ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
האמת היא כמובן הפוכה. הציווי המקורי של הקב"ה הוא לקיים ליל סדר אחד, רק מפני הגלות והריחוק מארצנו, נוצר ליל הסדר השני. אמור מעתה, שבני ארצנו הקדושה – מקום השראת השכינה, זוכים בליל סדר אחד יותר ממה שבני חו"ל זוכים בשני הסדרים.
ובכל זאת – העניין מוביל לשאלה גדולה. ערבי חגים בכלל, וערב פסח בפרט, הם זמנים שיהודי משקיע רבות בהכנות חומריות לחג. אמנם נכון, ש'שואלים ודורשים בהלכות הפסח, קודם לפסח שלושים יום', ובדרשת 'שבת הגדול' הרב מוסיף ודורש בעניין, אך עדיין התחושה היא שאצל רובו המוחלט של עם ישראל ההכנות המעשיות דוחקות את רגלי ההכנות הרוחניות, ואנו מגיעים לחג קצת במצב של –'תכבד העבודה על האנשים, ואל ישעו בענייני רוח'. תמוה!
תמיהה זו צפה ועלתה בליבי בחדות, בערב ראש השנה אחד, מספר שנים אחרי חתונתי. כל היום טרחנו ועמלנו בענייני המעשה של החג, והנה אני פוסע במהירות לבית הכנסת לקבל את פני השנה הנכנסת. בזיכרוני עולים שנותי בישיבה, כשיכולתי ללמוד ולהתכונן מבחינה רוחנית לחג, וכעת אני שקוע כולי בענייני המעשה ובקושי 'מגיע' לחג. וכידוע, ערב פסח הוא העמוס מכל ערבי החגים.
דומני, שזה בדיוק המסר של הקב"ה אלינו בערבי החגים. 'ואנשי קודש תהיון לי', אמר הרבי מקוצק – אין חפץ לקב"ה במלאכים נוספים, הוא ברא אנשים כדי שימליכו את הקדושה בחיים. ההכנות המעשיות של ערב החג יוצרות אצל האדם, המורכב מחומר ורוח, את קומת המסד שעליה הוא בונה את קומת הרוח בחג.
כמובן, מי שיכול ועתותיו בידו להתכונן מבחינה רוחנית, עליו לעשות זאת. כל יהודי ודאי מחויב להקצות זמן ללימוד הלכות הפסח ולדרשת שבת הגדול. ועדיין עלינו לשמוח בהכנות המעשיות המחוללות בקרבנו את התחושה והציפיה להתגלות הרוחנית של החג. ובחג, נוסיף ונתקדם מבחינה רוחנית ונבנה את הקומות הנוספות.
בפסח – עניין זה מקבל גיבוי הלכתי מיוחד. בדרך כלל, בכל המצוות יש לנו כלל ש"מצוות צריכות כוונה". אמנם אין צורך בכל הכוונות הנשגבות וכו', אך צריך כוונה יסודית של רצון לצאת ידי חובת המצווה. לכן, למשל, התוקע בשופר בשביל לנגן, ולא בשביל לצאת ידי חובת המצווה – לא יצא.
אולם במצה יש דין מיוחד, שמי שהכריחו אותו בכוח לאכול מצה, למרות שלא רצה לקיים את המצווה יצא (רמב"ם חמץ ומצה ו, ג). טעם הדבר, (נושאי הכלים שם), כי במצה המצווה היא שהגוף ייהנה והרי הגוף נהנה גם ללא כוונה. אם כן, בפסח, העולם המעשי נושא בכנפיו את העולם הרוחני גם בלי כוונה.
(לכך אפשר להוסיף, שבמצה מעבר לחובת האכילה יש גם חובה לחוש את טעם המצה, לכן האוכל מצה מבושלת לא יצא (שו"ע תסא, ד). וכן בסוף ליל הסדר אסור לאכול מאכלים אחרים אחר קרבן הפסח או אחר האפיקומן, כדי שטעם הקרבן/ המצה יישאר בפיו.
גם קרבן הפסח שונה מצוות אכילתו משאר הקרבנות. שהרי בכל הקרבנות השחיטה והאכילה נמנות כמצווה אחת, ואילו בקרבן פסח השחיטה והאכילה נמנות כשתי מצוות, וזאת מפני שבכל הקרבנות אין חובה על האדם לאוכלם, המצווה היא שהקרבן יאכל ולא ישאר, לעומת הפסח שיש חובה על כל יהודי לאכול פסח (מועדים בהלכה רפא). אם כך רואים שבפסח יש הדגשה מיוחדת של האכילה, ההנאה והטעם).
מתאימים הדברים ליום של גאולה כפסח, שה' מתגלה בעולם, עד כדי כך שאנו פוגשים אותו בעולם המעשי שלנו. ויהי רצון שנזכה כולנו עוד השנה להקריב קרבן פסח במקדשנו, ונגאל גאולת עולמים במהרה בימינו.
הנאה ממעשה שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
שלושה שותפים באדם
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
