ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלום בן ג'ני ז"ל
וְנִשְׁלַם בְּכָאן מִנּוּי שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהֵם הַשּׁוֹפְטִים וְהַמֶּלֶךְ, וִיכָלְתָּם בִּדְבַר הַמִּשְׁפָּט. אֲבָל הַדָּבָר הַנִּשְׁאָר לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו*, הוּא תִּקּוּן הַכִּתּוֹת הָאֵלֶּה בְּמִחְיָתָם* וְעִנְיָנָם כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַשְׁלִים הַדָּבָר שֶׁנִּתְמַנּוּ עָלָיו. וְהִנֵּה כַּת הַמְּלָכִים אֵינָהּ צְרִיכָה תִּקּוּן בָּזֶה, כִּי הֵם שַׁלִּיטִים עַל הָאָרֶץ וְהַכֹּל שֶׁלָּהֶם, אֲבָל עַל כַּת הַשּׁוֹפְטִים צָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ. וְהִנֵּה רֹב הַשּׁוֹפְטִים הָיוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי •, לְפִי שֶׁהֵם הָיוּ יוֹתֵר פְּנוּיִים, מִצַּד שֶׁלֹּא הָיוּ טְרוּדִים בְּעִסְקֵיהֶם, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל, וְכֵן שָׁנִינוּ בְּ"סִפְרֵי" (דברים קנג): "'וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט' – מִצְוָה בְּבֵית דִּין שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם", וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לג י): "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל". וּלְפִיכָךְ הִתְחִיל הַכָּתוּב בְּתִקּוּן וְסִדּוּר עִנְיָנָם, וְאָמַר: שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לַכֹּהֲנִים חֵלֶק עִם יִשְׂרָאֵל, בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא יַטְרִידוּם עִסְקֵיהֶם בְּנַחֲלָתָם מֵהַשְׁלִים כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ בַּמִּקְדָּשׁ, וְשֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה לְמַעַן יִשְׁפְּטוּ הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. וְזִכָּה לָהֶם מֵהַקָּרְבָּנוֹת הַנַּעֲשִׂים בַּמִּקְדָּשׁ בְּשַׂר חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וְזוּלָתָם – "אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן" (דברים יח א). וּמֵאֵת הָעָם זִכָּם כָּל מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ לְמִחְיָתָם, בְּאָמְרוֹ (שם שם ג-ד): "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים וגו' רֵאשִׁית דְּגָנְךָ" וגו'. וְהִנֵּה זֶה כּוֹלֵל כָּל צָרְכֵי הָאָדָם הַהֶכְרֵחִיִּים, כִּי הִנֵּה יֵשׁ לָהֶם מֵהַתְּרוּמוֹת וְהַמַּעַשְׂרוֹת – דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר, וּמִזִּבְחֵי הַמִּקְדָּשׁ מֵאֵת זוֹבְחֵי הַזֶּבַח – בָּשָׂר לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת*, וּמֵרֵאשִׁית הַגֵּז יִסְתַּפְּקוּ בְּמַלְבּוּשִׁים הַצְּרִיכִים לָהֶם, כִּי לְצֹרֶךְ מַלְבּוּשֵׁיהֶם זִכְּתָה אֲלֵיהֶם הַתּוֹרָה רֵאשִׁית הַגֵּז, וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת "חֻלִּין" (קלז א): "כְּבָשִׂים שֶׁצִּמְרָן קָשֶׁה פְּטוּרִים מֵרֵאשִׁית הַגֵּז, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לא כ): 'וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם'", כִּי אַחַר שֶׁלֹּא זִכְּתָה תּוֹרָה לַכֹּהֲנִים רֵאשִׁית הַגֵּז רַק לְצֹרֶךְ מַלְבּוּשֵׁיהֶם, הַכְּבָשִׂים שֶׁצִּמְרָם קָשֶׁה וְשֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְכָךְ – פְּטוּרִים מִמֶּנּוּ.
תיקון הצרכים המקריים
וְהִנֵּה הִשְׁלִים בְּכָאן לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם הַתְּמִידִיִּים הַהֶכְרֵחִיִּים. אֲבָל יָדוּעַ, שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לָאָדָם הוֹצָאוֹת מִקְרִיּוֹת יוֹצְאוֹת מֵהַסִּדּוּר הַמֻּרְגָּל, לְפִיכָךְ זִכְּתָה לָהֶם הַתּוֹרָה גַּם כֵּן קְצָת דְּבָרִים מִקְרִיִּים שֶׁאֵינָם תְּמִידִיִּים, כִּשְׂדֵה חֲרָמִים* וְגֵזֶל הַגֵּר*. וּבָזֶה הִשְׁלִימָה הַתּוֹרָה כָּל צָרְכֵיהֶם וְתַקָּנָתָם, וְזִכְּתָה לָהֶם מָצוּי לְמָצוּי וְשֶׁאֵינוֹ מָצוּי לְשֶׁאֵינוֹ מָצוּי.
וְהִנֵּה בְּכָאן נִשְׁלַם כָּל תִּקּוּן כִּתּוֹת הַשּׁוֹפְטִים מַעֲמִידֵי הַמִּשְׁפָּט, כִּי כַּת הַמְּלָכִים אֵינָהּ צְרִיכָה תִּקּוּן בְּשֶׁכְּבָר עִנְיָנָם מְתֻקָּן בְּעַצְמוֹ. וְכַת הַשּׁוֹפְטִים שֶׁצְּרִיכָה תִּקּוּן כְּבָר הִשְׁלִימוּ בְּכָל הַמִּצְטָרֵךְ אֲלֵיהֶם •.
___________________________________
לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו – להתבונן בו. בְּמִחְיָתָם – לדאוג לצרכי פרנסתם. לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת – לאכול אותו עם הפת. שְׂדֵה חֲרָמִים – אדם שהחרים (נָדַר) את שדהו לה'. וְגֵזֶל הַגֵּר – אדם שגזל גר, והנגזל מת ואין לו יורשים, משיב הגזילה לכהנים.
ביאורים
באותה השיטה שהתחיל בה הר"ן לעיל - למצוא את ההקשר שבין מצוות התורה השונות, הסמוכות זו לזו בפסוקים, הוא ממשיך גם כאן.
מצוות רבות עוסקות בחיוב לתת לכוהנים וללווים חלק מהנכסים. ציווי זה קיים בעיקר בזמן שעם ישראל נמצאים על אדמתם ובית המקדש בנוי על תילו, אז מדובר בנתח נכבד ומשמעותי, הכולל את כל סוגי שימושיו של האדם – פירות וירקות, בשר, צמר לביגוד וכדומה.
דבר זה דורש התבוננות. מדוע הכוהנים והלויים אינם נושאים בנטל הכלכלי באופן שווה אלא חיים, כביכול, על חשבון אחרים?
אלא שעל הכהנים והלווים מוטל תפקיד חשוב ומרכזי מאוד. היכולת שלהם לקבל את פרנסתם מן הציבור, נותנת להם אפשרות לעסוק ביישוב הדעת ובצורה רצינית ומעמיקה בעבודת המקדש ובלימוד דיני התורה, וכך לנהל בצורה טובה את מערכת המשפט. זו הסיבה שלדברי הר"ן רוב השופטים היו משבט לוי, וזהו הקשר שבין הציווי לתת להם חלק מהנכסים, לבין פרשת שופטים. נושא זה שהוא לכאורה 'צדדי', תופס דווקא מקום מרכזי. הוא מלמד אותנו עד כמה מורכבת מלאכת השפיטה על פי דין תורה, ועד כמה יש להשקיע בלימוד לקראתה, על מנת שיהיו דיינים שהם באמת ראויים למשימה כבירה זו של גילוי משפטי התורה והנהגתה בעולם.
כדי להבין את דברי הר"ן לעומק, חשוב שנשים לב שהקב"ה בחר בכך שכל הציבור יישא בנטל הכלכלי של לומדי התורה, ולא מצא פתרון אחר לבני שבט זה. ישנו ערך מיוחד לכך שכל אחד ואחד מישראל מתרגל להיות חלק מאותה מערכת לימודית שתפקידה להנהיג את החברה היהודית מתוך התורה, ולהשקיע בכך נתח נכבד ומשמעותי מנכסיו.
הרחבות
•סמיכות השופטים לכהנים
וְהִנֵּה רֹב הַשּׁוֹפְטִים הָיוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי. הר"ן מבאר שענייני הכהנים הוזכרו בפסוקים מיד אחרי פרשת השופטים והמלך כהשלמה לעניין השופטים – מפני שרצון התורה לדאוג לכלכלתם של השופטים ולאפשר לשבט לוי להתפנות לעיסוק זה. הספורנו לעומת זאת מפרש שהפרשה כולה עוסקת בהעמדת ההנהגה של עם ישראל ובציוויים המיוחדים להם. זוהי הסיבה להזכרת המלך והשופטים – שהם האחראים על סדרי המדינה. וכהמשך לזה הוזכרו הכהנים והנביאים המדריכים את העם ומנהיגים אותו בענייני הרוח: "אחר המצות לההמון צוה עניני מנהיגיו והם המלכים והשופטים והכהנים והנביאים אשר בתקונם יתוקן ענין ההמון ובקלקולם יקולקל" [דברים טז, יח].
•מתנות כהונה
וְכַת הַשּׁוֹפְטִים שֶׁצְּרִיכָה תִּקּוּן כְּבָר הִשְׁלִימוּ בְּכָל הַמִּצְטָרֵךְ אֲלֵיהֶם. הר"ן כותב שהתורה הסתפקה בכך שמשבט לוי יוכלו לקום שופטי העם. עם זאת מצאנו שחז"ל אכן תקנו תקנה עבור כל השופטים לקבל פרנסה מהציבור, גם אלה שאינם משבט לוי [כתובות קה.; תוספות שם ד"ה גוזרי]. על פי הסברו של הר"ן למתנות הכהונה, מתברר כי תקנת חז"ל עבור השופטים הינה השלמת רצון התורה במצוות מתנות כהונה.
שאלות לדיון
נראה כי הלווים והכוהנים היו מנותקים מהחיים המעשיים. כיצד אם כן אנשים כאלו יכולים ללמד תורה ולפסוק הלכות?
כשבית המקדש ייבנה, האם הלווים והכוהנים יפסיקו לעבוד? האם מתנות הכהונה יוכלו לספק את צרכי הקיום הבסיסיים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
