ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
א. הנוהגים לפי שיטת השו"ע - אין צריך כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב.
ב. לנוהגים לפי שיטת הרמ"א - מקובל להפריד בין כלי זכוכית בשריים לחלביים, אך יש מקלים.
ג. לכן, לספרדים מותר לשתות תה חם בסעודה בשרית בכוס זכוכית ששתה בה חלב חם. לאשכנזים, המנהג להחמיר אך הרוצה להקל יש לו על מי לסמוך.
א. כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב
בהלכות פסח, ישנה מחלוקת ראשונים מה דינם של כלי זכוכית, האם הם בולעים וצריכים הגעלה, או שאינם בולעים כלל ומותרים.
לדעת רוב הראשונים- כלי זכוכית אינם בולעים ואינם פולטים ולכן אינם צריכים הגעלה לפסח1.
לדעת הסמ"ג, סמ"ק תרומת הדשן ועוד ראשונים - דין כלי זכוכית כדין כלי חרס, ולכן לא רק שבולעים אלא שאין מועיל להם הגעלה2.
להלכה פסק השו"ע כדעת רוב הראשונים, ואילו הרמ"א החמיר3.
לפי זה, לנוהגים על פי השו"ע לא צריך כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב, ולנוהגים לפי רמ"א צריך כלים נפרדים.
אך, יש פוסקים הסוברים שהרמ"א החמיר רק בפסח מחמת חומרתו הרבה של איסור חמץ, ובבשר בחלב מקל, ויש בזה שתי שיטות:
א. רמ"א מקל בשאר איסורים - שלמרות שהזכוכית בולעת יש לה היתר ע"י הגעלה.
ב. רמ"א מקל בשאר איסורים- להחשיב את הזכוכית ככלי שאינו בולע כלל4. לשיטה זו, גם האשכנזים לא צריכים כלי זכוכית נפרדים לבשר וחלב.
ב. לשתות תה חם בכוס זכוכית חלבית בסעודה בשרית
האם מותר לשתות תה חם בסעודה בשרית מכוס זכוכית ששתו בה חלב חם?
לשיטת השו"ע המובאת לעיל ודאי שמותר. אך לשיטת רמ"א שמחמיר בכלי זכוכית (כאמור לעיל) שנחשבים ככלי חרס, לכאורה אסור. וכך אכן המנהג המקובל אצל האשכנזים.
אך, הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א רצה להקל בזה גם לאשכנזים ע"י צרוף של כמה סיבות להקל:
1. מכיון שראינו לעיל שיש הסוברים שבשאר איסורים גם הרמ"א מקל.
2. כוס התה היא כלי שני וטעם החלב שנפלט לתה הוא נ"ט בר נ"ט.
3. בדרך כלל גם החלב שהיה בכלי, היה בו רק לאחר שהכלי הפך לכלי שני, שהרי מוזגים קודם את המים ואח"כ את החלב5.
למעשה, כאמור המנהג המקובל לאשכנזים הוא להחמיר ולא לשתות תה חם בכוס זכוכית חלבית בסעודה בשרית, אך הרוצה להקל יש לו על מי לסמוך.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












