ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
כן יש להסביר מה היחס בין גמרא זו למה שלכאורה נראה להפך - במה שציינו חז"ל באופן כ"כ מאחד את מעלתם של ישראל במה שהקדימו נעשה לנשמע עד שנדמו בזאת למלאכי השרת. וכמו שמסביר המהר"ל שם שישראל "עיקר עצם שלהם, מה שנבראים עליו, הוא לעובד את ה' יתברך במעשה, והידיעה בפעולה זו נמשך אחר המעשה ..." (תפארת פרק כ"ט), וא"כ לכאורה - המעשה גדול והוא עיקר סגולתם ומעלתם העליונה?
ויש ליישב ולהסביר: שמגמת העולם, גמר המלאכה של מעשה בראשית, מבוטאת יותר מכל בחידוש גבורתו של עולם המעשה - המצות - היכולת לעגן את אוצרות הרוח העליונים בכל פרט של הופעה מציאותית. החיבור הגמור של שמיים וארץ, של חומר ורוח, מופיע דווקא כאשר אידיאלים מרוממים מבוטאים בעולם בשפה גלויה, ואין לך פינה וצד בעולם, גרגר חול או רגב אדמה, מחוסרי נשמה ועילוי. כל זה מונח בנו כשאיפת חיים עצמית, כעין אלוקית - מלאכית, מעל ומעבר להגיון ושכל: הנעשה שהקדמנו לנשמע. וכך מובא הדבר בתיאורו הנפלא של הרב באורות האמונה:
"... משוטט הוא הרוח במרחבים, מתעלה הוא לשחקי טוהר ושואף והומה להתעטרו בכלים רבים והם הם המצוות והדקדוקים המעשיים, המחושבים ומובלטים בבליטתם האומנותית השמיימית - ע"י הליכות עולם, ע"י דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ... מי יוכל להאזין את המָשָק הנעים ... מצות ה' ברה מאירת עיניים ... אור רזי תורה בהתגשמותם המעשית ... ברית עולם אשר לעם העמים ועם עולמים ... שיקוי מלאכי מעלה חדוות אראלי קודש גיבורי כח עושי דברו ..."
למדנו שאין ערוך לשלימות הנשגבה הגנוזה ברעיון העולם המצוותי, המעשי, וממילא גם לכל מצווה ומצווה "שהתמצית המעשית אל הפועל חובקת בנקודתה האחת היותר קטנה, המוני המונים של אידיאלים והגיונות רחבים המכשירים אותה בעולם ובחיים" (אורות התשובה י"ב, ו)
אולם, בכאילו בניגוד לכל הנ"ל, מלמדנו החכם מכל אדם בספר משלי - "כי נר מצווה ותורה אור" - ונעלה מעלת התורה ולימודה לעין ערוך. ויש צורך להעמיק ולהבין יותר: רק באחיזתינו בלימוד התורה אנו מתאחדים עם עצם רצונו יתברך, עם האור האלוקי השמימי המסוגל לבקוע את מעטפת החיים הגשמית, הארצית, המסתירה וחוצצת. התכנית הנפלאה של חיבור שמים וארץ שבעולם המעשה והמצוות, מסוגלת היא להופיע בעולם ולצאת מן הכח אל הפועל, דווקא משום שאצל לומדי התורה הממיתים עצמם באוהלה, היא כבר אמת גמורה, חיים מאירים ואהובים שהקיום המעשי הרי הוא כבר מונח ומקופל בהם כנשמה בגוף, וע"כ גדול תלמוד שדווקא הוא מביא לידי מעשה:
"התורה בעצמה, האידיאל של דעת היהדות ממקורה ברוחניותה ומעשיותה הוא נעלה מעצמיות המעשה המדויק של כל הלכה בפני עצמה ... אלא שהעסק בתורה לשמה מביא התלמודאותו לידי מעשה ומקיים באהבה את כל הפרטים ... שעל ידי טל של תורה הפנימית מרגיש הוא את כח החיים שהולך ומתפשט בכל ההוויות ..." (שמונה קבצים א', תרל"ט)
ומתאימים הדברים אל המתבאר בפרקי ההדרכה המוכרים באורות התורה (י"א, ו):
"שעל ידי עסק התורה מתקפלת כל הנפשיות כולה לאוצר החיים של מקור היושר החי האלוקי שהוא שורש התורה, ועל ידי שהייתם של הענפים במקורם העליון, קונים הם שם את הטבע העליון והקדוש ... ואח"כ בשובם להתפשט בגוף ... הם שבים בשפע רב ... והתוצאות המעשיות מתברכות ומתעדנות"
מובן שאם גדול תלמוד המביא לידי מעשה, ולומדי התורה משמשים לב חי לכל עוסקי המצוות וצרכי ציבור באמונה, ק"ו שכן הוא ביחס לבניין האומה בארצה, "כי לומדי התורה המחזיקים בעץ החיים, הם המרגישים את החיים האמיתיים של כלל האומה ... והם כערך הלב המחייה את הגוף בחיותם הרוחנית השמחה לעד ... נותנים עוז לאומה בכללה לקום ולהתעודד" (עין איה ברכות ט', של"ח).
ובאוצר החיים המתחדש לנו בארצנו בקץ המגולה, מתבאר באורות במקומות רבים, מקרינות התורה ולימודה והעשייה הלאומית הברוכה אלא על אלו, ורוח ישראל השב לארצו בא ונושב ממקורות נשמת האומה, שבה מחוברים יחדיו התלמוד והמעשה, היחיד והאומה, ומתברכים אלו מאלו. ומכינות מערכות אלו אותנו לקראת הופעת משיח צדקנו, משיח בן דוד, שדוד המלך - כל אישיותו בנויה כהופעת התורה בתוככי תיקון עולם המעשה, מתפשט ומאיר באחדות אחת. וע"כ רק בזכותו התאפשרה הכנסת ארון ה' - מעוז התורה - "נושא האורה האלוקית" אל משכנו בקודש הקדשים שבמקדש בזמן שלמה בהבטחת נצח השפעתה של תורה והעלאת החים בעילוי גמור. "כ"ד רננות אמר שלמה ולא נענה, כיוון שאמר ה' אלוקים אל תשב פני משיחך, מיד נענה" (עיין עין איה שם). ואולי גם משום כך זוכים אנו לקריאתה של מגילת רות - יחוסו של דוד המלך בחג השבועות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
