ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- שיחות לעשרה בטבת
מנהג המקום היה לומר פיוט מיוחד לכבודו של האירוע הנדיר, אלא שבבית הכנסת נחלקו הנוכחים לגבי אופן אמירתו של הפיוט המיוחד, ומפני שהאירוע הוא כה נדיר לא זכרו האנשים את העניין במדויק. והנה, נמצאו כמה מהנוכחים שהעלו רעיון – הרי לאחרונה זכה חברנו העשיר בחתן שמהללים אותו כגדול בתורה, נפנה אליו ונבקש ממנו שיכריע בסוגיא.
כשהגיע החתן לתפילה, פנו אליו הנוכחים שיכריע בוויכוח. החתן היה גדול בתורה ובהלכה, אך לאו דווקא באמירת פיוטים, הציע פשוט... שיסתכלו בסידור. אולם, בעיני חמיו ושאר הנוכחים, שעמי הארץ היו, והבינו רק בפיוטים ולא בתורה והלכה, הפך החתן באחת לעם הארץ גמור.
ומכאן (סיפור אמיתי)... קצרה הדרך (ל"ע) לגירושין.
מאורעות נדירים הם זמן להתבוננות מחודשת, והנה בימים אלה חל מאורע נדיר – עשרה בטבת חל ביום שישי, ואנו צמים ומשלימים לתוך השבת. לאירוע זה אין פיוטים מיוחדים, אך יש לו התייחסות מעניינת בהלכה, הטומנת בקרבה את עומקו של יום. השולחן ערוך ורמ"א (או"ח תקנ, ג) פוסקים – "כל ארבע צומות הללו (הצומות שצמים רק ביום), אם חלו להיות בשבת נדחין לאחר השבת. ואם חלו בערב שבת קוראים בשחרית ומנחה – 'ויחל' ". המשנה ברורה מעיר במקום – הלשון לא מדויקת, כי בימינו עשרה בטבת לעולם לא יחול בשבת, אך הוא גם הצום היחידי שחל ביום שישי.
למציאות זו יש טעם קדמון, כי כתב האבודרהם – מסורת בידינו, שאם עשרה בטבת היה חל בשבת, היו צמים בשבת ולא דוחים אותו. כידוע, כל הצומות לזכר החורבן, נדחים מפני השבת. רק את צום יום הכיפורים צמים בשבת, מפני שזהו צום של תשובה ולא של אבל. והנה – גם עשרה בטבת צמים בשבת, כי הוא הוקש ליום כיפור בכך שבשניהם נאמר – "בעצם היום הזה". ואכן בפועל כיום, כיוון שעשרה בטבת הוא היחידי שחל ביום שישי וצמים ומשלימים לתוך השבת, הוא צום .
וממילא צפה ועולה השאלה – למה עשרה בטבת נחשב צום של תשובה שדוחה את השבת?
התשובה נעוצה בהתבוננות על המאורע שאירע בעשרה בטבת - החל המצור. מבחינה מסוימת – לא אירע כלום. הרי כמו שהמצור התחיל, אם ישראל ישובו בתשובה, הוא יכול להפסיק. 150 שנה לפני המצור של הבבלים על ירושלים היה מצור של סנחריב מלך אשור על ירושלים, שהסתיים בנס גדול והסרת המצור. בשאר הצומות אנו מציינים חורבנות שקרו בפועל – חורבן ירושלים, המקדש ומות גדליה. בעשרה בטבת אנו מציינים אות מבשר רעה. לפיכך, עשרה בטבת עיקרו אינו האבל אלא קריאה לתשובה ולשינוי המעשים.
ואכן, בקשר לקביעת הצום נחלקו ר' עקיבא ור' שמעון בר יוחאי (ר"ה יח:). בתנ"ך נאמר שיש צום בחודש טבת (צום בחודש העשירי), ר' עקיבא פירש שהכוונה לעשרה בטבת, שבו החל המצור, ואילו רשב"י ביאר שהצום הוא ב- ה' טבת, כי ביום זה שמעו בבבל על חורבן המקדש, ועשו יום שמועה כיום שריפה. המחלוקת והדמויות החולקות קשורות בטבורן לרעיון שכתבנו. ר' עקיבא חי ופעל לפני מרד בר כוכבא, וחייו ופעולתו היו מכוונים שישראל יגאלו בימיו ולא יצאו לגלות ארוכה, כך שנפנים את האות מבשר הרעות, נשוב בתשובה וניגאל. לעומתו – רשב"י פעל בעיקר לאחר כשלון המרד, כשהבנו שעלינו לצאת לגלות ארוכה, ועיקר אבלותנו על השמועה הרעה החותמת את החורבן.
צום זה חל דווקא בתקופה זו בשנה. כל שנה יש לנו הזדמנות מחודשת להיגאל. אם נזכה הרי בסוף השנה נזכה לזמן של שמחה, שהרי עתידים יז' בתמוז וט' באב להפוך לימי שמחה. אם חלילה לא נזכה, הרי החרבנו את המקדש, שהרי "דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו", והשנה נפלה והתרסקה וסופנו לשבת על הארץ ולהתאבל בט' באב.
כעת, עברה תקופה מהשנה (בדיוק – 3 חודשים, רבע שנה מיום כיפור). באים ונותנים לנו תזכורת – שים לב, אפשר עוד לתקן. אם נתפוס את השנה וננהל אותה נכון נזכה לגאולה. המצור יוסר ונזכה לבניין המקדש במהרה בימינו.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
עשרת המכות סוללות דרך
איך עושים קידוש?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
למה ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
