ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- דרשות הר"ן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלום בן ג'ני ז"ל
וְנִשְׁלַם בְּכָאן מִנּוּי שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת הָאֵלֶּה שֶׁהֵם הַשּׁוֹפְטִים וְהַמֶּלֶךְ, וִיכָלְתָּם בִּדְבַר הַמִּשְׁפָּט. אֲבָל הַדָּבָר הַנִּשְׁאָר לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו*, הוּא תִּקּוּן הַכִּתּוֹת הָאֵלֶּה בְּמִחְיָתָם* וְעִנְיָנָם כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהַשְׁלִים הַדָּבָר שֶׁנִּתְמַנּוּ עָלָיו. וְהִנֵּה כַּת הַמְּלָכִים אֵינָהּ צְרִיכָה תִּקּוּן בָּזֶה, כִּי הֵם שַׁלִּיטִים עַל הָאָרֶץ וְהַכֹּל שֶׁלָּהֶם, אֲבָל עַל כַּת הַשּׁוֹפְטִים צָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ. וְהִנֵּה רֹב הַשּׁוֹפְטִים הָיוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי •, לְפִי שֶׁהֵם הָיוּ יוֹתֵר פְּנוּיִים, מִצַּד שֶׁלֹּא הָיוּ טְרוּדִים בְּעִסְקֵיהֶם, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל, וְכֵן שָׁנִינוּ בְּ"סִפְרֵי" (דברים קנג): "'וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט' – מִצְוָה בְּבֵית דִּין שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם", וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לג י): "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל". וּלְפִיכָךְ הִתְחִיל הַכָּתוּב בְּתִקּוּן וְסִדּוּר עִנְיָנָם, וְאָמַר: שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לַכֹּהֲנִים חֵלֶק עִם יִשְׂרָאֵל, בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא יַטְרִידוּם עִסְקֵיהֶם בְּנַחֲלָתָם מֵהַשְׁלִים כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ בַּמִּקְדָּשׁ, וְשֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִים בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה לְמַעַן יִשְׁפְּטוּ הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק. וְזִכָּה לָהֶם מֵהַקָּרְבָּנוֹת הַנַּעֲשִׂים בַּמִּקְדָּשׁ בְּשַׂר חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וְזוּלָתָם – "אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן" (דברים יח א). וּמֵאֵת הָעָם זִכָּם כָּל מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ לְמִחְיָתָם, בְּאָמְרוֹ (שם שם ג-ד): "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים וגו' רֵאשִׁית דְּגָנְךָ" וגו'. וְהִנֵּה זֶה כּוֹלֵל כָּל צָרְכֵי הָאָדָם הַהֶכְרֵחִיִּים, כִּי הִנֵּה יֵשׁ לָהֶם מֵהַתְּרוּמוֹת וְהַמַּעַשְׂרוֹת – דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר, וּמִזִּבְחֵי הַמִּקְדָּשׁ מֵאֵת זוֹבְחֵי הַזֶּבַח – בָּשָׂר לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת*, וּמֵרֵאשִׁית הַגֵּז יִסְתַּפְּקוּ בְּמַלְבּוּשִׁים הַצְּרִיכִים לָהֶם, כִּי לְצֹרֶךְ מַלְבּוּשֵׁיהֶם זִכְּתָה אֲלֵיהֶם הַתּוֹרָה רֵאשִׁית הַגֵּז, וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת "חֻלִּין" (קלז א): "כְּבָשִׂים שֶׁצִּמְרָן קָשֶׁה פְּטוּרִים מֵרֵאשִׁית הַגֵּז, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לא כ): 'וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם'", כִּי אַחַר שֶׁלֹּא זִכְּתָה תּוֹרָה לַכֹּהֲנִים רֵאשִׁית הַגֵּז רַק לְצֹרֶךְ מַלְבּוּשֵׁיהֶם, הַכְּבָשִׂים שֶׁצִּמְרָם קָשֶׁה וְשֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְכָךְ – פְּטוּרִים מִמֶּנּוּ.
תיקון הצרכים המקריים
וְהִנֵּה הִשְׁלִים בְּכָאן לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם הַתְּמִידִיִּים הַהֶכְרֵחִיִּים. אֲבָל יָדוּעַ, שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לָאָדָם הוֹצָאוֹת מִקְרִיּוֹת יוֹצְאוֹת מֵהַסִּדּוּר הַמֻּרְגָּל, לְפִיכָךְ זִכְּתָה לָהֶם הַתּוֹרָה גַּם כֵּן קְצָת דְּבָרִים מִקְרִיִּים שֶׁאֵינָם תְּמִידִיִּים, כִּשְׂדֵה חֲרָמִים* וְגֵזֶל הַגֵּר*. וּבָזֶה הִשְׁלִימָה הַתּוֹרָה כָּל צָרְכֵיהֶם וְתַקָּנָתָם, וְזִכְּתָה לָהֶם מָצוּי לְמָצוּי וְשֶׁאֵינוֹ מָצוּי לְשֶׁאֵינוֹ מָצוּי.
וְהִנֵּה בְּכָאן נִשְׁלַם כָּל תִּקּוּן כִּתּוֹת הַשּׁוֹפְטִים מַעֲמִידֵי הַמִּשְׁפָּט, כִּי כַּת הַמְּלָכִים אֵינָהּ צְרִיכָה תִּקּוּן בְּשֶׁכְּבָר עִנְיָנָם מְתֻקָּן בְּעַצְמוֹ. וְכַת הַשּׁוֹפְטִים שֶׁצְּרִיכָה תִּקּוּן כְּבָר הִשְׁלִימוּ בְּכָל הַמִּצְטָרֵךְ אֲלֵיהֶם •.
___________________________________
לְהַשְׁגִּיחַ עָלָיו – להתבונן בו. בְּמִחְיָתָם – לדאוג לצרכי פרנסתם. לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת – לאכול אותו עם הפת. שְׂדֵה חֲרָמִים – אדם שהחרים (נָדַר) את שדהו לה'. וְגֵזֶל הַגֵּר – אדם שגזל גר, והנגזל מת ואין לו יורשים, משיב הגזילה לכהנים.
ביאורים
באותה השיטה שהתחיל בה הר"ן לעיל - למצוא את ההקשר שבין מצוות התורה השונות, הסמוכות זו לזו בפסוקים, הוא ממשיך גם כאן.
מצוות רבות עוסקות בחיוב לתת לכוהנים וללווים חלק מהנכסים. ציווי זה קיים בעיקר בזמן שעם ישראל נמצאים על אדמתם ובית המקדש בנוי על תילו, אז מדובר בנתח נכבד ומשמעותי, הכולל את כל סוגי שימושיו של האדם – פירות וירקות, בשר, צמר לביגוד וכדומה.
דבר זה דורש התבוננות. מדוע הכוהנים והלויים אינם נושאים בנטל הכלכלי באופן שווה אלא חיים, כביכול, על חשבון אחרים?
אלא שעל הכהנים והלווים מוטל תפקיד חשוב ומרכזי מאוד. היכולת שלהם לקבל את פרנסתם מן הציבור, נותנת להם אפשרות לעסוק ביישוב הדעת ובצורה רצינית ומעמיקה בעבודת המקדש ובלימוד דיני התורה, וכך לנהל בצורה טובה את מערכת המשפט. זו הסיבה שלדברי הר"ן רוב השופטים היו משבט לוי, וזהו הקשר שבין הציווי לתת להם חלק מהנכסים, לבין פרשת שופטים. נושא זה שהוא לכאורה 'צדדי', תופס דווקא מקום מרכזי. הוא מלמד אותנו עד כמה מורכבת מלאכת השפיטה על פי דין תורה, ועד כמה יש להשקיע בלימוד לקראתה, על מנת שיהיו דיינים שהם באמת ראויים למשימה כבירה זו של גילוי משפטי התורה והנהגתה בעולם.
כדי להבין את דברי הר"ן לעומק, חשוב שנשים לב שהקב"ה בחר בכך שכל הציבור יישא בנטל הכלכלי של לומדי התורה, ולא מצא פתרון אחר לבני שבט זה. ישנו ערך מיוחד לכך שכל אחד ואחד מישראל מתרגל להיות חלק מאותה מערכת לימודית שתפקידה להנהיג את החברה היהודית מתוך התורה, ולהשקיע בכך נתח נכבד ומשמעותי מנכסיו.
הרחבות
•סמיכות השופטים לכהנים
וְהִנֵּה רֹב הַשּׁוֹפְטִים הָיוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי. הר"ן מבאר שענייני הכהנים הוזכרו בפסוקים מיד אחרי פרשת השופטים והמלך כהשלמה לעניין השופטים – מפני שרצון התורה לדאוג לכלכלתם של השופטים ולאפשר לשבט לוי להתפנות לעיסוק זה. הספורנו לעומת זאת מפרש שהפרשה כולה עוסקת בהעמדת ההנהגה של עם ישראל ובציוויים המיוחדים להם. זוהי הסיבה להזכרת המלך והשופטים – שהם האחראים על סדרי המדינה. וכהמשך לזה הוזכרו הכהנים והנביאים המדריכים את העם ומנהיגים אותו בענייני הרוח: "אחר המצות לההמון צוה עניני מנהיגיו והם המלכים והשופטים והכהנים והנביאים אשר בתקונם יתוקן ענין ההמון ובקלקולם יקולקל" [דברים טז, יח].
•מתנות כהונה
וְכַת הַשּׁוֹפְטִים שֶׁצְּרִיכָה תִּקּוּן כְּבָר הִשְׁלִימוּ בְּכָל הַמִּצְטָרֵךְ אֲלֵיהֶם. הר"ן כותב שהתורה הסתפקה בכך שמשבט לוי יוכלו לקום שופטי העם. עם זאת מצאנו שחז"ל אכן תקנו תקנה עבור כל השופטים לקבל פרנסה מהציבור, גם אלה שאינם משבט לוי [כתובות קה.; תוספות שם ד"ה גוזרי]. על פי הסברו של הר"ן למתנות הכהונה, מתברר כי תקנת חז"ל עבור השופטים הינה השלמת רצון התורה במצוות מתנות כהונה.
שאלות לדיון
נראה כי הלווים והכוהנים היו מנותקים מהחיים המעשיים. כיצד אם כן אנשים כאלו יכולים ללמד תורה ולפסוק הלכות?
כשבית המקדש ייבנה, האם הלווים והכוהנים יפסיקו לעבוד? האם מתנות הכהונה יוכלו לספק את צרכי הקיום הבסיסיים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
רמב"ם וכוזרי
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
