ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- סוכה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(מה: 2- עד מו: 4-)
חלק א – האם מברך בכל פעם על לולב ועל סוכה?
א. סוכה
כל הימים מדאורייתא, ויש חיוב רצוף, השאל ההיא האם זה שהוא הפסיק את המצווה והתחיל שוב מצריך ברכה חדשה.
| ברכה אחת | הרבה ברכות | |
| באמוראים | ר"י-שמואל | רבה בב"ח + ר' דימי בשם רי"ח, רב יוסף, |
| בתנאים | ברייתא א – כיון שברך יום ראשון שוב אינו מברך | |
| (מו. רבע)זאת מחלוקת תנאים: האם מברך על תפילין כל פעם שמניח במהלך היום | חכמים – פעם אחת | רבי – כל פעם |
| (מו. שליש)עוד אמוראים לגבי תפילין, ומיילא לגבי סוכה | רבא – פסק כחכמים | אביי רבא נהג בפועל כרבי, וברך אחרי כל פעם שהלך לשירותים, וכן רב מרי בן בת שמואל מר זוטרא על רב פפי, רבנן דבי רב אשי – שכל פעם שהתפילין זזו מהמקום ברכו (ראשונים, לא רש"י). |
ב. לולב
השאלה היא לגבי שאר הימים – האם מברכים על מצווה דרבנן?
| מברכים | לא מברכים | |
| באמוראים | ר"י-שמואל רבין-רי"ח | רבה בב"ח-רי"ח |
| תנאים | ברייתא א - "חוזר ומברך כל שבעה" | תירוץ – מדובר במקדש שזה דאורייתא |
| עוד אמוראים (מו באמצע) | שוב ר"י-שמואל | ריב"ל – מכאן ואילך מצוות זקנים (ולא מברך) וכן ר' יצחק |
| רב, שאמר לגבי חנוכה שמברך | ||
| והיכן ציוונו? | רב – "לא תסור" רב נחמן בי"צ – "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך". |
(מו. 11-)
חלק ב – נספחים לגבי ברכות
א. מתי מברכים שהחיינו -
שתי ברייתות בעשייה (ואם כבר עשויה – אם יכול לחדש בה דבר),
ואם לא בעשייה אז כשנכנס.
רב אשי על רב כהנא – ברך הכל על הכוס בקידוש.
ב. כשיש לו על כמה מצוות לברך (למשל – נטילת לולב, ציצית וכוד') -
ת"ק – כולם ביחד - "וציוונו על המצוות"
ר"י – נותן לכל מצווה ברכה נפרדת
ר' זירא – הלכה כר"י,
והטעם – "ברוך ה' יום יום" בכל יום ויום ובכל דבר ודבר תן לו מעין ברכותיו.
ג. אגב זה – עוד מדרש של ר' זירא/ר' חנינא בר פפא – שברוחניות דווקא המלא מקבל.
חלק ג – מוקצה באתרוג ובלולב
כיון ששניהם הוקצו למצוותם – הם "מוקצה", ואסורים בהנאה למשהו אחר.
לכן – סוכה אסורה עד סוף היום השביעי, וממילא גם ביום השמיני, כי בבין השמשות של שמיני הייתה אסורה.
עד מתי האתרוג מוקצה?
| א. עד מתי מוקצה? | ר"ל - עד שמסיים לקיים המצווה | רי"ח – עד לסיום היום |
| מתי יכול לאכול? | מיד בסיום המצווה | רק בסוף היום |
| משנתנו – ביום השביעי התינוקות היו מיד אוכלים את אתרוגיהם (לתוס'). שתי גרסאות למי זה הובא כראיה. | מכאן שמותר לאכול | דחייה – זה דווקא תינוקות |
| דחייה – גם גדולים, אורחא דמילתא נקט | מכאן שדווקא לתינוקות, אך גדולים לא. | |
| (דילוג מו: שליש עליון עד רבע תחתון) ועוד אמוראים – אם יש לו אתרוג שונה לכל יום | רב – אוכל כל יום אחרי המצווה | רב אסי – אוכל רק למחרת |
| (מו: שליש עליון) ב. האם מוקצה גם ליום השמיני? | ודאי שלא | רי"ח – מותר, וכן ר' זירא ומסביר אביי – סוכה אסורה בביה"ש בגלל עצמה, וממילא אסורה גם בשמיני, אתרוג – אסור בביה"ש פשוט כי הוקצה לכל היום, ולכן לא אוסר ביום השמיני. לוי – אסור, (וכן אבוה דשמואל) רשי" - כי סוף סוף הרי היה אסור בבין השמשות. תוס' – גזירא. |
| (מו: 9-) לרי"ח שמתיר בשמיני – האם יחמיר בחו"ל (שאולי זה שביעי) ? אביי – אסור, וכך ההלכה. מרימר - מותר |
רבנים בבית המדרש
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
