ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלום בן ג'ני ז"ל
וְנִשְׁלַם בְּכָאן מִנּוּי שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהֵם הַשּׁוֹפְטִים וְהַמֶּלֶךְ, וִיכָלְתָּם בִּדְבַר הַמִּשְׁפָּט. אֲבָל הַדָּבָר הַנִּשְׁאָר לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו*, הוּא תִּקּוּן הַכִּתּוֹת הָאֵלֶּה בְּמִחְיָתָם* וְעִנְיָנָם כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַשְׁלִים הַדָּבָר שֶׁנִּתְמַנּוּ עָלָיו. וְהִנֵּה כַּת הַמְּלָכִים אֵינָהּ צְרִיכָה תִּקּוּן בָּזֶה, כִּי הֵם שַׁלִּיטִים עַל הָאָרֶץ וְהַכֹּל שֶׁלָּהֶם, אֲבָל עַל כַּת הַשּׁוֹפְטִים צָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ. וְהִנֵּה רֹב הַשּׁוֹפְטִים הָיוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי •, לְפִי שֶׁהֵם הָיוּ יוֹתֵר פְּנוּיִים, מִצַּד שֶׁלֹּא הָיוּ טְרוּדִים בְּעִסְקֵיהֶם, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל, וְכֵן שָׁנִינוּ בְּ"סִפְרֵי" (דברים קנג): "'וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט' – מִצְוָה בְּבֵית דִּין שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם", וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לג י): "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל". וּלְפִיכָךְ הִתְחִיל הַכָּתוּב בְּתִקּוּן וְסִדּוּר עִנְיָנָם, וְאָמַר: שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לַכֹּהֲנִים חֵלֶק עִם יִשְׂרָאֵל, בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא יַטְרִידוּם עִסְקֵיהֶם בְּנַחֲלָתָם מֵהַשְׁלִים כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ בַּמִּקְדָּשׁ, וְשֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה לְמַעַן יִשְׁפְּטוּ הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. וְזִכָּה לָהֶם מֵהַקָּרְבָּנוֹת הַנַּעֲשִׂים בַּמִּקְדָּשׁ בְּשַׂר חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וְזוּלָתָם – "אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן" (דברים יח א). וּמֵאֵת הָעָם זִכָּם כָּל מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ לְמִחְיָתָם, בְּאָמְרוֹ (שם שם ג-ד): "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים וגו' רֵאשִׁית דְּגָנְךָ" וגו'. וְהִנֵּה זֶה כּוֹלֵל כָּל צָרְכֵי הָאָדָם הַהֶכְרֵחִיִּים, כִּי הִנֵּה יֵשׁ לָהֶם מֵהַתְּרוּמוֹת וְהַמַּעַשְׂרוֹת – דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר, וּמִזִּבְחֵי הַמִּקְדָּשׁ מֵאֵת זוֹבְחֵי הַזֶּבַח – בָּשָׂר לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת*, וּמֵרֵאשִׁית הַגֵּז יִסְתַּפְּקוּ בְּמַלְבּוּשִׁים הַצְּרִיכִים לָהֶם, כִּי לְצֹרֶךְ מַלְבּוּשֵׁיהֶם זִכְּתָה אֲלֵיהֶם הַתּוֹרָה רֵאשִׁית הַגֵּז, וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת "חֻלִּין" (קלז א): "כְּבָשִׂים שֶׁצִּמְרָן קָשֶׁה פְּטוּרִים מֵרֵאשִׁית הַגֵּז, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לא כ): 'וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם'", כִּי אַחַר שֶׁלֹּא זִכְּתָה תּוֹרָה לַכֹּהֲנִים רֵאשִׁית הַגֵּז רַק לְצֹרֶךְ מַלְבּוּשֵׁיהֶם, הַכְּבָשִׂים שֶׁצִּמְרָם קָשֶׁה וְשֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְכָךְ – פְּטוּרִים מִמֶּנּוּ.
תיקון הצרכים המקריים
וְהִנֵּה הִשְׁלִים בְּכָאן לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם הַתְּמִידִיִּים הַהֶכְרֵחִיִּים. אֲבָל יָדוּעַ, שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לָאָדָם הוֹצָאוֹת מִקְרִיּוֹת יוֹצְאוֹת מֵהַסִּדּוּר הַמֻּרְגָּל, לְפִיכָךְ זִכְּתָה לָהֶם הַתּוֹרָה גַּם כֵּן קְצָת דְּבָרִים מִקְרִיִּים שֶׁאֵינָם תְּמִידִיִּים, כִּשְׂדֵה חֲרָמִים* וְגֵזֶל הַגֵּר*. וּבָזֶה הִשְׁלִימָה הַתּוֹרָה כָּל צָרְכֵיהֶם וְתַקָּנָתָם, וְזִכְּתָה לָהֶם מָצוּי לְמָצוּי וְשֶׁאֵינוֹ מָצוּי לְשֶׁאֵינוֹ מָצוּי.
וְהִנֵּה בְּכָאן נִשְׁלַם כָּל תִּקּוּן כִּתּוֹת הַשּׁוֹפְטִים מַעֲמִידֵי הַמִּשְׁפָּט, כִּי כַּת הַמְּלָכִים אֵינָהּ צְרִיכָה תִּקּוּן בְּשֶׁכְּבָר עִנְיָנָם מְתֻקָּן בְּעַצְמוֹ. וְכַת הַשּׁוֹפְטִים שֶׁצְּרִיכָה תִּקּוּן כְּבָר הִשְׁלִימוּ בְּכָל הַמִּצְטָרֵךְ אֲלֵיהֶם •.
___________________________________
לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו – להתבונן בו. בְּמִחְיָתָם – לדאוג לצרכי פרנסתם. לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת – לאכול אותו עם הפת. שְׂדֵה חֲרָמִים – אדם שהחרים (נָדַר) את שדהו לה'. וְגֵזֶל הַגֵּר – אדם שגזל גר, והנגזל מת ואין לו יורשים, משיב הגזילה לכהנים.
ביאורים
באותה השיטה שהתחיל בה הר"ן לעיל - למצוא את ההקשר שבין מצוות התורה השונות, הסמוכות זו לזו בפסוקים, הוא ממשיך גם כאן.
מצוות רבות עוסקות בחיוב לתת לכוהנים וללווים חלק מהנכסים. ציווי זה קיים בעיקר בזמן שעם ישראל נמצאים על אדמתם ובית המקדש בנוי על תילו, אז מדובר בנתח נכבד ומשמעותי, הכולל את כל סוגי שימושיו של האדם – פירות וירקות, בשר, צמר לביגוד וכדומה.
דבר זה דורש התבוננות. מדוע הכוהנים והלויים אינם נושאים בנטל הכלכלי באופן שווה אלא חיים, כביכול, על חשבון אחרים?
אלא שעל הכהנים והלווים מוטל תפקיד חשוב ומרכזי מאוד. היכולת שלהם לקבל את פרנסתם מן הציבור, נותנת להם אפשרות לעסוק ביישוב הדעת ובצורה רצינית ומעמיקה בעבודת המקדש ובלימוד דיני התורה, וכך לנהל בצורה טובה את מערכת המשפט. זו הסיבה שלדברי הר"ן רוב השופטים היו משבט לוי, וזהו הקשר שבין הציווי לתת להם חלק מהנכסים, לבין פרשת שופטים. נושא זה שהוא לכאורה 'צדדי', תופס דווקא מקום מרכזי. הוא מלמד אותנו עד כמה מורכבת מלאכת השפיטה על פי דין תורה, ועד כמה יש להשקיע בלימוד לקראתה, על מנת שיהיו דיינים שהם באמת ראויים למשימה כבירה זו של גילוי משפטי התורה והנהגתה בעולם.
כדי להבין את דברי הר"ן לעומק, חשוב שנשים לב שהקב"ה בחר בכך שכל הציבור יישא בנטל הכלכלי של לומדי התורה, ולא מצא פתרון אחר לבני שבט זה. ישנו ערך מיוחד לכך שכל אחד ואחד מישראל מתרגל להיות חלק מאותה מערכת לימודית שתפקידה להנהיג את החברה היהודית מתוך התורה, ולהשקיע בכך נתח נכבד ומשמעותי מנכסיו.
הרחבות
•סמיכות השופטים לכהנים
וְהִנֵּה רֹב הַשּׁוֹפְטִים הָיוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי. הר"ן מבאר שענייני הכהנים הוזכרו בפסוקים מיד אחרי פרשת השופטים והמלך כהשלמה לעניין השופטים – מפני שרצון התורה לדאוג לכלכלתם של השופטים ולאפשר לשבט לוי להתפנות לעיסוק זה. הספורנו לעומת זאת מפרש שהפרשה כולה עוסקת בהעמדת ההנהגה של עם ישראל ובציוויים המיוחדים להם. זוהי הסיבה להזכרת המלך והשופטים – שהם האחראים על סדרי המדינה. וכהמשך לזה הוזכרו הכהנים והנביאים המדריכים את העם ומנהיגים אותו בענייני הרוח: "אחר המצות לההמון צוה עניני מנהיגיו והם המלכים והשופטים והכהנים והנביאים אשר בתקונם יתוקן ענין ההמון ובקלקולם יקולקל" [דברים טז, יח].
•מתנות כהונה
וְכַת הַשּׁוֹפְטִים שֶׁצְּרִיכָה תִּקּוּן כְּבָר הִשְׁלִימוּ בְּכָל הַמִּצְטָרֵךְ אֲלֵיהֶם. הר"ן כותב שהתורה הסתפקה בכך שמשבט לוי יוכלו לקום שופטי העם. עם זאת מצאנו שחז"ל אכן תקנו תקנה עבור כל השופטים לקבל פרנסה מהציבור, גם אלה שאינם משבט לוי [כתובות קה.; תוספות שם ד"ה גוזרי]. על פי הסברו של הר"ן למתנות הכהונה, מתברר כי תקנת חז"ל עבור השופטים הינה השלמת רצון התורה במצוות מתנות כהונה.
שאלות לדיון
נראה כי הלווים והכוהנים היו מנותקים מהחיים המעשיים. כיצד אם כן אנשים כאלו יכולים ללמד תורה ולפסוק הלכות?
כשבית המקדש ייבנה, האם הלווים והכוהנים יפסיקו לעבוד? האם מתנות הכהונה יוכלו לספק את צרכי הקיום הבסיסיים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים בין סדר חברתי לתיקון עולם
אסור לפגוע בערבים או ברכושם כדי להרתיעם מלפגוע ביהודים או כדי לגרשם | אסור לשום אדם לעבור על החוק ולעשות דין לעצמו | כשהוא עושה זאת במסגרת מלחמה, חומרת מעשיו גדולה יותר | כתחליף לתרומות ולמעשרות ולמתנות העניים הורו חכמים להפריש מעשר מרווחי כל הפרנסות - כדי להחזיק את מלמדי התורה ולסייע בפרנסת העניים | הרוצה לקיים את המצווה במידה טובה, צריך להפריש חומש מרווחיו | העיסוק בחוכמות העולם אינו נחשב ביטול תורה, מפני שחוכמת הבורא מתגלה בבריאה על כל מרכיביה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ראה
מה הטעם שהכהן הגדול היה צריך לגור בירושלים גם בלילה , ואינו יכול לגור מחוץ לירושלים. מה מיוחד במצוות הצדקה אחת מתרי"ג מצוות שהיא שקולה כנגד כל המצוות. עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר - הלא באמת בתורה כתיב תְּעַשֵּׂר בשין שמאלית, ואם כן איך למדו חז"ל מזה 'בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר', שהוא בשין ימנית. מה הטעם שהציפורים של המצורע שנטהר - כשהיא שחוטה נאסרה והמשולחת שהיא חיה מותרת.
ראה פרשת ראה – תזיז את עצמך
העליה לרגל לחגוג בירושלים מלמדת אותנו שעם כל אי הנוחות המטלטלת אנו צריכים לשמוח בהזדמנות שניתנה לנו לתקן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
