ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- נושאים באמונה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
א. להאמין שדבריהם אמת, למרות שאין דעתו משגת אותם הדברים.
ב. להאמין שיש צדיקים וחכמים בכל דור ודור.
ג. להאמין שבכוחם לפעול גדולות ונצורות למעלה מהטבע. ביאור הדברים.
א. על האדם להחדיר לתודעתו ששכלם הזך והבהיר של רבותנו הקדושים ובפרט התנאים והאמוראים זיע"א, ודעתם הרחבה מני ים, מקיפה כל החכמות, סתרי הבריאה והיקום אשר בקרבה, ולהם עשר ידות בכל החכמות והמדעים אין דבר נעלם מהם. ואם בהשקפה ראשונה נראה לאדם איזה דבר מדבריהם כמוזר או כבלתי מתקבל על הדעת, עליו לתלות בחסרון ידיעתו מפאת קוצר המשיג ועומק המושג, ויאמין באמונה שלימה, שהם אמת ודבריהם אמת, אין בהם נפתל ועקש ח"ו. כי עומק שכלם ותוקף קדושתם, א"א להסבירו לתאר בחרט אנוש.
ומי שלא מאמין ח"ו בדבריהם הקדושים, הרי הוא כגוי לכל דבריו, ואין ספק שיבוא על ענשו, בזה ובבא. וכאמרם ז"ל, רבי יוחנן היה יושב ודורש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים, וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים, לגלג עליו אותו תלמיד (כי לא האמין שיכול להיות דבר כזה במציאות) כביצת עוף קטן לא מוצאים בגודל כזה מוצאים? לימים הפליגה ספינתו של אותו תלמיד בים, ראה מלאכי השרת שמנסרים אבנים טובות ומרגליות שהן שלשים על שלשים וחקוק בהן עשר ברום עשרים, אמר להם אלו למי, אמרו לו עתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים, בא לפני רבי יוחנן, אמר לו, דרוש רבי לך נאה לדרוש, כמו שאמרת כן ראיתי, אמר לו רבי יוחנן אם לא ראית לא האמנת? מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות (ב"ב ע"ה ע"א, סנהדרין ק' ע"א). מאמר זה והדומים לו באו ללמדנו שני דברים. א. שיש להאמין בדברי רבותינו הקדושים גם במה שנראה לאדם כמוזר ובלתי מציאותי, ובהתגשמותו. ב. הלא מאמין, ענוש ייענש, כי רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם.
ב. המתבונן בעין חודרת יוכח בעליל שבכל התקופות והזמנים, לרבות בדורות האחרונים, קמו לעם ישראל צדיקים וחסידים, חכמים ונבונים, קדושי עליון אשר משאתם יגורו אלים, ואין על עפר משלם, וכאמרם ז"ל עה"פ וזרח השמש ובא השמש, עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל הרמתי. ועוד אמרו ז"ל, ראה הקב"ה שצדיקים מועטים עמד ושתלם בכל דור ודור (יומא ל"ח ע"ב). וכן הודיעונו ז"ל ברוח קדשם, באמרם, לא פחית עלמא בכל דור ודור משלשים וששה צדיקים שמקבלים פני שכינה בכל יום (סוכה מ"ה ע"ב). ורצונם בזה, להחדיר האמונה בלב האדם, שגם בדור גרוע יש ל"ו צדיקים נסתרים המצילים את הדור ומגינים עליו בקדושתם ויראתם.
ג. בכדי להגיע ליראת הכבוד מפני צדיקי הדור וחכמיו ולשתות בצמא את דבריהם, על האדם להאמין שבכחם לפעול נפלאות למעלה מהטבע, בזמן הצורך לטובת הצבור או היחיד, וכן להזהר בגחלתם שלא יכוה ח"ו, כי כל דבריהם כגחלי אש, כי על ידי תוקף קדושתם וטהרת מחשבתם ודביקותם במקור העליון, דבריהם נשמעים ומתקבלים למעלה ופועלים את פעולתם. וכמ"ש רז"ל אמר הקב"ה אני מושל באדם, ומי מושל בי, צדיק, שאני גוזר גזירה והוא מבטלה (מו"ק ט"ז ע"ב, וראה שבת ס"ג ע"א, ב"מ פ"ה ע"א). המאמין באמונת אמת זו, בהכרח שירחש בלבו כבוד והערצה כלפיהם מתוך יראת הכבוד והדרת קודש.
וראה מ"ש רב האי גאון ז"ל, וז"ל, ודע כי דבר זה היה מקובל אצל הראשונים כולם יחד ולא היה מי שהכחיש בו, כי אומרים היו, הקב"ה עושה אותות ונוראות ע"י הצדיקים, כמו שהוא עושה ע"י הנביאים, ומראה לצדיקים מראות נוראים, כדרך שהוא מראה את הנביאים עכ"ל (תשובות הגאונים, ס"י צ"ט, ועיין אור החיים פרשת בשלח פרק י"ד פסוק כ"ז, ד"ה לאיתנו, ע"ש).
לפי האמור, יש לגעור ולהשתיק איזה אנשים הפוערים פיהם לבלי חק באומרם מי עלה שמים וירד ונגלו לו צפונות הג"ע והגיהנם, וכדומה מדברי הבל כאלה. והם בסכלותם ופתיותם לא ידעו ולא יבינו שדבריהם דברי כפירה ונאצה, כי השכר והעונש הוא אחד מי"ג עיקרי הדת, ומי שלא מאמין אפילו באחד מהם אמונה שלימה ומוחלטת הרי הוא יצא מן הכלל, וכפר בעיקר, ונקרא מין ואפיקורוס, כמ"ש רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א בפירוש המשניות בסנהדרין פרק חלק בסוף יסוד שלשה עשר ע"ש. ואין ספק שכל זה בא להם מחסרון ידיעה, ולהשקיט מצפונם המעיק עליהם נתלים בקורי עכביש ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.
והאמת היא, ברור הדבר כשמש, שרבותינו הקדושים חזו ברוח קדשם ובעין רוחם את כל הדברים שגילו לנו, ובכללם הג"ע והגיהנם וכל הגמול והעונש, ועלו וירדו וידעו כל הדברים על בוריים, כי כל רז לא אניס להו זיע"א, וכמ"ש, אמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא (ברכות נ"ח ע"ב). וכמ"ש המפרשים ז"ל על מאמרם ז"ל אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, ואם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים (שבת קי"ב ע"ב, ירושלמי שקלים פ"ה ה"א, ב"ר ס' י'), שרצונם בזה, שאם אנו מעריכים הראשונים כמלאכים, רק אז אנו יכולים להחשב כבני אדם, אבל אם אנו מעריכים אותם רק כבני אדם, אנחנו חמורים. ואם דברים אלו יצאו מפי האמוראים הקדושים, הקרובים בזמן ובמעלה למקור הקדושה והטהרה, אנחנו מה נאמר?
תמצית הדברים בקצרה. א. על כל יהודי להאמין באמונה שלימה בדברי רבותינו הקדושים שדבריהם דברי אלהים חיים, והם אמת ודבריהם אמת. ב. שיש בכל דור ודור צדיקים נסתרים עמודי עולם ומוסדי תבל, אשר בנין העולם מושתת עליהם. ג. שיש בכוחם לחולל נפלאות בזמן הצורך, כי בם בחר ה' לשרתו ולברך בשמו הנכבד והנורא, ומרומם על כל ברכה ותהלה, יתב"ש לנצח נצחים.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664 050. המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
