ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מסכת סוכה דף מ"ו ;">

בית מדרש גמרא סוכה Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (17 ד') הורד mp3
שלח לחבר

י"ט אדר ב' התשע"ד

מסכת סוכה דף מ"ו


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

(מה: 2- עד מו: 4-)


חלק א – האם מברך בכל פעם על לולב ועל סוכה?


א. סוכה


כל הימים מדאורייתא, ויש חיוב רצוף, השאל ההיא האם זה שהוא הפסיק את המצווה והתחיל שוב מצריך ברכה חדשה.




































 

ברכה אחת



הרבה ברכות



באמוראים



ר"י-שמואל



רבה בב"ח + ר' דימי בשם רי"ח,


רב יוסף,



בתנאים



ברייתא א – כיון שברך יום ראשון שוב אינו מברך


 

(מו. רבע)זאת מחלוקת תנאים:


האם מברך על תפילין כל פעם שמניח במהלך היום



חכמים – פעם אחת



רבי – כל פעם



(מו. שליש)עוד אמוראים לגבי תפילין, ומיילא לגבי סוכה



רבא – פסק כחכמים



אביי


רבא נהג בפועל כרבי, וברך אחרי כל פעם שהלך לשירותים,


וכן רב מרי בן בת שמואל


מר זוטרא על רב פפי,


רבנן דבי רב אשי – שכל פעם שהתפילין זזו מהמקום ברכו (ראשונים, לא רש"י).


     


ב. לולב


השאלה היא לגבי שאר הימיםהאם מברכים על מצווה דרבנן?




































 

מברכים



לא מברכים



באמוראים



ר"י-שמואל


רבין-רי"ח



רבה בב"ח-רי"ח



תנאים



ברייתא א - "חוזר ומברך כל שבעה"



תירוץ – מדובר במקדש שזה דאורייתא



עוד אמוראים (מו באמצע)



שוב ר"י-שמואל



ריב"ל – מכאן ואילך מצוות זקנים (ולא מברך)


וכן ר' יצחק


 

רב, שאמר לגבי חנוכה שמברך


 

והיכן ציוונו?



רב – "לא תסור"


רב נחמן בי"צ – "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך".


 


(מו. 11-)


חלק ב – נספחים לגבי ברכות


א. מתי מברכים שהחיינו -


שתי ברייתות בעשייה (ואם כבר עשויה – אם יכול לחדש בה דבר),


            ואם לא בעשייה אז כשנכנס.


רב אשי על רב כהנא – ברך הכל על הכוס בקידוש.


ב. כשיש לו על כמה מצוות לברך (למשל – נטילת לולב, ציצית וכוד') -


ת"ק – כולם ביחד - "וציוונו על המצוות"


ר"י – נותן לכל מצווה ברכה נפרדת


            ר' זירא – הלכה כר"י,


            והטעם – "ברוך ה' יום יום" בכל יום ויום ובכל דבר ודבר תן לו מעין ברכותיו.


ג. אגב זה – עוד מדרש של ר' זירא/ר' חנינא בר פפא – שברוחניות דווקא המלא מקבל.


חלק ג – מוקצה באתרוג ובלולב


כיון ששניהם הוקצו למצוותם – הם "מוקצה", ואסורים בהנאה למשהו אחר.


לכן – סוכה אסורה עד סוף היום השביעי, וממילא גם ביום השמיני, כי בבין השמשות של שמיני הייתה אסורה.


עד מתי האתרוג מוקצה?






































א. עד מתי מוקצה?



ר"ל - עד שמסיים לקיים המצווה



רי"ח – עד לסיום היום



מתי יכול לאכול?



מיד בסיום המצווה



רק בסוף היום



משנתנו – ביום השביעי התינוקות היו מיד אוכלים את אתרוגיהם (לתוס').


שתי גרסאות למי זה הובא כראיה.



מכאן שמותר לאכול



דחייה – זה דווקא תינוקות



דחייה – גם גדולים, אורחא דמילתא נקט



מכאן שדווקא לתינוקות, אך גדולים לא.



(דילוג מו: שליש עליון עד רבע תחתון)


ועוד אמוראים –


אם יש לו אתרוג שונה לכל יום



רב – אוכל כל יום אחרי המצווה



רב אסי – אוכל רק למחרת



(מו: שליש עליון)


ב. האם מוקצה גם ליום השמיני?



ודאי שלא



רי"ח – מותר, וכן ר' זירא


ומסביר אביי – סוכה אסורה בביה"ש בגלל עצמה, וממילא אסורה גם בשמיני,


אתרוג – אסור בביה"ש פשוט כי הוקצה לכל היום, ולכן לא אוסר ביום השמיני.


לוי – אסור, (וכן אבוה דשמואל)


רשי" - כי סוף סוף הרי היה אסור בבין השמשות.


תוס' – גזירא.


   

(מו: 9-)


לרי"ח שמתיר בשמיני –


האם יחמיר בחו"ל (שאולי זה שביעי) ?


אביי – אסור, וכך ההלכה.


מרימר - מותר




חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il