעות נדירים הם זמן להתבוננות מחודשת, והנה בימים אלה חל מאורע נדיר – עשרה בטבת חל ביום שישי, ואנו צמים ומשלימים לתוך השבת. לאירוע זה אין פיוטים מיוחדים, אך יש לו התייחסות מעניינת בהלכה, הטומנת בקרבה את עומקו של יום. השולחן ערוך ורמ"א (או"ח תקנ, ג) פוסקים – "כל ארבע צומות הללו (הצומות שצמים רק ביום), אם חלו להיות בשבת נדחין לאחר השבת. ואם חלו בערב שבת קוראים בשחרית ומנחה – 'ויחל' ". המשנה ברורה מעיר במקום – הלשון לא מדויקת, כי בימינו עשרה בטבת לעולם לא יחול בשבת, אך הוא גם הצום היחידי שחל ביום שישי.
למציאות זו יש טעם קדמון, כי כתב האבודרהם – מסורת בידינו, שאם עשרה בטבת היה חל בשבת, היו צמים בשבת ולא דוחים אותו. כידוע, כל הצומות לזכר החורבן, נדחים מפני השבת. רק את צום יום הכיפורים צמים בשבת, מפני שזהו צום של תשובה ולא של אבל. והנה – גם עשרה בטבת צמים בשבת, כי הוא הוקש ליום כיפור בכך שבשניהם נאמר – "בעצם היום הזה". ואכן בפועל כיום, כיוון שעשרה בטבת הוא היחידי שחל ביום שישי וצמים ומשלימים לתוך השבת, הוא צום .
וממילא צפה ועולה השאלה – למה עשרה בטבת נחשב צום של תשובה שדוחה את השבת?
התשובה נעוצה בהתבוננות על המאורע שאירע בעשרה בטבת - החל המצור. מבחינה מסוימת – לא אירע כלום. הרי כמו שהמצור התחיל, אם ישראל ישובו בתשובה, הוא יכול להפסיק. 150 שנה לפני המצור של הבבלים על ירושלים היה מצור של סנחריב מלך אשור על ירושלים, שהסתיים בנס גדול והסרת המצור. בשאר הצומות אנו מציינים חורבנות שקרו בפועל – חורבן ירושלים, המקדש ומות גדליה. בעשרה בטבת אנו מציינים אות מבשר רעה. לפיכך, עשרה בטבת עיקרו אינו האבל אלא קריאה לתשובה ולשינוי המעשים.
ואכן, בקשר לקביעת הצום נחלקו ר' עקיבא ור' שמעון בר יוחאי (ר"ה יח:). בתנ"ך נאמר שיש צום בחודש טבת (צום בחודש העשירי), ר' עקיבא פירש שהכוונה לעשרה בטבת, שבו החל המצור, ואילו רשב"י ביאר שהצום הוא ב- ה' טבת, כי ביום זה שמעו בבבל על חורבן המקדש, ועשו יום שמועה כיום שריפה. המחלוקת והדמויות החולקות קשורות בטבורן לרעיון שכתבנו. ר' עקיבא חי ופעל לפני מרד בר כוכבא, וחייו ופעולתו היו מכוונים שישראל יגאלו בימיו ולא יצאו לגלות ארוכה, כך שנפנים את האות מבשר הרעות, נשוב בתשובה וניגאל. לעומתו – רשב"י פעל בעיקר לאחר כשלון המרד, כשהבנו שעלינו לצאת לגלות ארוכה, ועיקר אבלותנו על השמועה הרעה החותמת את החורבן.
צום זה חל דווקא בתקופה זו בשנה. כל שנה יש לנו הזדמנות מחודשת להיגאל. אם נזכה הרי בסוף השנה נזכה לזמן של שמחה, שהרי עתידים יז' בתמוז וט' באב להפוך לימי שמחה. אם חלילה לא נזכה, הרי החרבנו את המקדש, שהרי "דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו", והשנה נפלה והתרסקה וסופנו לשבת על הארץ ולהתאבל בט' באב.
כעת, עברה תקופה מהשנה (בדיוק – 3 חודשים, רבע שנה מיום כיפור). באים ונותנים לנו תזכורת – שים לב, אפשר עוד לתקן. אם נתפוס את השנה וננהל אותה נכון נזכה לגאולה. המצור יוסר ונזכה לבניין המקדש במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
