ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
ננסה לעמוד מעט על עניינה של התפילה, ומתוך כך להבין את הייחודיות של תפילת הצדיקים.
הרמב"ם (ספר המצוות, עשה ה) מונה את התפילה כמצוות עשה מדאורייתא. והיא הביטוי המעשי, לציווי הכללי לעבוד את ה' המופיע בפסוקים רבים (שמות כג, כה; דברים יא, יג; דברים יג, ה), ורק בימי עזרא תקנו זמן ונוסח לתפילה כפי שהיא בימנו (רמב"ם, תפילה, א, א-ו). אף שעבודת ה' כוללת דברים נוספים כמו לימוד תורה ושמירת מצוות, התפילה היא המצווה שמבטאת את מעמדו של האדם כעובד ה'.
לעומתו סובר הרמב"ן (השגות הרמב"ן לספר המצוות עשה ה), שהתפילה אינה מצווה מן התורה, אלא "ממידות חסד הבורא יתברך עלינו ששומע ועונה בכל קראנו אליו", ורק במקרה של צרה על הציבור ישנה מצווה לצעוק לה' בתפילה (על פי במדבר י, ט. אולם למעשה בסיכום הכללי של המצוות שבסוף השגות הרמב"ן הוא אינו מונה כלל מצווה של תפילה).
ספר החינוך (מצוה תלג) מבאר שעל ידי פעולת התפילה משיג האדם את משאלותיו ורצונותיו. ובנוסף, היא קובעת במחשבתנו את היות הקב"ה טוב ומטיב לנו, ואת השגחתו ושמירתו עלינו בכל עת.
במבט עמוק יותר, כותב הרב קוק (אורות הקודש ג, עמ' נ'), שבתפילה האדם מקשר את רצונו הפרטי לרצון ה'. בתפילה מתגלה שמשאלתו הפרטית של האדם לרפואה והצלחה וכדומה, אינה רק משהו מקומי, אישי, אלא היא חלק ממהלך גדול שעובר העולם, והתקדמותו בפועל של תהליך זה, נעשית באמצעות רצון האדם ופעולותיו.
בתפילת הצדיקים ישנו מימד נוסף – 'מהפכת דעתו של הקדוש ברוך הוא ממידת אכזריות למידת רחמנות' (סוכה יד ע"א). אכזר משמעותו 'אך–זר', הנהגה המבטאת זרות וריחוק, וזאת בניגוד למידת הרחמים שמבטאת קרבה ואהבה. כשאדם קרוב למישהו הוא אוהב אותו, ומכיר את כישרונותיו וחולשותיו, יצריו ומצוקותיו, וממילא לא נוהג עמו לפי שורת הדין אלא ברחמים. רחמים אין פירושם ויתור, אלא מלשון 'רחם' - המקום שבו מתפתח העובר במשך זמן. כך הנהגה במידת הרחמים היא הבנה שהאדם נמצא כרגע בשלבי התפתחות שונים וצריך סבלנות עד שיגדל ויבין ויתפתח. וההסתכלות היא על המכלול של האדם ולא רק על המעשה הנקודתי. וזוהי הנהגתו הבסיסית של הקב"ה אשר "רחמיו על מעשיו" (תהילים קמה, ט). הצדיק בתפילתו, לוקח את הדברים הרחוקים והמנותקים, ומחברם חזרה לשורשם הא-להי.
וכפי שמתאר הרב קוק (קובץ א,תשכד) שבעיקבתא דמשיחא, ישנם נשמות גבוהות בפנימיותם, אך כלפי חוץ הם נראים בשפל המדרגה, וצריכים לעבור צירוף וזיקוק. ותפילת הצדיקים, בין אם נעשית עליהם באופן ישיר, ובין אם רק בצורה כללית, מצילה ומרוממת אותם.
לאור זאת, ניתן להבין מדוע נמשלה תפילת הצדיקים ל'עתר המהפך את התבואה בגורן ממקום למקום':
בגורן ישנם ערמות תבואה, המפוזרות במקומות שונים, והעתר הינו הכלי שמעביר את התבואה ממקום למקום. ואילו התפילה, כפי שראינו לעיל, היא הביטוי המעשי להיותנו עובדי ה'. תפילת הצדיקים, ועבודת ה' שלהם, היא לקחת את הדברים הנמצאים במקום רחוק, ולהביא אותם למקום קרוב יותר, ולחבר אותם לערמה המרכזית.
במבט רחב יותר, זו גם פעולתו ותפקידו של עם ישראל ביחס לאנושות כולה. עם ישראל, שהגדרתו "ועמך כולם צדיקים" (ישעיהו ס, כא), נועד מראשיתו להיות כלי להפצת בשורת האמונה בעולם, בין בצורה גלויה וישירה באמצעות גיור וכדומה, ובין בצורה כללית של קיום מצוות יום יומי, והליכה בדרכי התורה והמוסר. כאשר שיאו של התהליך הוא "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'...ויורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו..." (ישעיה ב, ב-ג). בית המקדש, ייעודו הוא "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נו, ז), והוא המוקד שדרכו יתחברו כולם לבורא העולם, ויהיה ה' אחד ושמו אחד.
סיכום: הרמב"ם (ספר המצוות, עשה ה) מונה את התפילה כמצוות עשה מדאורייתא, והיא ביטוי מעשי לציווי הכללי לעבוד את ה'. אך לרמב"ן (השגות שם) התפילה היא חסד הבורא ששומע תפלתנו. ספר החינוך (מצווה תל"ג) מבאר שלתפילה שתי מטרות:
א. השגת משאלותינו.
ב. קובע במחשבותינו את טוב ה' והשגחתו עלינו. הרב קוק (אורות הקודש ג' עמ' נ') מעמיק, שבתפילה אדם מקשר את רצונו הפרטי לרצון ה', ומגלה שבקשתו היא חלק ממהלך גדול שדרכו מתקדם העולם. בתפילת הצדיקים ישנו מימד נוסף (ע"פ סוכה י"ד ע"א) - מהפכת ממידת אכזריות שמבטאת זרות וריחוק לרחמים שעניינה קירבה ואהבה, וזו עבודת ה' שלהם, לחבר ולקרב את הרחוקים. במבט רחב יותר זו עבודת עם ישראל שהגדרתו 'ועמך כולם צדיקים', לקרב ולחבר את האנושות כולה לבורא עולם, ולאמונה בו ובהשגחתו.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
עירוב תבשילין
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר להתקלח ביום טוב?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אחדות זו מעבדה של בירורים
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
